עיון במודעות הדרושים מגלה, כי מי שאינו מסוגל לדבר ולכתוב אנגלית שוטפת, יתקשה
למצוא מקום בעולם ההיי-טק הישראלי.
הדרישה לתקשר באנגלית הפכה לחובה בהיי-טק, וחברות דוגמת דמנטרה - סטרט-אפ ברמת
גן, העוסק בפתרונות לניהול ביקושים באינטרנט - החלו לקיים ראיונות עבודה באנגלית.
"החברה שלנו לא חיה רק בישראל", מסבירה זיווית ענבר, מנהלת משאבי אנוש בדמנטרה.
"כל התקשורת הפורמלית אצלנו מתנהלת באנגלית. המפתחים שלנו צריכים לדבר עם אנשים
בחו"ל, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהם לא יהיו מסוגלים לעשות זאת".
עם זאת, מדגישה ענבר, אין הקפדה על הדיוק בידיעת השפה. "חשובה לי האנגלית הבסיסית",
היא מציינת. "לכן, במהלך הראיון נשאל העובד ?What kind of a job are you looking
for אם הוא עונה עם שגיאות באנגלית, אבל ברור שהוא מבין את השאלה, זה לא כל
כך איכפת לי. אבל אם הוא לא יודע מה זה computer, אז כמובן שאין לו מקום בחברה
כמו שלנו".
פעם, היכולת לתקשר באנגלית היתה חשובה בעיקר לבעלי תפקידים שנסעו לחו"ל לעיתים
קרובות או מי שהיו במגעים שוטפים עם אנשי עסקים זרים, כמו אנשי שיווק ומכירות.
הפיכת החברות הישראליות לחברות בינלאומיות - הן מבחינת שווקים והן מבחינת הבעלים
- חייבה מספר גדול יותר של עובדים בעלי ידע באנגלית. גם מי שנשארים בארץ חייבים
להיות מסוגלים לתקשר עם לקוחות או שותפים מעבר לים. וזה כולל, כמובן, גם את
המתכנת ביוקנעם וגם את מזכירת המנכ"ל. ברוב החברות הבינלאומיות הפועלות היום
בארץ, כמעט כל התקשורת הפנים-אירגונית, אם באמצעות הדואר האלקטרוני ואם באמצעות
מערכות האינטרה-נט, מתנהלת באנגלית.
בחברת אפלייד מאטיריאלס ברחובות, למשל, כל הישיבות והפרזנטציות נעשות באנגלית.
"לא הייתי מוכן להישבע, שכולם מדברים פה אנגלית במסדרונות, אבל זה גם לא דבר
יוצא דופן", אומר אלי ישראלי, סמנכ"ל השיווק של החברה. "אנחנו חברה עם 21,000
איש בכל העולם. לכן, התקשורת המעשית ביותר בין העובדים בישראל, ביפאן, בארה"ב
ובכל המקומות האחרים היא באנגלית, שכולם יודעים. חוץ מזה, יש בארץ כמה בכירים,
שאינם ישראלים. נשיא הקבוצה הישראלית הוא אמריקני והחשב - אירי. מובן, שבכל
ישיבה שבה הם משתתפים, חייבים לדבר רק אנגלית".
האם באמת יש מספיק ישראלים שעומדים בדרישה הזו? רותי רבין, מנהלת הגיוס בחברת
אינטל בחיפה: "לא היה אצלנו מקרה של גאון שלא התקבל לעבודה פה בגלל שלא ידע
אנגלית. מי שסיים תואר בהנדסה בארץ, בדרך כלל יודע לתקשר באנגלית". אגב, גם
באינטל מתנהל חלק מהראיון באנגלית, כדי לבחון את השליטה בשפה.
גליה וינר, האחראית על השמת בכירים בהיי-טק בחברת S&CP, אומרת שככל שהמשרה
בכירה יותר, השליטה באנגלית הופכת לתנאי הכרחי יותר. "אבל מסתבר, שזה לא נושא
בעייתי. אנשים בארץ יודעים לדבר אנגלית. אף פעם לא היה מצב שמישהו לא התקבל
לעבודה בגלל שהאנגלית דפקה אותו".
"לעומת הצרפתים, למשל", אומרת פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה היי-טק, "הישראלים
מדברים אנגלית טובה. זה עדיין לא אומר, שלא מתפשרים פה ושם, אם יש מועמד שהוא
מאוד מתאים מכל הבחינות האחרות. ברור, שאם השליטה באנגלית מתבקשת מעצם התפקיד,
לא תהיה פשרה".
אך יש חברות שאינן מוכנות להתפשר, גם בתפקידים היותר שוליים. באפלייד מאטריאליס,
למשל, חובה גם על אנשי הביטחון לדבר אנגלית שוטפת. "אנחנו מקבלים הרבה מאוד
אורחים מחו"ל, ואנשי הביטחון צריכים ללוות אותם. אז ברור, שהם חייבים לדעת
איך לתקשר איתם", מסביר ישראלי.
לדברי שפי שפס, מנכ"ל מכון קינן-שפי, לא מספיק חברות מבחינות בין רמות שונות
של אנגלית בהגדרת תפקידים. "אני חושב שהדרישה מוצדקת, אם כי צריך אבחנה - שלא
תמיד נעשית - בין הצורך בשליטה טובה לבין הצורך באנגלית כשפת אם. כל מי שעובד
בהיי-טק היום, צריך שליטה טובה באנגלית, אבל זה לא מחייב רמת שפת אם. זו דרושה
בעיקר לאלה שנוסעים לחו"ל הרבה ועוסקים בשיווק, במשא ומתן או בחוזים. בדרך
כלל, מי שיש לו אנגלית ברמת שפת אם, מכיר גם היטב את התרבות, וזה יתרון חשוב
בתפקידים האלה".
לדעת שפס, "מי שסיים חמש יחידות בתיכון או קיבל פטור מאנגלית באוניברסיטה,
יש לו שליטה באנגלית. לא חשוב אם הבן אדם יודע מתי צריך להשתמש במילה shall
ומתי צריך להשתמש במילה should".
כמו אחרים שמפרסמים מודעות דרושים, גם חברת קינן-שפי נוהגת לפרסם מדי פעם מודעות
באנגלית. "זה לא עניין של סנוביות", אומר שפס. "דרך המודעות באנגלית, אנחנו
מבקשים להעביר מסר ברור, שאם אתה לא יודע אנגלית, חבל על הזמן. זה חלק מהדו-שיח
שלנו עם המועמד".
גופים, שמעבירים קורסים באנגלית לאנשי עסקים, מרוויחים מהטרנד החדש. "אין ספק,
שהקורסים שלנו מאוד מבוקשים היום", אומרת דינה גידרון, שותפה ב-TACK, חברה
לייעוץ אירגוני והדרכה לחברות היי-טק. לדבריה, עיקר הביקוש הוא לקורסים שתפורים
לצרכים הספציפיים של המשתתפים - לא שיעורים בדקדוק אלא קורסים על ניהול משא
ומתן באנגלית, עריכת פרזנטציה באנגלית וכתיבת דואר אלקטרוני באנגלית. "רמת
האנגלית בישראל גבוהה יחסית", אומרת גידרון. "הבעייה העיקרית שמצאנו היא עם
העובדים בהיי-טק, שהגיעו מברית המועצות לשעבר. זה לא תמיד שהם לא יודעים אנגלית,
אבל בניגוד לצברים, הם מתביישים לדבר שפה זרה אם הם מרגישים שהם לא שולטים
בה".
בחברת אינטל בחיפה, למשל, ילידי ברית המועצות לשעבר מהווים 40% מאוכלוסיית
העובדים. "בדרך כלל הם מסתדרים טוב עם האנגלית שלהם", אומרת רותי רבין, מנהלת
הגיוס. "אם אנחנו רואים שזה מתחיל להפריע, נותנים תגבורת ומממנים שיעורים באנגלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
