הפשרת קרקע חקלאית: נכנסים לזירה הפוליטית

הערב, יום ב', מגיע תורה של הפוליטיקה לשאת את דברה בעניין הקרקע החקלאית. שר האוצר והתשתיות בייגה שוחט ושר המשפטים והדתות יוסי ביילין - שהם ועדת השרים שמינה ראש הממשלה אהוד ברק לענין הסדרי הפשרת הקרקע החקלאית - זימנו את חברי ועדת מילגרום לפגישה. הפעם השרים ישמיעו וחברי הוועדה המקצועית יקשיבו, הפוך למה שהיה במיפגש הקודם.

גם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין יהיה שם. גם כי לקח על עצמו לטפל בתוהו ובוהו של קרקעות ישראל, גם כי הוא שצריך יהיה לענות בקרוב מאוד לבג"ץ, ובעיקר כי הוא עצמו המליץ על האנדרוגינוס בוועדת מילגרום: כשהממשלה נלחצה ונדרשה להשיב לבג"ץ הקשת המזרחית, וביודעו שיש כאן ענין המשלב רמת אינטרסים לאומיים ופוליטיים גבוהה, המליץ רובינשטין להקים מערכת מתן מענה, שיש בה שילוב של ענייניות, מקצועיות ופוליטיקה ממשלתית.

ואכן, ברק הקים ועדת שרים מיוחדת וזו גייסה לצרכיה צוות מקצועי בינמשרדי של הפקידות הבכירה. במקרה הטוב מדובר במין הידברות, סימביוזה, בין הדעה המקצועית לענין הפוליטי. במקרה הפחות טוב, מדובר בצוות מקצועי שעלול להוות "שמיכה" להחלטות שיש בהן יסוד נפשי של חברות ובחירות הממשמשות ובאות.

בתחילת החודש הופיע הצוות בפני השרים והיועץ. דוד מילגרום הציג את הנתונים והבעייתיות הסבוכה של הפרשה וציין את כיווני ההמלצות המתגבשות: הבטחת זכויות החוכרים החקלאיים בחלקות המגורים, הפחתת רמת ההטבות הכספיות בשינוי יעוד, הגדלת ההטבות לפריפריה והקטנת ההטבות במרכז הארץ.

רובינשטיין הודיע מייד על תמיכתו בעיקרי המסקנות כפי שהוצעו.

שני השרים נמנעו מהתבטאות ערכית. נראה שהם בלחץ.

באמצע החודש, מסרה הפרקליטות, הודעה לבג"ץ וציינה, כי הצוות הבינמקצועי "מונחה על ידי צוות השרים, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, לסיים את עבודתו על ידי כתיבת מסקנותיו והמלצותיו בימים הקרובים". האם מכאן ניתן להבין, כי עיקרי ההמלצות אומצו על ידי השרים? ניתן להבין, אבל בכלל לא בטוח שזה כך. בכל מקרה, בתוך שבועות אחדים חייב צוות השרים להגיש לבג"ץ תצהיר תשובה.

בינתים התקבלו שתי תגובות לוועדת מילגרום. ראש מטה הסדר הקיבוצים, פרופ' דני צידון, העביר לשוחט, ביילין, חיים רמון ורובינשטיין מכתב ובו ביקורת קשה כנגד המצגת שהוכנה על ידי ועדת מילגרום.

"קריאת המצגת הותירה אותי בתדהמה", כתב. "אין ברצוני להתייחס לטיעונים, לא לקיימים ולא לחסרים. ברצוני להסב את תשומת לבכם לאי דיוקים חמורים בנתונים "העובדתיים". הצגת "העובדות" לא מדוייקת ואף מטעה. לא סביר שוועדת שרים העומדת על המדוכה בענין כה חשוב, תישען בעבודתה על טבלאות הרחוקות המציאות מרחק רב. קבלת החלטות על סמך אינפורמציה שהיא כל כך חלקית ולא מדוייקת עלולה לשים את המדינה במצב בלתי אפשרי".

ימים ספורים אחרי כן נשלח לאותם נמענים מכתב שנוסח על ידי ח"כ שלום שמחון מזכ"ל תנועת המושבים, וגברי ברגיל מזכ"ל הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

הם טוענים ל"טעויות משמעותיות הקיימות בנתונים הכלכליים 'בעובדות ההיסטוריות' בניתוח הכלכלי והחברתי וחמור לא פחות - בהבנת ולימוד הבסיס המשפטי הרלוונטי.

יו"ר הוועדה .. הניח לפניך מצגת שטחית, מטעה, מסולפת מוטעה. לא יעלה על הדעת, כי עמדת הממשלה בעניין הנוגע לגורלם האישי, קניינם (ואפשרות רישושם) של מאות אלפי אזרחים, תתבסס על מצג שאין בו ממשל ואין בו רצון לרדת לחקר העובדות והאמת".

המכתב בן שבעת העמודים מסתיים במשפט: "לאור כל זאת, אנו קוראים לבטל את ועדת מילגרום ולהקים ועדה מקצועית מאוזנת וחדשה".

ספק אם הממשלה יכולה לספק את האינטרס העליון של "המטה לעיגון זכויות החקלאים בקרקע", בשמו כתבו שמחון וברגיל, שעיקרו לסחוב את הפרשה עוד ועוד ועוד, ובינתיים להציב עובדות בשטח, בהפשרות, בהטבות או בחוקים שיעבירו חברי הלובי החקלאי בכנסת.

הפוליטיקה אולי היתה מוכנה לסחוב לקדנציה באה, לשר הבא, ולהזיז לצד את חברי הקשת המזרחית, העותרים לבג"ץ, שבשלב זה אינם נראים מאיימים כל כך..

אבל, לא סביר שבג"ץ, שקבע לדיון הרכב מיוחד של שבעה שופטים בראשות הנשיא אהרון ברק, יאפשר גרירה נוספת ומתמשכת של הפרשה, שבקרוב ימלאו לה עשר שנים.