אין לך גוף החשוף לסיכונים בנוגע להשקעתו בפרוייקט כלשהו כמו בנקים ומוסדות
פיננסיים. הבנקים המבצעים יומיום עיסקאות הלוואה בהיקפים גדולים ביותר, חוששים
תמיד, ובצדק, שמא יצוץ מאן דהוא, ובטענה כלשהי יגבר עליהם ויאיין את כל הבטוחה
שהוקדשה למתן ההלוואה. כתוצאה מעניין זה, הבנקים נדרשים לזהירות יתר.
באחרונה הרחיב בית המשפט המחוזי בת"א את היריעה והחיל את חובת הזהירות גם על
מי שרשומה לטובתו רק הערת אזהרה על המקרקעין. הנושא התעורר בעניין ה.פ. מחוזי
(ת"א) 672/96 פריוף נ' בנק הפועלים. העותר העביר את הדירה במתנה לבנו, ועל
הדירה נרשמה הערת אזהרה לטובת העותר, שלפיה יוכל הוא לקבל הכנסות מהדירה אם
יזדקק לכך. על הדירה הייתה רשומה משכנתא לטובת בנק בינלאומי ללא הגבלה בסכום.
הבן העביר את המשכנתא לבנק הפועלים ואף קיבל אשראי של 150,000 דולר. לימים,
האשראי תפח הרבה מעל סכום זה, כיוון שהבן משך עוד ועוד כסף מהבנק.
בשל אי פירעון ביקש הבנק לפרוע את ההלוואה במימוש המשכנתא. העותר טען, כי לא
ידע על אשראי מעבר ל-150,000 דולר, ועל כן יש להגביל את המשכנתא עד סכום זה.
הבנק טען, כי הסתמך על אישור בכתב שהביא הבן מהאב על אודות גובה האשראי וכן
על כך שהבן מיידע את אביו.
השופטת דרורה פלפל קבעה, כי היה על הבנק ליידע אישית את העותר, שהייתה רשומה
לטובתו הערת אזהרה, ולא להסתפק בהבאת אישור בכתב מהעותר באמצעות הבן.
פסק דין מעניין זה מעורר מספר שאלות חשובות בסוגיית תום הלב. מחד, ניתן לטעון
שהעותר ידע גם ידע על קיומו של שעבוד כלשהו על הדירה ללא הגבלה בסכום. אם כן,
מה זה משנה אם המשכנתא היא לטובת בנק א' או בנק ב'? ומי שיודע שהערת אזהרה
שלו כפופה למשכנתא ללא הגבלה בסכום, אז אולי ניתן להניח שהוא יודע מראש, שבמסגרת
"ללא הגבלה בסכום", ניתן להגדיל את האשראי וכן לקבל אשראי נוסף. בית המשפט
החמיר עם הבנק, וקבע שהבנק התרשל בכך שלא הסביר באופן אישי לעותר על מהות השעבוד.
פסק דין זה מצטרף לפסק דין אחר שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א (גם כן מפי השופטת
דרורה פלפל בעניין ת.א. (ת"א) 2011/98 שלום בן עמי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל
בע"מ). בתיק זה הבנק נדחה מפני יורשי בעל מקרקעין, משום שהשעבוד נרשם על סמך
ייפוי כוח של בעל המקרקעין, שאמנם ניתן קודם לפטירתו המנוח, אך ללא ידיעתו
הספציפית בדבר השעבוד.
גם בית המשפט העליון קבע בשעתו - בעניין ע.א. 1570/92 בנק מזרחי מאוחד בע"מ
נ' ניצב ציגל, פד"י מט (1) 369 - שעל הבנק חלה חובת זהירות ותום לב יתרה מאשר
על אזרח רגיל. נשאלת השאלה: האין גבולות למה שניתן לדרוש מבנקים? ככל הנראה,
אין נוסחה אחידה, ויש לבדוק כל "תום לב מיוחד" לגופו. אך דבר אחד בטוח והוא,
כי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים מוחלים על הבנקים ביתר החמרה.
הכותב הוא גם אדריכל וחבר בוועדת קניין ומקרקעין בוועד המרכזי של לשכת עורכי
הדין ומרצה לדיני מקרקעין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
