לראש הממשלה אהוד ברק מזומנת להערב (א') פגישה עם השרים בייגה שוחט, יוסי ביילין,
היועץ אליקים רובינשטין וחברי ועדת מילגרום. אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון,
יגיש יו"ר הוועדה, דוד מילגרום, את חוברת הסיכום וההמלצות הסופיות, חתומות
על ידי כל חברי הוועדה, עם אי אילו הסתיגויות חלושות.
חבילת ההמלצות תכלול גזרים ומקלות. הגזרים יוענקו לרוב המוחץ של 722 הישובים
החקלאים המצויים בישראל. הגזרים יבטיחו להם בטחון עתידי, ברווחה כלכלית נאה,
גם במצב של שינוי מבני בהחלטה פנימית.
המקלות יכו במיעוט הקטן, פחות מ-10% מישובי מרכז הארץ. הבעיה היא, שאלה הם
הישובים העשירים, שמקווים להיות עשירים עוד יותר. הם גם החזקים ובעלי העוצמה
במנהיגות המושבים וקיבוצים. אנשיהם מכהנים כראשי אירגונים, עורכי הדין שלהם
מכהנים כלוביסטים לכל דבר וענין, וזרועותיהם שתולות בלב ליבו של המימסד. מרגע
זה - יש לעצור הכל.
ראש הממשלה ואנשיו חייבים להכניס את ההמלצות למגירה ולשכוח מהן. לכמה חודשים.
עד לאחר התארגנות הממשלה החדשה. השרים דהיום הפכו לפוליטיקאים בפול טיים ג'וב,
לכן אסור להם לגעת בהן או להתקרב לגיבוש החלטות סופיות.
החקלאים מפעילים עליהם את מיטב כוח הסחיטה: לא נבחר, לא נספק רכבים, לא נוציא
אנשים לשטח, לצמתים ולכיכרות ולא נציב שלטים, אלא אם תיענו לדרישותינו. ניגוד
הענינים שהשרים מצויים בו פוסל אותם מקבלת החלטות.
בג"ץ ממתין כבר זמן רב. תצהיר תשובה לענין המלצות מילגרום היה אמור להגיע ביום
ה-15.12, יום שישי שחלף. הדיון נקבע לסוף ינואר.
השופטים, או שיתחשבו בחומרת המצב הפוליטי ויסכימו להמתין עוד קצת, או שיתנו
צו ביניים, שיקפיא לכמה חודשים את חתימת המינהל על עיסקאות שייעשו לפי החלטות
717, 727, 737.
ובינתיים, ח"כי הלובי החקלאי, השואפים להמשיך ולדחוף בכוח את "החוק לעיגון
זכויות החקלאים", שיעשיר את כיסם הפרטי, נתקלים בקשיים. "ועדת ההסכמות" של
ועדת הכספים, שיועדה ליום ג' האחרון - בוטלה. הכנסת יוצאת לפגרה ואחריה נכנסים
ללהט בחירות. אם הכנסת לא תתפזר, אולי יספיקו להעביר את החוק בקריאה ראשונה
ולהחיל עליו רציפות.
לתמונה נכנסו שני כוחות חדשים שעתידם מי ישורנו. פסק דין כפר אז"ר ופרשת קיבוץ
נחל -עוז והחבר לשעבר, היום יו"ר מפעל הפיס, אברהם כץ-עוז.
משמעותו של פסק דין כפר אז"ר היא, שמי שלא חי פיזית, כאן ועכשיו, במושב - ניתן
להוציאו מחברותו וספק אם הוא זכאי להחזיק ולהנות מפירות האדמה ונכסיה. גם אם
נולד וחי שם בעבר, גם אם יש לו בית, וגם אם אבותיו חיו שם.
בקיבוץ נחל עוז אומרים לכץ-עוז: יצאת ל"חופשה" מהקיבוץ לפני חמש שנים, החופשה
הסתיימה. תחליט. אתה כאן איתנו או אתה בחוץ.
הוא אומר: משנת 53' אני שותף להקמת הקיבוץ, נשמתי וחברי בו ואבי קבור בו. הקיבוץ
אומר: פנינו לעתיד, לא לעבר. אנחנו זקוקים לחברינו כאן ועכשיו.
מסקנה: מה שחשוב זה מה שקורה עכשיו. היום. לא אירועים היסטוריים ולא סיפורים.
היום יש חוזי חכירה חקלאיים, וברגע שאין חקלאות - הקרקע צריכה לחזור לבעליה
האמיתיים, מדינת ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
