ואלור - ה"ספינאוף" של עובדי אורבוטק

מניות ואלור, שהונפקו במאי השנה בנויר מרקט בגרמניה, איבדו כ-40% למרות תוצאות כספיות משופרות * החברה הוקמה על-ידי משה קוברסקי, שמיל דולדברג ושלמה אלמוג, יוצאי אופטרוטק, לימים אורבוטק

היום יותר מתמיד הזמן הוא גורם מכריע בתהליכי הייצור של רכיבים אלקטרוניים. ככל שהרכיב האלקטרוני יגיע מהר יותר לשוק, כן יזכה בתהילת הבכורה ובחיי מדף ארוכים. הגורם השני הוא הגודל. ככל שהרכיב יהיה קטן ודחוס יותר, כן יגדלו סיכויו לשרוד.

לתמונה של עולם אלקטרוני מהיר וקטן זה נכנסה חברת ההיי-טק הישראלית ואלור, הנסחרת בבורסת הנויר מרקט בגרמניה והעוסקת בפיתוח כלי תוכנה המייעלים את תהליך התכנון, הייצור וההרכבה של מעגלים מודפסים לתעשיית האלקטרוניקה. ואלור גייסה במאי השנה כ-63 מיליון אירו לפי מחיר של 12 אירו (11 דולר) למניה, לעומת מחיר טווח ההנפקה, שהיה 14-11 אירו למניה. מתוך 5.25 מיליון מניות שהוצעו לציבור מכרו בעלי העניין בחברה 1.75 מיליון מניות (כשליש מההנפקה). את ההנפקה הוביל דרזנר בנק הגרמני, המיוצג בארץ על-ידי SFK לידר.

מאז ההנפקה הידרדרה מניית ואלור עד למחיר השפל הנוכחי של כ-7.5 אירו, המשקף שווי של כ-130 מיליון דולר. התנהגות המניה דווקא אינה תואמת במיוחד את התוצאות הכספיות של החברה ולכן מנכ"ל החברה, משה קוברסקי, לא נשמע מודאג כל-כך ממצבה של המניה, אף שהוא מחזיק באופציות במחיר מימוש של 12.5 אירו (כמו שאר חברי ההנהלה), נוסף על מניותיו בחברה.

מהדו"חות הכספיים של החברה (ראו טבלה) אפשר לראות שואלור מציגה מכירות ורווחים שלא היו מביישים חברות ישראליות רבות הנסחרות בנאסד"ק, שזוכות למנה גדושה של יחסי ציבור. נכון, ואלור אינה פועלת בתחום שאמור לצמוח בקצבים דו-ספרתיים, אבל מדובר בחברה בריאה המוכרת בקצב של כ-30 מיליון דולר בשנה ומרוויחה כ-6 מיליון דולר.

- משה קוברסקי, מתי הקמתם את ואלור?

קוברסקי: "אני ועוד שני שותפים, שמיל דולדברג ושלמה אלמוג, הקמנו את ואלור בשנת 92'. שלושתנו יוצאי חברת אופטרוטק (כיום אורבוטק), והחלטנו ליצור גוף חדש לפיתוח מוצרי תוכנה בשוק שהכרנו היטב, שוק המעגלים המודפסים. ידענו ששוק זה מתחלק לשני חלקים עיקריים: ייצור הלוח עצמו והרכבת הרכיבים שנמצאים עליו. זיהינו מעין משולש דמיוני שכל אחת מצלעותיו ייצגה פונקציה בתחום המעגלים המודפסים, והשאלה הראשונה ששאלנו את עצמנו הייתה כיצד ניכנס למשולש זה. השמות שנתנו לצלעות היו צלע המתכנן, צלע היצרן וצלע המרכיב. כשהקמנו את החברה הכרנו היטב את הצלע של היצרן, שהייתה בעצם התחום המסורתי של אורבוטק".

- זה נשמע כאילו "גנבתם" להם את הטכנולוגיה?

"ממש לא. היה טבעי שננצל את המומחיות שרכשנו באופטרוטק במשך שנות עבודה לא קלות גם בהמשך דרכנו. פיתחנו לשוק המעגלים המודפסים מערכת שנקראה 1000 STAR. מערכת זו שמרה בארכיון מגנטי את רכיבי המעגל המודפס בצורה דיגיטלית ואפשרה להם להתחבר ישירות למכונות הייצור. מוצר אלקטרוני דורש התאמה לצרכים הספציפיים של כל יצרן אלקטרוניקה. הפתרון שלנו משיג רמה של 'בילט אין' במוצרים, המאפשרת להרכיבם בקלות, בהתחשב באילוצי המקום ההולך וקטן ובאילוצי הזמן.

"ה-1000 STAR אפשר לנו לחדור לשוק והכניס לנו מעט מזומנים. בשנת 93' החלטנו לפתח מוצר קצת יותר מתקדם ובנינו מערכת קדם ייצור עם הרבה יותר אלגוריתימים. היינו זקוקים להרבה כסף ולכן הכנסנו את המשקיע הפיננסי הראשון והיחיד שנכנס אי פעם לחברה. בשנת 94' ביצענו גיוס הון פרטי בעזרת קרן צעדים IBI של חברת הברוקרים איי.בי.איי ושל משפחת אריסון.

"בשנת 95' יצאנו עם המוצר השני שלנו שנקרא ג'נסיס 2000. אז גם עברנו בפעם הראשונה לרווחיות והתחלנו למכור בהיקפים גדולים יחסית. המשכנו להתרחב בהדרגה בשוק המעגלים המודפסים עד שזיהינו הזדמנות נוספת, הפעם בתחום התכנון של המעגלים. הרעיון היה שאם היצרן יכול לבדוק את תהליך הייצור של המעגל ולמצוא תקלות העלולות להשפיע על טיב הייצור, אין סיבה שהמהנדס לא ימצא את התקלות כבר בשלב התכנון.

"בסוף שנת 98' חתמנו על הסכם עם חברת אורבוטק שהייתה המתחרה העיקשת ביותר שלנו. הגענו למסקנה שכדאי לשלב ידיים ולא להתחרות זו בזו. הקמנו חברה משותפת וקראנו לה פרונטליין.

"בשלב זה, לאחר שכבר שלטנו בשתי צלעות המשולש, הסתערנו על הצלע השלישית כדי לסגור את המעגל, או יותר נכון את המשולש. התחלנו בהרכבת הרכיבים על הלוח המודפס בעזרת המוצר טרילוג'י 5000. בכך ייעלנו את תהליך הייצור וקיצרנו מאוד את פרק הזמן הנדרש להגעת המוצר לשוק.

"הטרילוג'י נמכר לחברות גדולות בתחום, כמו סלקטרון, שמכירותיה השנתיות מסתכמות בכ-12 מיליארד דולר, וחברת סלקטיקה, המוכרת בכ-6 מיליארד דולר בשנה. תוך כדי פיתוח המוצר נדרשנו ליצור ספרייה של כל הרכיבים האלקטרוניים הנמצאים על הלוח, מעין ספריית תוכן שתכיל את התיאור הפיזי של מיליוני הרכיבים הקיימים בעולם. בתחילה זה נראה כמשימה בלתי אפשרית, אבל כיום יש כבר בספרייה יותר מ-3 מיליון רכיבים ואנחנו משתמשים בה כדי לתת ערך מוסף נוסף ללקוחותינו וליצור פער איכותי בינינו למתחרינו".

- כיצד השפיעה עליכם העובדה שאתם מובילים בתחום?

"העובדה שאנחנו שולטים בתעשיית התוכנה של המעגלים המודפסים ושאנחנו יצרן התוכנה לשירות תעשיית הייצור האלקטרוני המוביל בעולם אפשרה לנו לקבוע את הדרך שבה יועברו הנתונים משלבי התכנון לשלבי הייצור השונים. בתחילת השנה יצרנו פלטפורמה באינטרנט בעזרת החברה הבת, E4ENET.COM, שהקמנו לצורך העניין. החברה עוסקת במסחר אלקטרוני בין חברות (B2B) בענף האלקטרוניקה ופיתחה כלים לשיתופי פעולה הנדסיים ומסחריים בין יצרני האלקטרוניקה וספקיהם.

"הקמתו של אתר כזה מתבקשת לנוכח מגמת האאוטסורסינג ההולכת וגוברת והוצאת עבודות לגורמים חיצוניים באמצעות האינטרנט. האתר מאפשר אינטגרציה וירטואלית בין חברות האלקטרוניקה לחברות יצרניות המספקות להן שירותים. אינטגרציה זו מקצרת את זמן התקשורת והלוגיסטיקה ומייעלת את התהליך.

"השוק שאנחנו פונים אליו גדל מדי שנה בכ-30% והיקפו מסתכם כיום בכ-100 מיליון דולר. יש לנו ארבע חברות שיווק בעולם שמצד אחד גורמות לנו הוצאות רבות, אך מצד שני מוסיפות לנו הרבה כוח. נוסף על כך יש לנו שתי קבוצות פיתוח בישראל, קבוצת פיתוח בפינלנד וקבוצת פיתוח בבוסטון".

- הוצאות השיווק שלכם מאוד גדולות "המוצר שלנו מסובך ולכן אנחנו משקיעים הרבה משאבים בשיווק. השליטה העולמית שלנו בתחום מתחזקת על-ידי כך שאנחנו מוכרים את הציוד שלנו גם למתחרינו. כל החברות המובילות בעולם בתחום המעגלים המודפסים בחרו בנו כרצפת הייצור שלהן. כל שנה שנתיים אנחנו יוצאים עם מוצרים חדשים מכיוון שהתחרות בתעשייה זו הולכת וגדלה. היום צריך להגיע עם המוצר לשוק כמה שיותר מהר. המעגל המודפס נעשה במשך הזמן יותר ויותר צפוף וככל שמקטינים אותו יש יותר הצטלבויות וכישורים. הקטנת השטח והרצון לשפר את הביצועים מסבכים את הייצור והיצרנים זקוקים לתוכנה שתקל עליהם".

- רכישות אפשריות?

"במרס השנה השלמנו את רכישתה של חברת HARELDA מפינלנד בכ-200 אלף דולר. ל-HARELDA טכנולוגיה יוצאת מן הכלל לאופטימיזציה של מכונות הייצור, ואנחנו רואים בתחום זה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלנו. אנחנו מעוניינים ברכישת טכנולוגיות בלבד ומחפשים חברות בעלות ערך אמיתי. בקופת החברה יש כרגע כ-40 מיליון דולר לצורך זה ולא תהיה לנו שום בעיה לגייס הון נוסף אם תהיה לכך הצדקה.

"לפני ארבע שנים הסתכם שוק התוכנות לשיפור תהליכי הייצור במיליון דולר ובזכותנו הוא מגיע היום לכ-10 מיליון דולר, כשהנתח שלנו מסתכם ביותר מ-90%. לפי הערכות האנליסטים יגיע השוק לכ-80 מיליון דולר בעוד ארבע שנים".

- אתם מרוצים מהתוצאות הכספיות? נראה שהצמיחה שלכם הואטה ברבעון האחרון איציק בן-ישע, סמנכ"ל הכספים: "סיימנו את הרבעון השני של השנה עם רווח של 1.6 מיליון דולר, גידול של 45% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ואין הרבה חברות, אפילו לא בנאסד"ק, שמתקרבות לזה. המכירות שלנו ברבעון השני הסתכמו בכ-5.8 מיליון דולר, לעומת 4.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות שיקף בעיקר את העלייה במכירת הרישיונות לשימוש בתוכנה (שאר ההכנסות מגיעות . בכל מקרה, המכירות מוטות מעט מטה מפני שהעברנו את פלח המכירות של שוק יצרני המעגלים המודפסים לאורבוטק, ואילו המכירות לחברות שעוסקות בהרכבה הועברו אלינו. התוצאה היא שהחברה שמבצעת את המכירות מנכה 20% כעמלה ומעבירה את השאר לשותפות".

- ולמה להנפיק באירופה כשמרבית לקוחותיכם נמצאים בארה"ב?

בן-ישע: "בתחילת השנה, כשנערכנו להנפקה, הייתה עדנה לחברות הטכנולוגיה. באותו זמן הסתכלו בחשדנות על החברה שלנו, מכיוון שמיזוג של שני עסקים בחברה אחת לא היה מקובל. בארצות הברית רצו לראות אותנו עושים ספינאוף מעסקי האינטרנט, שהיו אז בחיתוליהם. באירופה, לעומת זאת, השילוב של השניים נראה מוצלח למדי".

- המניה כבר איבדה כ-40% מאז ההנפקה.

"ההנפקה בוצעה במאי, בעוד שההחלטה להנפיק התקבלה כבר בינואר. השווקים בתקופה ההיא רק התאוששו מהמפולת של מרס, והצלחת הגיוס מוכיחה שהמניות שלנו משקפות ערך אמיתי".

- זה נשמע כמו תירוץ טוב. אולי פשוט הנפקתם במחיר גבוה מדי?

"אינני חושב שהנפקנו במחיר גבוה. בפרה מרקטינג דיברנו על טווח מחירים של 17-14 דולר, האנליטסים המליצו על 20 דולר ורק לפני ההנפקה החלטנו לסגור על טווח מחירים של 14-11 דולר בגלל המצב הגרוע בשוק".

- גם שילבתם הצעת מכר די גדולה בהנפקה.

קוברסקי: "זה נכון שסכום גדול יחסית מההנפקה גויס במסגרת הצעת מכר של הבעלים, ואני ביניהם. אך הצעת המכר אינה מעידה על חוסר אמון בחברה ובסך הכול מספר המניות שהוצעו למכירה על-ידי הבעלים נמוך יחסית למספר המניות שעדיין נמצאות בידיהם. בנויר מרקט בגרמניה, להבדיל מנאסד"ק, מקובל מאוד שהבעלים מוכרים חלק מאחזקותיהם במהלך ההנפקה, וזה לא נחשב שם כצעד המעיד על אי אמון בחברה.

"לא עשינו זאת משיקולים עתידיים של התנהגות המניה בשוק. בסך הכל מימשנו בממוצע משהו כמו רבע מאחזקתינו בחברה. להערכתי ולהערכת האנליסטים, מחיר המניה בשנה הקרובה יהיה הרבה יותר גבוה".