בכתב העת "קרקע", של המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, מיסודה של קרן
קיימת לישראל, שיצא לאור בשבוע שעבר, פורסם מחקר של מכון "דחף" בראשות מינה
צמח, בנושא עמדות הציבור בשאלת הפיצוי המגיע לחקלאים בשינוי יעוד קרקע.
במסגרת הסקר נבחנו הנושאים הבאים:
* העמדה בנושא כאשר היא מוצגת כדיון בין הקיבוצים והמושבים למינהל מקרקעי ישראל.
* העמדה בנושא כאשר מוצגות זו מול זו טענות בעד ונגד מתן הפיצוי.
* גובה הפיצוי שהציבור חושב שמוצדק לתת לחקלאים.
* האם יש לתת סכום ממוצע שווה לכל קיבוץ או מושב, או סכומים דיפרנציאליים לקיבוצים
ולמושבים שונים, לפי ערך הקרקע שברשותם.
בנושא העמדות כלפי מתן פיצוי לחקלאים, היה נוסח השאלה כזה:
"הקרקעות שהקיבוצים והמושבים מעבדים לצורכי חקלאות, שייכות למעשה למדינה ולקק"ל.
כיום הקיבוצים והמושבים מנסים להגיע להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, שקרקעות
שלא ישמשו יותר לחקלאות יוחזרו למינהל, שישלם לקיבוצים ולמושבים פיצוי בסך
26 עד 28 אחוזים מהערך של הקרקעות שיוחזרו. הפיצוי יינתן לחקלאים תמורת ההפשרה
של הקרקע והעובדה שהחזיקו בה ועיבדו אותה במשך עשרות שנים".
האם הסדר כזה נראה לך צודק או לא צודק?
כאשר הנושא הוצג כהתנגחות בין שני מחנות, נוסח השאלה היה:
"אחת הטענות כנגד מתן פיצוי לחקלאים היא, כי אם תמומש ההצעה תהיה בכך העדפת
סקטור אחד (החקלאים) שהוא בעל השפעה פוליטית, וזה יהיה בניגוד לעיקרון השוויון
הקובע את זכותם של כלל אזרחי המדינה ליהנות מנכסי המדינה.
"החקלאים טוענים מנגד, כי הקרקע היתה ברשותם עשרות שנים, בהן טיפלו בה ועיבדו
אותה".
"עם איזו משתי הטענות אתה מסכים: עם זו שבעד או עם זו שנגד מתן פיצוי לחקלאים?"
מן הגרפים עולה, כי כף שיפוט הציבור נטתה מראש כנגד מתן פיצוי לחקלאים: 40%
אמרו כי הפיצוי צודק, מול 48% שאמרו כי אינו צודק.
אולם, כאשר הוצגו בפני המרואיינים שתי הטענות המנוגדות, התמונה מתהפכת והכף
נוטה משמעותית לטובת מתן פיצוי: 61% מסכימים עם הדעה בעד מתן פיצוי, לעומת
30% שמסכימים עם הדעה נגד מתן הפיצוי.
לפער זה בין ממצאי שתי השאלות יתכנו שני הסברים:
* המרואיינים שינו את דעתם נוכח תוכן הטענות נגד מתן פיצוי.
* השאלה לא היתה מובנת למרואיינים.
מניתוחים צולבים בין תגובות המרואיינים לשאלות שונות, עולה, כי ההסבר הראשון
הוא הנכון.
שאלה נוספת היתה: "איזה אחוז מערך הקרקע המופשרת מגיע לדעתך כפיצוי לחקלאים?
התפלגות התשובות היתה: כשליש דיברו על 40% עד 50% מערך הקרקע; כרבע 30%-20%
מערך הקרקע; קצת פחות מעשירית (8%) דיברו על פיצוי של 10% מערך הקרקע. חמישית
מהציבור חושבים שיש לתת אחוזים בודדים או בכלל לא.
בפני המרואיינים הוצגה גם השאלה הבאה, בנושא שיעור הפיצוי המומלץ:
"מטבע הדברים, קרקעות באיזור מרכז הארץ יקרות יותר מקרקעות באיזורים מרוחקים
מהמרכז. האם לדעתך נכון שקיבוצים ומושבים הנמצאים באיזורים שונים של הארץ יקבלו
פיצוי דומה, או שכל אחד יקבל פיצוי יחסי לערך המופשר של הקרקעות שהיו ברשותו?"
51% השיבו כי לדעתם ראוי לתת פיצוי שונה לפי המיקום, 27% תמכו בפיצוי דומה
לכולם, ו-22% לא השיבו. במסגרת הסקר רואיינו 504 אנשים, מדגם מייצג של האוכלוסייה
הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית: 4.5%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.