יזמי נדל"ן אמריקנים עמוקי כיסים נוהרים לפאריז, וחלקם קוצרים פירות, אך הצרפתים
מסתבר, לא ממש יוצאים מגדרם לנוכח הפלישה האמריקנית.
היזם הטקסני Hines בונה בימים אלה מגדל משרדים מסוגנן בן 41 קומות ברובע La
Defense בפאריז, ומקווה לגרוף רווחים נאים.
פרשנים מסופקים אם המטרה הזו אכן תושג, למרות ביקושי שיא לנדל"ן משרדי בפאריז
ותעריפי שכירות מרקיעי שחקים.
רובע לה דפנס, שהיה עד כה חלק מפאריז ההיסטורית, רושם כיום תנופת בנייה אינטנסיבית
המשנה לחלוטין את חזותו. 40 שנה לאחר הטלת האיסור על בניית מגדלים באזור, נבנים
במקום עשרות מגדלי משרדים שיהפכו את הרובע לקומפלקס משרדים ענק בן 28 מיליון
רגל רבועה.
המיזוגים הבינלאומיים שפקדו את השוק האירופי, והמחסור בשטח משרדי הפכו את לה
דפנס ליעדם של היזמים, וגם כיום, לאחר השלמת בנייתם של סדרת מגדלים, התפוסה
במקום עומדת על 99.7% - ללא ספק שיא עולמי.
על הדיירים ברובע לה דפנס כבר נמנים חברת הנפט האמריקנית אקסון מוביל, ארנסט
אנד יאנג, סיטי בנק ורבים אחרים. יחד עם זאת, הבנייה האינטנסיבית במיוחד, יוזמתן
של חברות אמריקניות, נתקלת בשפע מכשולים, בירוקרטים וגורמים אובייקטיביים אחרים,
שבהם נכללת גם העוינות המסורתית לאמריקנים.
היינס, היזם של המגדל הנבנה כעת, יכול להעיד על אינספור עיכובים שכבר נגסו
ממשית ברווחיו העתידיים. היזם האמריקני שילם 128 מיליון דולר עבור אתר הבנייה,
וחבר לקבלן צרפתי כדי להקל על השלמת הפרוייקט.
הבניין נמכר ברובו לחברת החשמל הצרפתית (EDF), כשהיינס מבקשים להותיר בידם
30% משוויו, כדי שיוכלו לרשום רווחים, כשערכו של המגדל ינסוק לשחקים.
אלא שחברת החשמל הצרפתית העדיפה חברה ממשלתית צרפתית והותירה בידי היינס סיכוי
לא גדול לגרוף רווח, אם יצליח להשלים את הבנייה מהר ככל האפשר ובעלות נמוכה
מ-250 מיליון הדולרים ששולמו לו על ידי הצרפתים.
אישורי הבנייה למגדל שעוצב על ידי האדריכלים שמאחורי פירמידת הזכוכית בלובר,
ניתנו ב-1996, אך הדרך לתחילת הבנייה היתה עדיין רחוקה. בדרך ניצב מכשול גבוה
למדי בדמות דיירי השכונה שהתנגדו (בעידוד החוק המקומי) למגדל, שלטענתם הסתיר
להם את הנוף ובמיוחד את האטרקציה המקומית, Grand Arch, מעין מבנה המעוצב כריבוע
בטון ענק.
טענותיהם של התושבים תורגמו מהר מאד לתביעות כספיות, שאילצו את היינס לנהל
מו"מ עם כל אחד מה"ניזוקים" בנפרד ולתגמלם בהתאם למרחק שבו התגוררו מהאתר.
הצרפתים מררו גם את חייו של Tishman Speyer Properties, יזם נדל"ן אמריקני
נוסף שבונה בלה דפנס.
הפרוייקט של אלה מיועד להיבנות מעל מנהרות, ובהם מיכלי דלק וקווי חשמל. לפיכך,
היזם נדרש לבנות את הבניין בגובה של 15 מטרים מעל פני האדמה, מעל גבי קורות
בטון אדירות ולהוסיף מנהרה להולכי רגל.
העלות כמובן תיפול על כתפי היזמים, שממילא כבר שילמו הון עתק עבור רכישת השטח
והשגת אישורי הבנייה, הכוללים בניית מודלים של הפרוייקט שידגימו את השתלבותם
בנוף הסביבתי.
היזמים האמריקנים גם נאלצים גם לרקוד לצלילי החליל של ה-EPAD הגוף הממשלתי
המופקד על הרובע והינו בעל סמכויות מוחלטות במקום.
הם כאמור חייבים לקחת בחשבון גם עימותים אפשריים עם הדיירים, עימותים שיסתיימו
בפשרה כספית יקרה שתנגוס עוד מרווחיהם, או עימות משפטי שיעכב את בניית הפרוייקט
והשלמתו.
יש הסבורים שהקשיים בהם נתקלים היזמים האמריקנים בלה דפנס נובעים מתקרית שאירעה
בשלהי שנות ה-80. אז, תאגיד יזמים בהנהגתו של היזם האמריקני .Kaufman &
Broad Home Corp רכש שטח במקום, אך כשהפרוייקט נקלע לסבך בירוקרטי, הוא תבע
את ה-EPAD, זכה וקיבל את כספו בחזרה.
קאופמן ברוד, טוענים יודעי דבר בלה דפנס, לעולם לא יזכו לבנות במקום, אך בקאופמן
דווקא מדווחים על הצלחה בכל מה שנוגע לבניית פרוייקטים למגורים בצרפת ב-30
השנים האחרונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
