מנותקים וחוששים

כשמעיינים בתשובה שנתנה הפרקליטות לעתירת הקשת המזרחית עולה הרושם שמוטב היה שלא תוגש כלל

ביום שישי, בדיוק במועד שנקבע, הגישה פרקליטות המדינה כתב תשובה לעתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית הדורשת לבטל את מנגנוני הפשרת הקרקע החקלאית. זו תשובה שמוטב היה שלא תוגש כלל. תשובה שיכולה להעלות חשש לכאורה, כי כותביה מנותקים ממהות העתירה.

התשובה מדווחת על לוח הזמנים, מיפגשי השרים ו/או ועדת מילגרום, מספרת על "ישיבת עבודה מרתונית" שקיימה הוועדה ביום רביעי שעבר, ומוסרת את הערכת הצוות, כי "תוך ארבעה שבועות יוגשו המלצותיו לצוות השרים".

אין בתשובה מענה לקווי ההמלצות, לא על עובדה שצוות השרים טרם אימץ אותן, שהממשלה עוד לא דנה, ואולי אין ממשלה שתדון או תקבל החלטות.

ולמרות זאת, התשובה קובעת בביטחון, כי "בעת הנוכחית, כאשר ההיבטים הנוגעים לשינוי יעוד קרקע חקלאית, ובכללם הטענות המועלות על ידי העותרים, נדונות על ידי הצוות המקצועי, אין מקום להיזקק לעתירה".

והרי עיקר ענינה של העתירה הוא "עקרון השוויון הקובע את זכותם השווה של כלל אזרחי המדינה להנות מנכסי המדינה".

היה הרבה יותר מכובד אילו היו מבקשים דחיית מועד התשובה "בגלל המצב".

בוועדת מילגרום לא העזו החברים לומר את "המספר": אחוז הפיצוי הכספי שיינתן לחקלאי בהפשרה לפי 727 לבנייה רוויה למגורים. חששו אחד מהשני ומהפוליטיקאים שמינו אותם.

בישיבה האחרונה קם יעקב אפרתי, מנכ"ל משרד התשתיות, ושם על השולחן מספר שזיעזע את החברים: פחות מ-10% במרכז הארץ, ואולי קצת פחות מהמצב היום, 29%-28%, בפריפריה. נציגות משרד המשפטים, אורית סון וימימה מזוז, ואנשי המינהל שדיברו על פיצוי חקלאי בלבד, הינהנו. אנשי האוצר זעו באי נוחות, כי בראשיהם מסתובבים מספרים של עד 20% במרכז הארץ והם חושבים שצריך להיות קשר בין התמורות מהקרקע לפיצוי. אנשי החקלאות החווירו, הם רוצים לשמר את הנתון של 27% במרכז הארץ.

ב-717, נדל"ן מניב, מקובל על מרבית החברים, כי תהיה הפחתה משמעותית ברמת ההטבות, עם העדפה ברורה יותר לאיזורי עדיפות לאומית וצימצום משמעותי, אולי עד מחצית, של גודל השטחים שיותר לבצע בהם שינוי יעוד (כיום המיתחמים נעים מ-250 דונם במרכז עד 350 דונם בקו העימות).

ב-737 יאפשרו הרחבה אחת של צמודי קרקע לכל ישוב, בתנאים הקיימים (115% ממספר הנחלות). המחיר יעלה מ-66% מהשווי ל-91% במרכז הארץ, וההסכמים יהיו כפופים לכללי היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע למניעת ספסרות בקרקע.

בעלי הנחלות במושבים יקבלו חוזי חכירה לדורות, בדומה לחוזה העירוני, אבל יש ויכוח אם בעבור הטבה זו תשולם תמורה כספית, למשל בדרך של היוון.

מבקשים להגביל את "השטח הצהוב", המוקצה למגורים בחלקה א' במושבים, ל-2.5 דונם מכסימום, עליו ייבנו 375 מ"ר בסך הכל.

טרם התגבשה התאמת ההצעה לקיבוצים.

ממליצים לשנות את חוזי החכירה באופן שיביא לחיזוק חובת עיבוד הקרקע, ולהטיל סנקציות משמעותיות על שימושים חורגים.