מילגרום, תהיה עקרוני

תראו מה קורה עם פרשת ההרחבות במושבים ובקיבוצים. זה התחיל עם המיספור 612, שנבע מקובלנת החקלאים: "מצוקת הבנים שאין להם היכן לגור". גובשו קריטריונים, כמו למשל שאתה צריך ילד/ה מעל גיל 18 שאינו הבן הממשיך בנחלה. מעשה שטן, לא לכולם יש ילד/ה מתאים/ה. קיפוח.

משם זה התגלגל להחלטה עוד יותר "שוויונית", 737: שכונות של וילה כנגד כל נחלה (ועוד 15%), בתשלום של 66% ממחיר טבלה, שבדרך כלל הוא מחיר נמוך ממה שהיה קובע השמאי הממשלתי. רוב הישובים השמנים במרכז כבר יישמו את ההרחבות, עד שהיועץ המשפטי קיבל הוכחות לחוזים מזוייפים וגבייה של "הוצאות פיתוח" פיקטיביות. הקריטריונים הוקשחו בצדק.

עכשיו יש רעיון חדש שמסתובב בין חברי ועדת מילגרום: שומה פרטנית לכל מגרש, לפי מלוא הזכויות בתב"ע, תוך ביטול העיקרון של "וילה כנגד נחלה". שוב מעשה שטן: אם אין מיכרז, אין משמעות לשומה פרטנית. ואם ההרחבות יהיו בשיטת מיכרז ללא מנגנון העדפה לבני המקום, איך התגלגלנו מ"מצוקת הבנים" לפרוייקט נדל"ן טהור?

התוצאות יהיו כדילקמן: מחירי המגרשים יעלו; השמאי הממשלתי יכרע תחת נטל העבודה; בגלל שבירת עיקרון ה"וילה מול נחלה" יהיו מהומות בניסיון לארגן קרקע לפרוייקטים; אלה שעדיין לא הספיקו לבצע הרחבה, שברובם הם ישובי הפריפריה, יקימו קול זעקה מוצדקת על כך, שבסופו של דבר הם שוב דפוקים לעומת הזריזים מהמרכז.

אותו דבר ברעיונות המתגלגלים סביב אחוזי הפיצוי בבנייה הרוויה לפי החלטה 727. במקום 27% במרכז עד 29% בפריפריה, שוקלים חברי הוועדה 10% פיצוי במרכז, 20% באיזור עדיפות ב' ו-30% באיזור עדיפות א'. זוהי אמנם מכהלא קטנה לחלומות של גליל-ים, אבל במונחי שווי קרקע זו עדיין פרופורציה מגוחכת מול ישובי קו העימות.

הבעיה בוועדת מילגרום היא, שחבריה תופסים את המנדט שלהם ככזהשלאורו הם צריכים להציע תיקונים וקיזוזים. הם בעצם צריכים להגיד את הדברים העקרוניים:

משטר הנחלות בחקלאות, כפי שחברי הוועדה יודעים היטב, הוא מסגרת פיקטיבית וגם כללי האגודות השיתופיות כבר אינם רלוונטיים. מה שחשוב כרגע הוא לאפשר ל-800 ישובים "כאילו חקלאיים" להתפתח לכיוונים קהילתיים חדשים, כפי שיבחרו בעצמם ובכפוף למגבלות התכנון.

ועדת מילגרום צריכה להציע לחקלאים את התנאים הטובים ביותר בתוך שטח המחנה, למשל היוון זכויות בשטח המגורים ואפילו היוון הזכויות ביתרת השטחים החקלאיים בתוך שטח המחנה, בחוזה חכירה ישיר לדורות, דהיינו קניין מלא, בתהליך דומה לזה של רכישת הקניין במיבצע הדיור הציבורי, כאשר בסוף התהליך תהיה השוואת זכויות החוכר במושב לזה של החוכר העירוני - והמינהל ייצא מחוץ לתמונה.

כנגד הצעה נדיבה בקטע הזה, שמשמעותה בין השאר היא לא לנגוע בהחלטה 737, ועדת מילגרום צריכה להגיד לחקלאים את הדבר העקרוני והחשוב ביותר: בשטחים הפתוחים, מחוץ למחנה, שנמסרו לכם רק לעיבוד חקלאי, הפיצוי המגיע בשינוי יעוד הוא רק הפיצוי החקלאי כפי שיש בחוזה, או אדמה חקלאית תמורת אדמה חקלאית. במרכז כמו בפריפריה.