בג"ץ התיר היום (ג'), בפסק דין תקדימי, להוציא מהאגודה השיתופית חברי מושבים
אשר עקרו מהמושב. בפסק הדין, שהוא בעל השלכות רחבות, קבעו השופטים מישאל חשין,
יצחק זמיר ודורית בייניש, כי יש לבחון באופן ספציפי לגבי כל חבר וחבר אם עקר
מהמושב, על מנת לאפשר את הוצאתו מפנקס החברים של האגודה השיתופית.
בכך ביטל בג"ץ את החלטת רשם האגודות השיתופיות, שלפיה אין למחוק מפנקס החברים
של אגודה שיתופית את אלה שעקרו ממקום מגוריהם במושב, אך הצהירו, כי כוונתם
לחזור ולהתיישב במושב.
פסק הדין מתייחס לעתירה לבג"ץ, שהגישו ישראל נוימן ודבורה לוטן, החברים בכפר
אז"ר. השניים ביקשו מרשם האגודות למחוק מפנקס האגודה אנשים הרשומים בו כחברים,
בטענה כי אלה עקרו ממקום מגוריהם במושב. ועד האגודה דחה את הבקשה, וחוקר שמינה
הרשם אישר את החלטת הוועד. בעקבות כך, אישר הרשם את שתי ההחלטות הללו. על החלטה
זו של הרשם הוגשה עתירה לבג"ץ.
השאלה העיקרית שעמדה לדיון הייתה באילו נסיבות ניתן להפסיק חברות באגודה בנימוק
שהחבר "עקר" מן המושב.
חשין קבע, כי יש להכיר בזכותם של חברים באגודה לטעון נגד חברים אחרים, וכי
הזכות לעתור לתיקון בפנקס החברים לא ניתנה לאגודה בלבד. במצב שבו האורגנים
המוסמכים של האגודה (הוועד והאסיפה הכללית) מצויים בניגוד עניינים, ניתן לחבר
לטעון בשם האגודה - כ"נציג" של האגודה.
בנסיבות הללו יש להקנות מעמד לעותרים לבקש מהרשם לתקן את פנקס החברים. סלע
המחלוקת היה סעיף 6 לתקנון האגודה, הקובע כי חברותו של חבר נפסקת כאשר הוא
עוקר מהמושב, או כשאין בדעתו להתיישב בו. הרשם לא נענה לבקשה למחוק את החברים
שעקרו מן המושב לאחר שהצהירו כי בכוונתם להתיישב בו.
פסק הדין דן במונח "עקירה" וקובע, שמשמעותה ניתוק סופי ומוחלט של החבר מהמושב
וכי אין די בהפסקת מגוריו במקום.
חשין אומר, כי ייתכן שאם מגיעים למסקנה שחבר עקר מן המקום - אין צורך להוסיף
ולחקור בכוונתו לשוב ולהתיישב במקום, כיסוד נבדל ונפרד מיסוד העקירה. לפיכך,
קבע, לא ייתכן שחבר לא יתגורר במושב עשרות שנים והצהרה סתמית מפיו, כי בכוונתו
לשוב ולהתגורר במקום - דייה להוכיח שלא עקר ולא נטש את המושב.
חשין יודע, כי הוצאת חבר מהאגודה עלולה לפגוע בקניינו ובזכויותיו. לכן, ייתכן
שיש להבחין בין חברות במושב לבין קניינו של החבר במושב. חשין קבע, כי ההכרעה
בשאלה מיהו תושב קבע במושב תלויה בנסיבות הייחודיות של כל מקרה, ויש לשלב מבחן
אובייקטיבי במבחן סובייקטיבי.
יש לבחון את מספר שנות ההיעדרות מהמושב, את מקום העבודה, את מרכז חיי הקהילה
של החבר, את זהות מעבד הנחלה, את מקום חינוך הילדים, את הרישום במרשם האוכלוסין,
את זיקת המשפחה. לאור האמור הורה חשין לרשם לבחון את הסוגיה מחדש ולהחליט בהתאם
לקביעות פסק הדין.
את העותרים ייצג עו"ד אביחי ניסן ורדי, את הרשם ייצגה עו"ד אורית קורן ואת
כפר אז"ר - עו"ד רמי אבידע. (בג"ץ 6627/98)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
