המהומות האחרונות ברחבי הארץ העלו מחדש קריאות לחדש את תנופת ההתיישבות היהודית,
במיוחד באיזור הגליל. אולם, כל ניסיון להגביר את ההתיישבות על בסיס המצב המשפטי
הקיים, עלול להיתקל בקשיים משפטיים, וזאת לאור ההתפתחויות שחלו בנושא בשנים
האחרונות.
תנופת התיישבות חדשה יכול שתיעשה בדרך של הקמת ישובים חדשים או הרחבת קיימים.
הקמתם של ישובים חדשים תהיה כרוכה בקשיים רבים, תכנוניים ואחרים. כזכור, החליטה
בעבר ממשלת רבין על הפסקת הקמתם של ישובים חדשים. מדיניות זו נתמכה גם על ידי
הגופים הירוקים ומוסדות תכנון, אשר ראו יתרונות מובהקים (תכנוניים וכלכליים)
בהרחבות של ישובים קיימים.
שינוי המדיניות והקמת ישובים כרוכים בשינויים בתוכניות המתאר, לרבות הארציות,
ולכך צפויה התנגדות רבה. זאת ועוד, ניתן לצפות להתנגדות משפטית להקמת ישובים
"יהודים" בלבד.
הקמת ישובים, בעיקר בגליל, בוצעה בדרך כלל על ידי הסוכנות היהודית. כך הקצה
מינהל מקרקעי ישראל קרקעות לסוכנות היהודית לא"י לצורך הקמת ישובים בגליל,
עמק עירון, דרום הר חברון, רמת הנגב ובערבה, בהתאם להחלטה 433, וזאת במסגרת
הרשאות לתכנון ופיתוח ישובים קהילתיים. דוגמא לישובים כאלה שעלו לכותרות לאחרונה
- לוטם וחנתון.
פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בעניין קעדאן (בג"ץ 6685/95, פורסם באתר
האינטרנט של בית המשפט העליון), אשר קבע כי המדינה לא היתה רשאית להקצות מקרקעי
המדינה לסוכנות היהודית, לצורך הקמת הישוב הקהילתי קציר, על בסיס של הפליה
בין יהודים לבין מי שאינם יהודים, מטיל ספק באפשרות להקים ישובים יהודיים חדשים
ע"י הסוכנות ובוודאי שעל ידי המדינה.
אמצעי נוסף ליישוב אשר אינו מופעל הינו החלטה 443, אשר עניינה הקצאת קרקע ליחידים
למטרות התיישבות.
במסגרת החלטה זו הוסמך המינהל להקצות קרקעות ליחידים, שלא במסגרת ישובים, ובמקומות
מבודדים. החלטה זו זכתה לביקורת של גורמים שונים ובהם השלטון המקומי, מוסדות
הישוב המאורגנים ("התנועות") ו"הירוקים". העתירה שהוגשה בעניין (בג"ץ 243/99)
הביאה להפסקת ההקצאות ולהפיכתה של ההחלטה לאות מתה.
גם הרחבת הישובים הכפריים, במסגרת החלטה 737, "זכתה" למכה קשה, עם הוצאתה של
הוראת אגף חקלאי 51י' של מינהל מקרקעי ישראל, כתוצאה מחוות דעת של היועץ המשפטי
לממשלה. הוראת האגף הביאה לכך, שכל המימון והסיכון הכספי בהרחבה יפלו על ישובים,
שרובם במצב כלכלי קשה. יתירה מכך, ההוראה הביאה למצב בו אין מקור כספי לשחרור
קרקעות הישובים, לצורך ההרחבה, משיעבודים, באשר הישובים אינם זכאים לגבות כספים
ממתיישבים. כל אלה הביאו לכך שהחלטה 737 רלבנטית לגבי ישובים עשירים במרכז
הארץ.
יצויין כי התמורות המשפטיות לא חלו על מדיניות הקצאת הקרקעות במגזר הערבי.
הקצאות במגזר זה נעשות בד"כ במסגרת של "הקצאה לבני המקום", ואינן פתוחות לציבור
היהודי.
הכותב הינו עורך דין המתמחה במינהל מקרקעי ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
