ביום שאחרי מסירת המלצות ועדת מילגרום לשר האוצר, בייגה שוחט, ושר המשפטים,
יוסי ביילין, נפתחו כמה מסלולים. בדרך לירושלים, בדרך לבג"ץ ובדרך לדחייה.
בדרך לירושלים, עשה הבוקר את דרכו ח"כ שלום שמחון, מראשי הלובי החקלאי. הוא
מתכוון להאיץ את המהלכים להעברתו בקריאה ראשונה, לפחות, של החוק לעיגון זכויות
החקלאים בקרקע - בטרם תתקפל הכנסת הנוכחית ובמטרה להחיל עליו רציפות.
בדרך לבג"ץ, עושה דרכה חוברת ההמלצות של הוועדה, על פי התחייבות של מחלקת הבגצ"ים
בפרקליטות, ועל פי לוח זמנים שקבע בג"ץ לפני כמה חודשים בדיוני עתירת הקשת
המזרחית. מועד הדיון הבא: סוף ינואר.
בדרך לדחייה, עושות דרכן ההמלצות על פי העדפה המוכרעת בעיקר משיקולים פוליטיים,
של ראש הממשלה אהוד ברק והשרים שוחט וביילין. הם לא מעיזים לגעת בתפוח האדמה
הלוהט הזה בעודם עושים דרכם לבחירות, כל בחירות שיהיו. סימן לזה ניתן אתמול
בפורום נציגויות כלכליות בירושלים. שר האוצר אמר, שהוא מעריך שיהיה קשה בתקופה
כה קצרה של בחירות להכריע בסוגיה כל כך מסובכת וטעונה בהשלכות כלכליות, חברתיות
ופוליטיות.
שמחון, אגב, הולך לדרוש מברק דיון והכרעה עכשיו: "אני קורא לממשלה להתכנס באופן
מיידי, לדון בהמלצות ולא לחכות עד אחרי הבחירות. להחליט עכשיו, כדי שאנשים
יידעו לאן הולכים. אם ממשלת ברק מסוגלת לנהל משא ומתן עם הפלשתינים, אז אין
כל סיבה לא לנהל מו"מ עם אנשי המושבים והקיבוצים בישראל. כמו שרוצים להביא
לבוחרים אזרחי ישראל הסכם לקראת הבחירות, אז צריכים להביא לבוחרי התיישבות
העובדת החלטה, כדי שהיא תוכל להחליט מה ואת מי היא רוצה לבחור".
גם הקשת הדמוקרטית המזרחית דורשת הכרעה עכשיו: כניסה לדיאלוג בין קבוצות בחברה
הישראלית, "במטרה לעגן את הזכויות הבסיסיות של כולם, דיירי הדיור הציבורי כמו
הקיבוצים, נפגעי משכנתאות ו'פולשים', כמו אנשי המושבים".
ובקיצור, צד צד ומאבקו. איש איש ועניינו שלו. מי מבעלי העניין הללו יישמע חזק
יותר? זה תלוי גם במערכה הפוליטית המתלהטת בימים אלה.
ובאמצע - ועדת מילגרום. היא ישבה חודשים רבים, כמו ועדת רונן לפניה, במטרה
למצוא איזושהי נוסחת פשרה שיהיה בה איזון אופטימלי, הגיוני והוגן ככל האפשר,
בין שלל האינטרסים והרעיונות הסותרים. להגיד ששלל תגובות הנגד ועוצמתן הפתיעו
את חבריה? ממש לא.
והנה סידרת התגובות, מכמה צדדים. שרול בן-יעקב, יו"ר ההנהלה הכלכלית של התק"ם
חבר דגניה: "שתי הנכדות שלי הן דור חמישי בדגניה ואני אלחם על זכותן בקרקע
עד טיפת דמי האחרונה... אני דוחה את דו"ח הצוות הבינמשרדי הקורא לעצמו ועדת
מילגרום. זהו דו"ח עלוב, וכפי שנאמר חזור ואמור, אין לו שום אחיזה ושום משמעות.
הוא מתבסס על דעות קדומות שנקבעו מראש ועל בסיס נתונים מעוות ושקרי.
"הצוות הקורא לעצמו ועדה הוקם כדי להכין מצע לדיון לממשלה. זה תפקידו. והנה,
בעוד השרים לא הספיקו אפילו לעיין בדו"ח, ובוודאי שלא הממשלה, הוא מוגש היום
במלואו לבג"ץ. וזו כזכור איננה המטרה שלשמה הוכן. לפחות לא המטרה המוצהרת.
זה מסמן את המשך דרכי הפעולה הנלוזות של עוכרי ההתיישבות, במטרתם לפגוע בזכויות
החקלאים בקרקע. על זה לא נשתוק לא נחשה. אנחנו נילחם בכל הכלים והאמצעים הלגיטימיים
העומדים לרשותנו.
"נקודת המוצא של חברי הוועדה היא, שאין לנו שום זכות על הקרקע, לכן מדברים
על פיצוי ולא על זכות ותמורה. מי שלא מכיר בזכות - אין לי שיג ושיח עמו.
"נתנו לנו את שטח המחנה? תודה רבה באמת. אבל הרי כל הנחלה היא שלי. יש לי זכות
מלאה ומוחלטת עליה גם בעת שינוי ייעוד. אבותינו הנפילים ידעו מה נכון למדינה,
להבדיל מההנהגה הקטנה שיש לנו היום. הם קבעו אז את המונח נחלה, והוא שימש לכל
הצרכים, חיים ופרנסה. הם ידעו, שאם האזרח לא יאחז בקרקע ולא ישמור עליה, לא
תהיה קרקע ולא תהיה מדינה. את זה אנשי הפרקליטות ועוכרי ההתיישבות שכחו, ולא
ידעו מעולם".
שמחון, חבר מושב אבן מנחם, על גבול הצפון, נושק למוצב כרכום, לשעבר. מזכיר
תנועת המושבים, מראשי הלובי החקלאי: "הדו"ח הרבה יותר קשה ממה שחשבו המתונים
שבינינו. לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל מתנהל כאן שוד אמיתי של זכויות
הכי בסיסיות. אני רואה את זה לאורך הדו"ח ובכל פרק שלו. אתייחס, לדוגמא, לחלקת
המגורים במושבים. נכון להיום, יש לנו 3 יחידות בנחלה, על 375 מ"ר. בדו"ח זה
נעלם כלא היה. התנדף. הדו"ח מדבר על בית המגורים ועוד בית, אותו ניתן לפצל
ולשלם תמורתו למינהל. כאשר היום לא משלמים אגורה.
"נדבר על 727, פיצוי לחקלאים בשינוי יעוד. כל הזמן סיפרו לנו שאם במרכז יתנו
מעט, אז לפריפריה אפשר יהיה לתת הרבה. והנה, הממשלה של ביבי נתניהו נתנה בזמנו
הצעה לתת 24% במרכז ו-40% ו-60% בפריפריה. והנה ממשלה של אהוד ברק מציעה להקטין
את זה משמעותית, ומורידה את הפריפריה ל-31%.
"כלומר, מה שעמד לנגד עיניהם זה לא הדאגה לפריפריה, אלא עניינים לגמרי אחרים,
שרק הם יודעים מהם.
"אגע בנקודה השלישית. לדוגמא, תעסוקות חלופיות, לפי החלטה 717 ודו"ח ועדת קדמון
למושבים המתייחסת למה שמכונה "המחסנים" (הכוונה לשימושים החורגים בקרקע ובמבנים
לייעודים חקלאיים, למטרות של מרכזי קניות מחסנים ועוד - ס.ק.ל). הדו"ח של מילגרום
לא מסדיר את הבעיה אלא מחריף אותה, הוא יוצא למלחמה נגד האזרחים.
"לעניין ההרחבות במושבים, לפי החלטה 737. הוועדה אומרת, שבמרכז יבוצעו ההרחבות
הללו במחיר מלא. אז מה, המושבניק גם נותן הקרקע וגם לא נהנה משום הנחה? איזה
אינטרס יהיה לו להרחיב את אוכלוסיית המושבים? אין לי אלא לומר, שהיתה פה קטנות
קומה ודעת. לא ניסיון לפתור, אלא להשאיר עוד חוברת על המדף".
שמחון, כמו בן-יעקב, מביע כעס רב על היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין,
על שהוא מעביר היום את דו"ח מילגרום להרכב המיוחד של 7 שופטי בג"ץ.
שמחון: "היועץ המשפטי לממשלה הוא האמון על שמירת החוק, והוא מבצע מחטף השם
ללעג את החלטות הממשלה. הוועדה היא ועדה מקצועית שאמורה לייעץ לשרים, והמלצותיה
אמורות להיות מוגשות לשרים. רק לייעץ לשרים, לא לבית המשפט העליון. אבל משרד
המשפטים כנראה רוצה לאמץ את הדו"ח, עוד בטרם הממשלה החליטה עליו, אז הוא רץ
מהר ולוקח אותו לבית המשפט".
הקשת הדמוקרטית המזרחית, שהבג"ץ שהגישה פתח את כל הסיפור הנוכחי, קמה הבוקר
בתחושה קצת יותר טובה. אבל לא ממש. משה קריף, דובר הקשת, אומר הבוקר: "מסקנות
ועדת מילגרום הם צעד ראשון, אך לא מספק, בכיוון הנכון. אנחנו מברכים את הוועדה
על העבודה היסודית והרצינית שעשתה, ומביעים את הערכתנו על אומץ הלב של החברים,
אשר עמדו מול המתקפות שלוחות הרסן של נציגי הלובי הנדלנ"י-התיישבותי, שערערו
על יושרם של חברי הוועדה.
"הקשת רואה בחיוב את החלטה להוריד את אחוזי הפיצוי שניתנו לחקלאים בשינוי יעוד,
ורואה בכך חיזוק לעמדת הקשת, שהקרקע ניתנה לחקלאים לפיקדון ולצורכי עיבוד חקלאי
בלבד. במצב של שינוי יעוד, על הקרקע לחזור לבעליה - כלל אזרחי ישראל. לדעתנו,
כוונת הוועדה להגיע לשוויון בין קיבוצי ומושבי המרכז והפריפריה היא נכונה,
ועם זאת הדרך בה בחרה לעשות זאת היא בעייתית ביותר.
"אנו עומדים על כך, שכשם שהקרקע ניתנה לצורכי מחיה וחקלאות ללא כל קשר למיקום,
כך על הפיצוי להיות אחיד בכל הארץ, כלומר בשקלים על כל דונם, בגליל ים כמו
בקיבוץ האון, בשפיים כמו ברוחמה, במושב רשפון כמו באבן מנחם, ברמת רחל כמו
בנגבה.
"העלאת אחוזי הפיצוי בפריפריה תפגע קשות בערי הפיתוח, על ידי המשך המגמה הקיימת
של הקמת שכונות קהילתיות ומרכזי סחר בקיבוצים ובמושבים, שפוגעים בהתפתחותן
של ערי הפיתוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
