המגדל הלוהט של מוסקבה לוט בערפל

מהנדסים רוסים במוסקבה מנסים לאמוד את הנזק המבני שגרמה בתחילת ספטמבר הדליקה במגדל הטלקומוניקציה אוסטנקינו, המתנשא לגובה של יותר מ-530 מטרים, וזכה לכינוי המגדל הגבוה באירופה.

הדליקה, שגרמה למותם של ארבעה בני אדם, התמקדה בגובה 350 מטרים מעל פני האדמה באיזור קיר בטון דק. המיבנה חוזק חלקית על ידי כבלים חשופים - רגישים לנזקי דליקה - עמידים בפני לחצים שהיו בתוך המגדל. על המשרד הרוסי המופקד על מצבי חירום גדולים, הדליקה בערה משך כמעט 30 שעות, החלה באמצע יום ה-27 באוגוסט. שלושה כבאים ואחד מעובדי המגדל קיפחו את חייהם באסון, לאחר שהמעלית בה השתמשו לנשיאת ציוד חירום, נתקעה.

כמה מהסועדים באיזור המסעדות שבקומות העליונות של המגדל הצליחו להימלט ללא כל פגיעה, כך לפחות טוענת מרינה ריקלינה, דוברת המשרד. החוקרים גילו דאגה מיוחדת מן הנזק שנגרם לקירות המגדל לכבלים דחוסים שנועדו לשלוט בסדקים במגדל.

הכבלים השתרעו לכל גובהה של שכבת הבטון של המגדל, ומספרם הלך והצטמצם ככל שמטפסים לצמרת המגדל. הכבלים החשופים שימשו באופן מחזורי כעוגנים למגדל, לצד טבעות בטון שניבנו עם הקירות.

על פי דיווחים בתקשורת, קצר חשמלי הוא שגרם לדליקה, שהתקדמה לכיוון מטה דרך אסבסט חסין אש מתחת לגובה של 400 מטר מעל פני האדמה - כ-50 מטר או יותר מעל המסעדה. האש המשיכה להתקדם מטה, תוך שהיא אוחזת בעוד קירות אסבסט ולבסוף נעצרה בגובה 70 מטר מעל פני האדמה, טוענים הדיווחים.

האש אחזה גם בחלק גדול מהאנטנה שבגג המגדל, המשתרעת לגובה של 130 מטרים.

הכבאים נאלצו לשאת עימם מטפי כיבוי לגובה של יותר מ-330 מדרגות. עובדה זו הגבילה את מידת יכולתם לרסן את האש.

את המגדל הלוהט תכנן הארכיטקט הרוסי נ.ו. ניקיטין. קומפלקס המגדל שניבנה בעלות של 100 מיליון דולר דורג כמיבנה הגבוה בעולם, לאחר שהושלם ב-1967 לאחר שמונה שנות בנייה.

המגדל מורכב מצינור בטון חרוטי המתנשא לגובה של 385 מטרים מעל פני האדמה, כשעל צמרתו הונח איזור בנוי פלדה בצורת טלסקופ בקוטרים ההולכים ומצטמצמים כל חמישה צעדים, מ-4 מטר ל-72 סנטימטרים.

איזור מתכת שישי, בצמרת המגדל, הוא בעל ארבעה פינות של 16 סנטימטרים. עובי ציפוי הפלדה נע בין 3 ל-1.2 סנטימטרים.

לטענת ניקיטין, קירות קונוס הבטון הנמוך, קטנים באופן חד מקוטר של 61 מטר טבעת יסוד ל-18 מטר של דיאפרגמת חיזוק, שנבנתה בגובה של 63 מטר מעל פני האדמה. מעל גובה זה, קוטר הפיר יורד ל-8 מטר בגובה של 311 מטר, ונשאר בצורה גלילית על פני שאר הגובה.

עובי קיר הבטון נע בין 40 סנטימטרים באיזורי הבטון, תוך ירידה ל-35 סנטימטרים בצמרת הגליל, שנראה שכולל את האיזור שנפגע מהאש.

כדי לשלוט בסדקים, במגדל 150 כבלים דחוסים, שצופו באבץ נגד חלודה, כך על פי ניקיטין. הכבלים בקוטר 3.8 סנטימטרים, שכל אחד מכיל 259 מיתרים, נדחסו ל-72 טונות. התרומה שהעלו הכבלים להתנגדות המגדל לרוח אינה ברורה בשלב זה.