דוד ויסמן תמיד היה הילד המרדני של משק הדלק בארץ. על-כן אין להתפלא שכאשר
השלים באחרונה את רכישת חברת הדלק האמריקנית הענקית טוטאל-פינה, ראשי חברות
הדלק האחרות הביעו, בפומבי ושלא בפומבי, ביטויי זלזול בעסקה. בתי-זיקוק, מסופים
לאחסון ולניפוק מוצרי דלק, צינורות להולכת דלק ותחנות דלק, כל-כך הרבה נכסים
תמורת 150 מיליון דולר? אמרו. חייב להיות כאן איזה מוקש.
"חברות הדלק הגדולות", יורה ויסמן חזרה, "מגלות בורות מדהימה לגבי מה שמתרחש
במשק הדלק העולמי. האנשים שמנהלים אותן כיום חיים בתוך בועה, וזה גורם להם
לדבר בסיסמאות מבלי להבין על מה הם מדברים. מדובר בתגובות של חוסר פירגון מצד
מתחרים. צריך גם לזכור שבעסקה היו מעורבות שתי חברות ציבוריות, הנסחרות בבורסה
בתל-אביב - אפריקה ישראל ורוזבאד (חברה שהשליטה בה נרכשה באחרונה על-ידי ויסמן
ובירן), ועל כן, האם מישהו מעלה על דעתו שאנחנו ניתן מידע לא נכון לגבי עסקה
בהיקף כזה?"
איך אתה מסביר את הרימוזים שלהם?
"מנהלי חברות הדלק האחרות נתפסו בהלם מוחלט. כעת, יש להם בעיה להסביר לבעלים
שלהם כיצד אנחנו עשינו עסקה כזו, והם נרדמו. כנראה שההתנהגות שלהם מהווה חלק
מההתגוננות. כי איך הם יכולים היום להסביר את ההתרוצצויות שלהם בעולם כדי לחפש
עסקות דומות בתחום הדלק?"
והם מצליחים?
"לא. מנהלי חברות הדלק שוב מגלים חוסר הבנה וידע מינימליים. הם ניגשים לרכוש
נכסים של מערכות הפצה קטנות ובלתי משמעותיות, במקום להסתכל על התמונה הכוללת
ולרכוש עסקים היוצרים אינטגרציה".
אתה מתכוון לעסקה של קבוצת "דלק" שעומדת לרכוש חברה עם מערכת הפצה למאות תחנות
דלק בארצות-הברית?
"אני מתכוון לא רק לדלק, אלא גם לסונול, שמחפשת כיום הזדמנויות במזרח אירופה.
חברות ישראליות צריכות להבין שמה שמתרחש בארץ כבר לא מקובל בעולם. אי-אפשר
להיות רק מפיצים ודילרים, אלא גם להיות בעלי מסופים, צינורות ובתי-זיקוק. בהפצה
בלבד אין עתיד".
ויסמן כותב מכתב חריף לחברות הדלק
עד לפני כשנה, היה עוד מרדן אחד במשק הדלק בארץ, שמואל דנקנר, שהיה בעל השליטה בדור אנרגיה. אך הוא פרש מהענף, מכר לפני כשנה לוויסמן את השליטה בדור, והשאיר לו
את הזירה. ויסמן, מצויד באלון ובדור אנרגיה, הפך להיות בעליה של חברת הדלק
הרביעית בגודלה בארץ. השלמת הרכישה של טוטאל-פינה ארצות-הברית הקפיצה אותו,
כך הוא אומר, למעמד של קבוצת האנרגיה הישראלית בעלת הפעילות הגדולה ביותר.
דווקא היה נדמה שוויסמן, 45, מתחיל להתמתן ביחסיו עם שלוש חברות הדלק הוותיקות.
הוא אפילו הצטרף באחרונה לאיגוד משותף שלהן, שאמור להיאבק יחד מול הממשלה,
על אינטרסים שונים של חברות הדלק. ממש אידיליה. אבל בתחילת הריאיון עמו, הוא
שולף מכתב, שנחשף כאן בראשונה, שבו כתב למנכ"ל איגוד חברות הנפט, עורך-הדין
יעקב פרידגוט (מחברת דלק):
"לאחר תקופה של שותפות, כביכול, באיגוד חברות הנפט, הגענו למסקנה שמקומנו,
דור ואלון - איננו באיגוד. הסכמנו לקחת חלק בהקמת האיגוד בחשש מסוים, אך מתוך
ידיעה כי ללא השתתפותנו הגורמים הממשלתיים איתם יש לקיים דיון לא יתנו משקל
לאיגוד. בשלב מסוים אף קיווינו כי ייעשה מאמץ אמיתי לצרף חברות דלק נוספות
כמו טן (שבשליטת אליעזר פישמן, מבעלי גלובס. ד' ח') וסד"ש לאיגוד. הובהר, שלא
במפתיע, כי החשש שנשמש עלה תאנה לפעילות מתואמת שלכם, ללא שותפות אמת איתנו,
אכן מתגשם.
"העובדה כי, בין היתר, לא כל המסמכים מובאים לידיעתנו, מביאה לחשש כי נושאים
שונים מועברים לארגון, אך לא תמיד מוצאים את דרכם גם אלינו. הדרך שבה נקבעים
מועדי פגישות בארגון, ללא תיאום איתנו, וכן דוגמאות נוספות, גורמים לנו לחיות
בחשש לגבי האפשרות שעמדות שאינן תואמות או מוסכמות עלינו עלולות להיות מוצגות
כלפי גורמים ממשלתיים כעמדות הארגון, ומסמכים חשובים הנשלחים על-ידי גורמים
ממשלתיים לארגון, לא יגיעו לידינו. על כן, על-מנת להפיג חששותינו אלו, החלטנו
לסיים חברותנו באיגוד. הודעה מתאימה תישלח למשרדי הממשלה השונים, וכן לממונה
על ההגבלים ולוועדות הכנסת".
אז מה, לדעתך הם מנהלים מלחמה נגדך?
"אני לא חושב שזה אישי, אלא נגד אלון. צריך לזכור שדור אנרגיה ואלון הן החברות
החדשות היחידות שהצליחו אחרי ביצוע הרפורמה במשק הדלק, וככל שגדלנו, כך נפגעה
יותר הרווחיות של שלוש החברות הוותיקות. כיום אנחנו מהווים 25% משוק הסולר,
מחזיקים ב-19% משוק הבנזין ובכ-40% משוק הגז, בעיקר באמצעות חברת דור גז, שהיא
כיום חברת הגז הגדולה בארץ, ושגם אותה רכשנו מקבוצת דנקנר. החברות הוותיקות
יודעות שנתח השוק הגדול הזה בא על חשבונן.
"מלבד זאת, תמיד קיימת קנאה בחדשנות, וכל מה שקרה באלון, מקורו היה בחדשנות.
דברים שבחברות הוותיקות מתחילים לדבר היום על לעשות אותם, אנחנו עשינו כבר
לפני כמה שנים. לדוגמה, המרכזים המסחריים בתוך תחנות הדלק וחנויות הנוחות,
שכעת חברות הדלק האחרות רוצות להקים כמותם. לנו יש כבר 30 סניפים של רשת סופר
אלונית (המשותפת עם שופרסל, מחזור מכירות שנתי של 150 מיליון שקל) שכבר עובדים
בשטח, חלקם בשיטה האמריקנית, כלומר אתה משלם בחנות הנוחות גם על הדלק. הדבר
מאפשר לרכוש מוצרי דלק במחיר זול יותר. סופר אלונית היא רשת הקמעונאות הרביעית
בגודלה בארץ".
אז מה שאתה אומר זה שהם פשוט מקנאים בך.
"כן, בהחלט. כאשר צד אחד מחדש כל הזמן, אז ברור שנוצרת קנאה מהצד השני. אין
לי דרך אחרת להסביר זאת".
פרידגוט בתגובה: "אני לא רואה שום סיבה לזעם ולכעסים של ויסמן, ולא ידוע לי
על שום מחלוקת בין האיגוד לבינו".
ויסמן ישן בשקט בלילה
לוויסמן יש בימים סוערים אלה סיבות
אחרות להתהפך על יצועו: דור אנרגיה היא הזכיינית הבלעדית של מורשי דלק וגז
לשטחי הרשות הפלסטינית. יותר מ-20% ממכירות דור מיועדות לשטחי הרשות, ובסך-הכול
מכניסה דור אנרגיה לקופתה הכנסות שנתיות של כ-600 מיליון שקל, זה כשש שנים,
כתוצאה מהפעילות הבלעדית בשטחי הרשות.
אתה ישן בשקט בימים אלה?
"אני תמיד ישן בשקט - לא כאזרח המדינה, אבל אני די רגוע מהעסקה עם הפלסטינים,
למרות שזה נשמע מפתיע.
"אני מאמין שגם אם תהיה הפרדה בין ישראל לבין השטחים, הזיכיון יישמר. זה כשנה,
מאז שרכשתי את דור, אני מכיר את אנשי הרשות הפלסטינית, ואני יכול לומר חד-משמעית:
הם אנשי עסקים לכל דבר. במצבי לחץ פוליטיים ומדיניים בעבר, ידענו להסתדר איתם
ולתאם עמדות. מלבד זאת, יש לקחת בחשבון שכשרכשנו את דור הזיכיון עמד להסתיים,
כך ששקללנו זאת בתוך שווי החברה.
"יצאנו מתוך נקודת הנחה שייתכן שנפסיד את הזיכיון, כך שלא יקרה שום אסון עסקי
לדור אם לפתע נאבד את הזיכיון. בסופו של דבר, הזיכיון הוארך לפני כחודשיים
לתקופה של שלוש שנים נוספות, וזה בונוס מבחינתנו. אין לנו נכסים שאנחנו עלולים
לאבד בתוך שטחי הרשות. אנחנו רק עלולים להפסיד הכנסות".
מאז פרוץ המהומות בשטחים אין בעיות בהעברת הדלקים והגז?
"בהעברת המוצרים לאזור עזה, אין שום בעיה. אנחנו מביאים את המוצרים למסוף בנחל
עוז, הנמצא בבעלותנו, ומשם יש הזרמה לעזה באמצעות הפלסטינים. לגבי יו"ש, שם
יש מעט שיבושים, משום שהמוצרים מועברים בשיטת 'גב אל גב' (באמצעות מכליות).
באזורים שבהם היתה לחימה אי-אפשר היה לספק גז ודלק בכל רגע נתון, אלא להתאים
את האספקה למצבי רגיעה".
בעבר נדבקו לירושה הזאת שקיבלת מדנקנר, הפעילות בשטחי הרשות הפלסטינית, כל
מיני אירועים לא סימפטיים. אתה לא חושש מהתדמית של עשיית עסקים עם גוף, אשר
בעבר זכה לביקורת קשה בכל הקשור להתנהגותו הכספית?
"אנשי עסקים ישראלים עושים עסקים גם במזרח אירופה ובאפריקה, ובמדינות נוספות
שבהן המשטר אינו מסודר. טבעי שבמדינות מסוג זה לא הכול נעשה לפי הספר. נכון
שיש שחיקה בשנים האחרונות ברווחים ברשות, אבל אנחנו מטבענו רצים למרחקים ארוכים,
ומסתכלים על הטווח הארוך. אנחנו מפתחים יחסים, ככל הנראה, עם מדינה שבדרך.
וגם, בל נשכח שכל חברות הדלק בארץ התמודדו על קבלת הזיכיון, כאשר הוא פקע לפני
מספר חודשים, כך שכנראה כולם חושבים שמדובר בהזדמנות עסקית חשובה".
ויסמן קונה בזול
נכסי טוטאל-פינה בארצות-הברית נמכרו כחלק מאסטרטגיה של שתי חברות-הענק שהתמזגו באחרונה, ורכשו את חברת הענק הצרפתית, ELF. החברה הממוזגת, טוטאל-פינה-אלף, שהפכה בעקבות המיזוג לחברה הרביעית בגודלה בעולם בתחום האנרגיה, החליטה לוותר על עסקי הדלק בארצות-הברית ולהתמקד שם בפעילות
הכימיקלים בלבד.
זו היתה הפעם הראשונה שחברה ישראלית ביצעה רכישה בקנה-מידה כזה בתחום משק הדלק
העולמי. ההנהלה הבכירה של פינה הצטרפה לרכישה, ורכשה 10% מהמניות. אפריקה ישראל,
שיש לה 26% בתוך אלון, שממילא הקנו לה אחזקות בטוטאל-פינה, רכשה בנוסף עוד
21% ממניות טוטאל.
את החברה ימשיך לנהל המנהל הוותיק שלה, ג'ף מוריס האמריקני. ויסמן ישמש כיו"ר
החברה בארצות-הברית, ואילו מקורבו, ד"ר אלי זהבי, לשעבר סמנכ"ל בדלק ולשעבר
מנהל הפעילות של גד זאבי בפורטו-ריקו, ישמש כסגן יו"ר פעיל.
החברה נרכשה תמורת סכום מזומן של 150 מיליון דולר, וכן תמורת כיסוי התחייבויות,
מתן ערבויות ומתן אשראי בהיקפים של כ-300 מיליון דולר נוספים. המשא-ומתן לרכישת
נכסי טוטאל-פינה בארצות-הברית החל עוד באפריל 1999, במסגרת מכרז בין-לאומי
שפורסם.
עסקים אלה כוללים את בית-הזיקוק ביג ספרינג שבטקסס, כ-1,100 מייל של צינורות
להולכת דלק, שישה מסופים (טרמינלים, משהו בסדר גודל של פי גלילות) לאחסון ולניפוק
מוצרי דלק וכן מערכי שיווק הכוללים כ-1,700 תחנות דלק הנושאות את שם המותג
פינה. תחנות אלה מופעלות בחלקן על-ידי מפיצי חברת פינה, ובחלקן על-ידי חברה
בת של טוטאלפינה, אשר ברשותה הזיכיון הבלעדי לתפעול חנויות הנוחות הידועות
SEVEN-ELEVEN, לגבי חלק מארצות-הברית.
בעקבות השלמת הרכישה הפכה אלון לבעלת הזכות הבלעדית לשימוש במותג פינה בארצות-הברית
- לא דבר שהולך ברגל, כאשר מדובר באחת מ-12 חברות הנפט הגדולות בעולם, שחלק
משמעותי מפעילותה מרוכז בארצות-הברית.
החברה שרכש ויסמן מרכזת את פעילותה בחמש מדינות בארצות-הברית: טקסס, ניו-מקסיקו,
אריזונה, אוקלהומה ולואיזיאנה. בית-הזיקוק מעסיק כ-200 עובדים, ופועל זה כ-30
שנה בהסבת דלק גולמי למוצרי דלק ואספלט לצריכה בדרום מערב ארצות-הברית.
אלון גם אמורה להמשיך ולפתח את עסקי האספלט הגדולים של חברת פינה, תוך שימוש
בידע ובפיתוח של טוטאל-פינה. פינה נחשבת לאחת מיצרניות האספלט המובילות בדרום
מערב ארצות-הברית, ונתח השוק שלה מהווה כ-30% מכלל האספלט הנמכר.
איך באמת קניתם את טוטאל-פינה במחיר הזה?
"קודם-כול, צריך לדעת שקבוצה סעודית, שעמדה לרכוש את החברה, הציעה בשלב מסוים
חצי מיליארד דולר במזומן. צריך לזכור שקנינו את החברה כאשר שוק הדלק העולמי
היה במצב הכי גרוע שלו, כאשר מחירי הנפט צנחו לשפל של 15-14 דולר לחבית, ומרווחי
הזיקוק היו 2.5-2 דולר בלבד לחבית. כאשר הגענו לסיום העסקה, מחירי החבית כבר
הגיעו ל-25 דולר ומרווחי הזיקוק ל-7-5 דולר. לשמחתנו, המחיר הסופי נקבע עוד
קודם. לכן יצא שרכשנו את החברה בזול. כיום, מחיר החבית הוא כ-30 דולר, כך שעשינו
עסקה מצוינת.
"לדעתי, החלק המהותי בעסקה הם הטרמינלים והצינורות. כי כמו במערכת חשמל, מי
ששולט בחוטים, במקרה זה בצינורות, שולט בכל הרשת. והטרמינלים חשובים, משום
שבארצות-הברית קשה מאוד כיום להקים מתקנים חדשים מסוג זה, הן בשל חוסר במקומות
מתאימים והן בשל שיקולי איכות סביבה.
"אנחנו רכשנו פעילות שיש לה אינטגרציה אנכית, כלומר גם הפקה, גם זיקוק, גם
צינורות וטרמינלים וגם שיווק. האינטגרציה תסייע לנו לשנע יותר דלקים, ובמקביל
לזקק יותר דלקים. יש לנו 20% מנתח שוק מוצרי הדלק באזור דרום מערב טקסס. יש
לנו 10% מנתחי השוק באוקלהומה, אריזונה ואל-פאסו. יש לנו עוצמה אדירה בשוק
הדלק האמריקני".
באחרונה פורסם כי קבוצת טוטאל עומדת לרכוש מניות בחברת פז.
"זה קשקוש ולא היו דברים מעולם. טוטאל אפילו לא חשבה לנהל משא-ומתן או לבדוק
רכישת מניות של פז, ואני אומר זאת מידיעה. יותר מכך אין לי מה להגיד".
ויסמן משבח את לבייב כשותף
בספטמבר אשתקד רכשה אלון את השליטה בחברת הדלק
הרביעית בגודלה בארץ, דור אנרגיה. תמורת השליטה בדור אנרגיה ובדור גז, 65%
מהמניות, שילם ויסמן סכום כולל של כ-80 מיליון דולר. היקף המכירות המצרפי של
אלון ודור יחד מסתכם בכ-4 מיליארד שקל בשנה, ואמור לאיים על שלוש חברות הדלק
הגדולות והוותיקות - פז, דלק וסונול - שעד לאחרונה שלטו ללא עוררין במשק הדלק
בארץ. הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר דוד תדמור, אישר את העסקה כמעט ללא תנאים.
זאת לאחר שמספר חודשים קודם לכן סירב לאשר לדלק לרכוש את דור אנרגיה, מחשש
להתעצמות החברות הוותיקות על חשבון החברות שנוסדו בעקבות הרפורמה במשק הדלק,
לפני יותר מ-10 שנים.
"לשמחתי", אומר ויסמן, "הממונה על ההגבלים לא נתן לחברת דלק לרכוש את דור אנרגיה.
הסיכוי היחיד של אלון לשרוד היה כאשר רכשנו את דור, אחרת היינו חוזרים לשוק
של שלוש חברות דלק ותיקות השולטות בשוק ללא שום תחרות".
אבל דרכה של המשפחה בענף הדלק החלה עוד לפני הרפורמה, באמצע שנות ה-70. אביו
של ויסמן, יוסף ויסמן, ובן-דודו, עורך הדין שרגא בירן, השותף כיום באלון, קיבלו
בשעתו בעלות על תחנת דלק בתמורה למחיקת חוב. היתה זו דווקא תחנה של סונול בפתח-תקווה.
דוד ויסמן עצמו החל את דרכו, כמו באגדות, כמתדלק בתחנה האמורה. לאט לאט הוא
עלה בסולם הדרגות: הפך לסיכאי ובהמשך היה אחראי על מכירת הגלידות בגלידריה
בתחנה. בגיל 25 החל לנהל את התחנה, וכן קיבל 5% מהבעלות עליה. לפני מספר שנים
נסגר המעגל, כאשר התחנה עברה לבעלותה של חברת אלון, מידי היריבה הוותיקה והמושבעת
- סונול.
במהלך כשמונה שנים, אחרי שוויסמן הפך למנהל התחנה בפתח-תקווה, היו בני משפחות
ויסמן ובירן בעלים של תשע תחנות דלק שנשאו את המותגים של שלוש חברות הדלק הוותיקות,
מהן נרכשו מוצרי הדלק.
ב-1991 החליטו משפחות ויסמן ובירן לעשות לביתם, ורכשו חברת דלק משלהם - חברת
אלון. חברה זו היתה בשעתו בחיתוליה ונשלטה לחלוטין על-ידי ארגוני הקניות של
הקיבוצים. ויסמן ובירן רכשו 50% מידי הקיבוצים, ואלה נשארו עם המחצית האחרת
של המניות. ברכישה הושקעו 10.5 מיליון דולר בלבד במזומן. כיום, אומר ויסמן,
אם לוקחים בחשבון את עסקת טוטאל-פינה, שוויה של אלון מגיע למאות מיליוני דולר.
ב-1994 הצטרפה אפריקה-ישראל לדוד ויסמן ולשרגא בירן, ורכשה 26% ממניות אלון,
במחיר מציאה (לפי שווי חברה של כ-40 מיליון דולר), דבר שדילל את מניות המשפחה
והקיבוצים. כיום, בעלי זכויות הניהול והשליטה הבלתי מעורערים באלון הם ויסמן
ובירן (38% ממניות דור-אלון). ארגוני הקניות של המושבים והקיבוצים מחזיקים
ב-35%, כולל אחוזי מניות בודדים של יוסי ורדי ושל יו"ר בנק לאומי איתן רף.
דוד ויסמן היה מתחילת הדרך, וגם נשאר, הדמות הדומיננטית בחברה.
איך היחסים עם השותפים?
"מצוינים", אומר ויסמן, ומוסיף שלב לבייב, בעל השליטה באפריקה-ישראל, מעולם
לא ניסה לכפות שמירת שבת בתחנות הדלק של אלון. "אין אפילו החלטה מהותית אחת
שהתקבלה עד היום בהצבעה. כל ההחלטות התקבלו פה אחד, ללא צורך להרים יד, וזו
הדוגמה הטובה ביותר למערכת היחסים המצוינת. בשעתו הוחלט כי אני אנהל את הפעילות,
משום שאני מייצג את בעלי המניות שהם בעלי ידע בתחום האנרגיה (כלומר הוא עצמו
ובירן). לא הכנסנו זאת אפילו למערכת של חוזים".
ויסמן רוצה להיכנס לקונסורציומים
בעתיד, אומר ויסמן, הכוונה היא להרחיב באופן
משמעותי את פעילות הצינורות והטרמינלים בארצות-הברית. "ננסה להתרחב", אומר
ויסמן, "באמצעות מערכת ההסכמים שם, לעולם כולו. יש לנו בסיס נוח מאוד לפעילות
בין-לאומית בתחום הסחר בדלקים. ישראל היא בסיס אנרגיה מוגבל, והרכישה בארצות-הברית
תאפשר לנו להיכנס, בין היתר, לקונסורציומים של קידוחי נפט וגז באירופה ובמדינות
אחרות, ויש לנו כבר הצעות".
בארץ אתם מתכוונים לעצור את התנופה?
"לא. אנחנו נמשיך להתרחב גם בארץ. כידוע, אנחנו מתכוונים להתמודד, יחד עם החברה
הרב-לאומית קלטקס, במכרז למפעיל שני לשירותי תדלוק בנתב"ג. כמו-כן, אנחנו מתכננים,
יחד עם חברת-הענק טקסקו, להקים פרויקט בהשקעה של כ-600 מיליון דולר, במשותף
עם בתי-הזיקוק בארץ. מדובר בפרויקט לייצור גז סינתטי באמצעות עודפי דלקים.
באמצעות הגז ניתן יהיה לייצר חשמל".
מה לגבי כניסה לתחומים חדשים, כמו תקשורת והיי-טק?
"למעשה אני בתחום ההיי-טק זה כ-17 שנה, באמצעות חברה שעוסקת בתחום התוכנה.
אנחנו בוחנים כל דבר חדש, כאשר המוטו שלנו הוא להיות תמיד בצד של הקונה והמוביל.
אנחנו לא נצטרף לשום פרויקט כשותף שולי".
ואם, למשל, אחת מחברות הדלק הגדולות תעמוד למכירה. לדוגמה, פז, שמשדרת באחרונה
כי היא מעוניינת למכור חלק ממניותיה?
"אני מניח שארצה לקנות את פז, אם כמובן הממונה על ההגבלים יאשר".
הטרנד החדש בארץ הוא חיפושי גז טבעי, ודווקא אתם, כחברת אנרגיה, עדיין לא נכנסתם
לכך. מדוע?
"אני מוריד את הכובע בפני קבוצת דלק על ההשקעות וההצלחות שלה בתחום הזה. אבל
עכשיו זה לא הזמן להיכנס כשחקן חדש לענף הזה. לדוגמה, כוונתה של סונול להצטרף
לשותפות ים-תטיס יחד עם דלק, ולרכוש 15% מהשותפות, תמורת 120 מיליון דולר,
היתה לא כדאית ולא כלכלית. זאת, משום שהשקעה מסוג זה צריכה להביא בחשבון השקעות
נוספות בתשתיות, וכן את הזמן הרב שיידרש מיום ההפקה ואילך.
"מבחינת דלק, אכן היה כדאי לרכוש את המניות שסונול לא רכשה - מה שהיא אכן עשתה.
משום שהיא מפזרת את ההשקעה על פני כל ההשקעות שלה עד היום בפרויקט, ואז זאת
יוצאת השקעה כוללת די נמוכה מבחינתה.
"אני גם סבור שלא כדאי בשלב זה להיכנס לקידוחי גז חדשים, משום שצריכת המשק
הישראלי היא מוגבלת, וייתכן שכמויות הגז שכבר נמצאו עונות על כל הצרכים. יש
גם, כידוע, הצעות ממצרים ומשטחי הרשות הפלסטינית".
השם דוד ויסמן אינו מסתובב יותר מדי בבורסה בארץ. בעבר חשבת לגייס הון, עבור
אלון, אך התוכניות לא יצאו לפועל, הן ב-1994 והן ב-1997.
"ב-1994 אכן היינו מוכנים עם תשקיף להנפקה, אך השוק היה חלש
ונסוגונו. במקום זאת, אפריקה-ישראל נכנסה כשותפה. ב-1997 היו רק מחשבות. האמת היא
שאני אישית מעדיף שכל פעילותי תהיה פרטית. אבל את דור קניתי כחברה בורסאית, ובשלב
הזה אני לא פועל כדי להוציא אותה מהבורסה. מצד שני, אני לא פועל כדי להכניס חברות
אחרות שלי לבורסה. אני רוצה גם לציין שאין לנו עסקות ממונפות, ואנחנו מעדיפים עסקות
עם הון עצמי. אנחנו מאוד שמרניים מטבענו".
כתבות
ני"ע
