לאחרונה פורסם, כי חברת צ'ק פוינט מנהלת משא ומתן עם אוניברסיטת תל אביב להקמת
מבנה משרדים לחברת ההיי-טק במתחם האוניברסיטה ברמת אביב.
אוניברסיטת תל אביב שוכנת בקמפוס יפה ומרווח ברמת אביב, על שטח שנכלל באדמות
הכפר הנטוש שיך מונייס, שעברו לאחר מלחמת העצמאות לבעלות המדינה. בראשית שנות
ה-60 נמסרה הקרקע ללא תמורה, בחכירה סמלית, לאוניברסיטה, כדי להקים עליה את
הקמפוס התל אביבי. עם צמיחת האוניברסיטה והגידול במספר הסטודנטים, חברי הסגל,
הפקולטות והמכונים, התמלא הקמפוס במבנים, והשטח הנותר לפיתוח עתידי מוגבל למדי.
במהלך השנים התרחשו שני תהליכים. הראשון, סביב האוניברסיטה התפתחו איזורי מגורים
ועסקים, ומחירי הנדל"ן באיזור עלו. השני, בעשור האחרון היתה צמיחה מהירה של
תעשיות היי-טק, דרישה גבוהה לשטחי משרדים לתעשיות אלה, ופריחת איזורי עסקים
המאכלסים תעשיות היי-טק.
מי שהיתה לו פיסת נדל"ן באיזורים האלה, הצטרף לחגיגה. מוסכים, פנצ'ריות, מפעלים
קטנים וחנויות מפעל התפנו לטובת בנייני המשרדים האופנתיים שאיכלסו חברות היי-טק
שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק, או בדרך לשם.
אוניברסיטת תל אביב לא נשארה מחוץ למשחק. היא שותפה עם עיריית תל אביב בפיתוח
קריית עתידים בצפון-מזרח העיר, שמאכלסת חברות היי-טק רבות. היא גם שותפה ביזמות
סטארט-אפ, ומקימה במסגרת הפקולטה למינהל עסקים ובשיתוף תעשייני היי-טק תוכנית
להכשרת מנהלי היי-טק. עכשיו היא מתכננת צעד נוסף - הקמת בניין משרדים לחברת
צ'ק פוינט במתחם האוניברסיטה.
אוניברסיטת תל אביב קיבלה קרקע לאום כדי להקים עליה אוניברסיטה, ולא כדי להפוך
אותה לנדל"ן מניב ולסחור בה. לאוניברסיטה יש שטחים פתוחים, כמו בית התפוצות
והגלריה האוניברסיטאית לאמנות, שתורמים לאיכות החיים בקמפוס, ומהווים חלק מהשטחים
הירוקים של הציבור. המהלך המתוכנן של האוניברסיטה לסחור בקרקע וליעדה למטרה
שונה עלול לפגוע בפיתוח האקדמי, ברווחת הסטודנטים והסגל, ובציבור.
האוניברסיטה נוגסת בשטחים הפתוחים שלה לטובת פיתוח תוכניות אקדמיות חיוניות,
כמו הקמת ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס ובית ספר למדעי המחשב, שנבנו בשנים האחרונות.
אולם, אין הצדקה לנגוס בהם כדי להקים בניין משרדים לחברת היי-טק. הכנסתה למתחם
האוניברסיטה תעמיס על הקמפוס שטחים בנויים, מגרשי חנייה, עובדים ושירותים.
הרצון של צ'ק פוינט להתמקם במתחם המטופח של אוניברסיטת תל אביב, בצמוד לשכונת
מגורים יוקרתית, לקניון נעים ולמאגר כוח אדם צעיר ומשכיל, ולהתהדר במוניטין
אקדמי - מובן בהחלט. קשה יותר להבין את נכונות האוניברסיטה להפנות קרקע ציבורית
לשימושים זרים.
אין הבדל עקרוני בין שינוי ייעוד קרקע חקלאית לשינוי ייעוד שטחים במתחם האוניברסיטה.
אין הבדל, בין אגודות חקלאיות שקיבלו מהמדינה קרקע לעיבוד חקלאי ורוצות לבנות
עליה שכונת מגורים, ליוזמת האוניברסיטה למכור לחברה עיסקית זכויות נדל"ן על
קרקע המיועדת לפיתוח מוסד אקדמי. צריך לעצור את המהלך בעודו באיבו, טרם שינוי
תוכנית בניין ערים (תב"ע) והתקדמות המו"מ בין השותפים לעיסקה.
מזה כמה שנים מנהלת הקשת הדמוקרטית המזרחית מאבק ציבורי ומשפטי עקשני נגד שינוי
ייעוד קרקעות חקלאיות והפיכתן לנכסי נדל"ן. חבריה כינו את השינוי 'שוד הקרקעות
הגדול'. האם קולם יישמע גם כשהדברים קורים בבית שלהם?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
