טמירה ירדני, האשה החזקה ביותר מאחורי הקלעים של הטלוויזיה בישראל, שחתומה
על "שמש" ו"הקומדי סטור", ממונה עכשיו על ערוץ הנוער הבועט וואי טי.וי.
זהו הערוץ הלווייני שאמור למכור לילדים שלכם מעין קוקטייל מהביל שרכיביו לא
חינוכיים במוצהר: קליפים, מיכל ינאי וסקס. ירדני: "ולמה שלא נתעסק עם זה?
האנשים שאמורים לצפות בערוץ הזה נמצאים בשיא ההתפתחות ההורמונלית". ראיון ערוץ
הנוער וואי טי.וי מתנהג כמו בן נוער בעצמו: בעייתי, מבולבל, לא סגור על עצמו,
אבל עדיין, על רקע המצב, זוהר במקוריות מרשימה.
ייאמר לטובתו שלפחות אין לדעת על מה תיפול. ישנן תוכניות נחמדות, ישנן איומות,
ישנן חדשניות וישנן משומשות. בכל מקרה נושבת מכולן רוח של חלוציות מחתרתית.
אם אתם מאלה שאוהבים להיכנס לאולם קולנוע ולגלות שאתם הצופים היחידים, סביר
שתיהנו מאוד מהשידורים של הערוץ הזה, מפני שגם כאשר תצפו בו, סביר שתהיו לגמרי
לבד בעניין.
כמובן שצפייה אקסקלוסיבית כזאת יכולה להיות מאוד מהנה, אבל ספק אם היא משמחת
את סינרגיה - הקבוצה שהקימה את הערוץ הכוללת את שלושת תותחי האמרגנות חיים
סלוצקי, יהודה טלית וטמירה ירדני, מנכ"לית טדי הפקות.
השניים הראשונים אחראים על הפעילות הכספית השוטפת של הערוץ, האחרונה על התכנים
שלו, ושלושתם ביחד החליטו שככה זה לא יכול להימשך. ברקורד של שלושתם רשומות
כל כך הרבה הצלחות, שממש אין להם שום כוונה להפוך את וואי לפלופ. גם ככה יש
יותר מדי אנשים בתעשייה שמחכים להתרסקות של המיזם הצעיר הזה.
אז לפני שבועיים התחילו בסינרגיה להריץ קמפיין מסיבי לקידומו של וואי. במסגרת
המסע צופו אוטובוסים בכרזות, ומודעות כפולה נשלחו לעיתונים. באלה וגם באלה
מצולמים מנחי הערוץ, ביניהם יעל בר-זהר, לי-און רוזנברג, מיה קלוג ותמיר קמחי
(להלן "רפיק") בפוזה של קרימינלים שנאסרו זה עתה והובאו לצילום בתחנת המשטרה.
הם כולם נראים בפרסומות האלה נורא מגניבים, נורא רעים, והבעתם כמו פוקדת: בואו
צפו בערוץ שלנו. אם לא, יהיו בלגנים.
כדי לסגור את כל הקצוות, מופיעה מעל הכל הסיסמה הסמי פרובוקטיבית: "וואי -
הטלוויזיה הלא חינוכית". שיהיה ברור.
אז זה מה שקורה נכון לכתיבת שורות אלה. האם זה גם עובד? אפילו טמירה ירדני
חוששת שעדיין לא. במשרד שלה, הצופה על שני בתי מרקחת, עוד לא הצטברו נתונים
על אודות האפקטיביות של הקמפיין, אבל זה לא מפריע לה להתחיל להשמיע כבר קולות
של תסכול. "נכון לעכשיו מחוברים ללוויין 50 אלף איש. זה הכל. כמה מהם צופים
בוואי - ל-YES הפתרונים", היא אומרת.
- אז מה שבעצם רואה מי שפותח את הטלוויזיה על הערוץ שלך זה שידורי ניסיון.
"כן, זה פחות או יותר מסכם את זה. ביום שעלינו לשידור היו ל-YES אפס מנויים.
זה היה חסר תקדים. עשינו תוכנית חיה לאף אחד".
ביניים: אני וזבולון המר בתאקל - למה "הערוץ הלא חינוכי"? את יכולה לגייס את
הערוץ שלך למטרות חברתיות נעלות בלי לצאת דידקטית. קחי את אם.טי.וי - שם רצים
כל הזמן קמפיינים נגד איידס, נגד אלכוהוליזם, בעד מעורבות פוליטית.
"כמהות, זה לא נראה לי. מה שאני רואה בטלוויזיה זה בידור. הארגז הזה בסלון
אמור לגרום לי ולך הנאה. אין לי ספק שקמפיינים נגד אלימות או סמים או איידס
צריכים להיות, אבל אני לא בטוחה שצריך לעשות אותם באותה הדרך שבה הם נעשים
עכשיו. לדעתי מספיק לעשות תוכנית על צעיר שנפגע בתאונת דרכים או צעירה נשאית
איידס. זה יהיה גם יותר אפקטיבי וגם יותר מעניין. למען האמת, מספיק גם לשים
על מסך מנחה מסוים, והמסרים החינוכיים יעברו לקהל גם בלי הרצאה מלומדת".
- איך זה?
"אם מתקשר לאולפן של מיה קלוג צעיר ששוקל לקיים יחסי מין לא בטוחים והיא אומרת
לו שזה מסוכן, זה יותר אפקטיבי מכל סיסמת פרסומת".
- ואותה מיה קלוג באמת נראית לך כדמות מספיק אחראית ורגישה כדי להתמודד עם
סוגיות כאלו?
"בימים האחרונים, ככל שהיא הולכת ומשתחררת, אני רואה בה גם את התכונות האלה.
מיה וגם הבנות האחרות בתוכנית הלילה שלנו הן מאוד אחראיות, אפילו הייתי אומרת
שמרניות. היה לנו, למשל, אתמול מקרה שהתקשרה איזו בחורה שסיפרה שהיא יוצאת
עם גבר נשוי - איזו התנפלות היתה עליה! אז כן, אני חושבת שכן יש איזו היצמדות
לערכים בסיסיים, אבל שוב, לא במובן של "הנה אנחנו נלמד אתכם איך להתנהג נכון".
ביניים: ובעיות של צעירים במהלך הראיון איתה מפסיקה ירדני שוב ושוב את הטייפ.
"זאת לא תהיה כתבת כיסוחים, נכון?" היא שואלת.
- מה זאת אומרת?
"שאם תכתוב ביקורת על הערוץ, אני לא חושבת שזה יהיה הוגן. כמעט כל האוכלוסייה
עדיין לא ראתה אותו, ואין להם שום דרך לדעת אם אתה צודק או לא. מה שתכתוב יתקבל
כתורה מסיני".
צודקת. ולכן לא תהיה כאן ביקורת על וואי. גם מפני שלא הוגן לבקר ערוץ שנמצא
ממש על קו ההתחלה וגם מכיוון שמדובר בגוף שמשתנה בלי הרף, כך שביקורת שתיכתב
עכשיו ממילא לא תהיה עדכנית בזמן שבו יודפס העיתון.
מה שכן, להצביע על כמה בעיות מהותיות דווקא אפשר, בתקווה שמישהו ייקח אותן
לתשומת לבו ויתקן אותן לפני שהמוני בית ישראל באמת יתחילו להתחבר ל-YES.
אז ככה: הבעיה הגדולה ביותר של וואי היא הדימוי שלו. לא זה שמופיע מעל הכרזות
באוטובוסים, אלא זה שניבט מהשידורים עצמם. ערוץ נוער (ואם.טי.וי הוא הדוגמה
הקלסית לעניין) חייב להיות סקסי.
אם אם.טי.וי הוא מלך הכיתה, וואי נראה לעת עתה כמו החבר החנפן שבא איתו קומפלט
ושכל תפקידו הוא להעתיק ולומר הן אחרי כל שטות שלו. המנחים של וואי רק מנסים.
ולעת עתה זה לא עובד. באשר ללוק הכללי של הערוץ, גם שם יש בעיה. שום סקסיות
לא נוטפת מהאולפנים של וואי. אם כבר הם נראים כמו האולפנים שבהם מצולמות ההפקות
של הערוצים המקומיים בכבלים, אלה שמגישים שעה מהווי יוצאי קהילת בוכרה.
-זאת לא היתה טעות מצידך לשבץ את מיכל ינאי ויעל בר-זהר כמגישות נוער? הרי
הגיוני שבני נוער לא יראו אותן בפרינציפ, בגלל שהן משדרות תינוקיות.
ירדני בטוחה בצדקת דרכה. "לא קריטי בעיני", היא אומרת. "נכון שגם מיכל וגם
יעל הרוויחו ביושר את התואר שלהן כמלכות ילדים, אבל אני עדיין חושבת שהן יכולות
לשדר לקהל יותר בוגר. לא כזה של בני 20, אבל כן כזה של בני 14. לכן שיבצנו
אותן בתוכנית שמיועדת לקבוצה הצעירה יותר מהמגזר שאליו אנחנו מכוונים. אנחנו
לא מצפים מהצופים המבוגרים שלנו לצפות בהן.
בשבילם הכנו רצועות בוגרות יותר כמו 'וואי בלילה'".
- אז בעצם גם את תמשיכי לכלוא את מיכל ינאי בנישת המגישה לילדים קטנים.
"לחלוטין לא, כי במקביל לרצועה שלה עכשיו אנחנו בונים לה ולאיתי שגב סיטקום,
שבו היא גם תשחק דמות של יועצת חינוכית חולת מין. זה לא יהיה לילדים בני שש.
בכל מקרה אני חושבת שבתוך שנה מיכל תמצא את מקומה בערוץ, וגם צעירים בני 16
יראו בה מישהי קולית. המשולש כמו שאני רואה אותו יהיה בסופו של דבר: מוזיקה,
בידור וכל מה שקשור לתקשורת עם אנשים צעירים ועם הבעיות שלהם.
- סקס.
"נכון, ולמה לא בעצם? האנשים שאמורים לצפות בערוץ הזה נמצאים בשיא ההתפתחות
ההורמונלית שלהם. למה שלא נתעסק בזה?"
ביניים: אמא, אבל לי-און אמר
- ישנם דברים שאת לא מוכנה שידברו עליהם בערוץ הזה, דברים שכשזה מגיע אליהם
את רואה את עצמך פועלת כצנזורית?
"סמים. בנושא הזה אף מילה. לא לדבר בגנותם ולא לדבר לחיוב. אני לא חושבת שהמנחים
של וואי כבר יכולים להתמודד עם כזה דבר".
- ועם מין הם יכולים להתמודד?
"בנושא של מין, תשמע, אנחנו חיים כבר בתקופת האינטרנט שבה כל טאבו נשבר. לכן
לדעתי, אם המנחים ידברו על מין הם לא יהיו באמת פורקי עול, מכיוון שכבר עשו
את זה לפניהם. אני יודעת שעם סוגיות שקשורות במין הם יוכלו להתמודד".
- או.קיי, נגיד שתתקשר בחורה ומתוך השיחה איתה יתחוור ללי-און רוזנברג שהיא
נאנסה. את רואה אותו מצליח להתמודד עם דבר כזה בשידור חי?
"אני מתארת לעצמי שהוא היה מפנה אותה לאנשים הנכונים. יש קומון סנס. זה לא
שאנחנו נתנו פה אקדח לתינוקות. יש מנחים צעירים שבלי שום ספק היו יכולים לפגוע
עוד יותר במין נאנסת היפותטית כזאת. לדעתי, אלה שנבחרו להנחות את המשבצת של
וואי יידעו איך לטפל בה. בכל מקרה חשוב להדגיש שהמנחים האלה הם לא אורים ותומים.
הם אומרים את זה בעצמם, וגם בתחילת כל תוכנית מופיעה הבהרה שלא מדובר בייעוץ
מוסמך".
- ילדה בת 14 שמתייעצת עם לי-און רוזנברג על יחסי מין דווקא כן עשויה להעריך
את דעתו הרבה יותר מאשר, נניח, את הדעה של יועצת המין בבית הספר שלה.
"אז בדיוק בשביל זה עשינו אודישנים ובחרנו מגישים מנוסים, כאלה שעברו דבר או
שניים בחיים שלהם. מיה היא כזאת, גם לי-און הוא כזה, ורפיק - הוא בכלל עבר
כל חוויה אפשרית בחיים שלו. אני חושבת שדווקא בגלל זה העצות שלהם יכולות להישמע
באוזן יותר פתוחה, מפני שהם כאילו החברים בעלי הניסיון של כל הצעירים האלה".
- אז את לא חושבת שבענייני סקס צריך להיות איזשהו טאבו בתוכנית הזאת.
"בפירוש לא. אני חושבת שזה עיקר כוחה של התוכנית הזאת, שבאמת מדברים בה על
הכל ובגובה העיניים. בלי לשפוט יותר מדי. זה שמתקשרים צעירים וצעירות ומדברים
על נושאים כמו "האם כדאי לרדת לחברה שלי", זה בפירוש לא סוף העולם. אפשר לחשוב.
יש נושאים הרבה יותר איומים מזה".
ביניים: ירידה לצורך עלייה?
שיחות שעניינן "האם כדאי לרדת לחברה שלי" מעוררות, כמובן, מרבצם לא מעט צופים
שומרי חוק ומוסר, שמנסחים במרץ מכתבי שטנה הממוענים לירדני. עם זאת קשה להגיד
שאלה מטרידים אותה במיוחד. את החרדות שלה היא שומרת לדברים קצת יותר גדולים
שעלולים להטביע את הסירה החדשה שבנתה. ביפ למשל.
ביפ הוא ערוץ הנוער שמפיקה בימים אלה קשת בשביל חברות הכבלים. חתומים בו דנה
מודן, קיציס ופרידמן, איריס אברמוביץ', ואלה רק הטלנטים ששמם כבר נחשף. בנוסף
לאלה יהיה אפשר למצוא שם סדרות רכש אטרקטיביות ("סאותפארק" למשל) וכמובן את
הדולרים של אורי שנער.
- איך את מתכוננת לקראת העלייה של ביפ?
"מתכוננת? שביפ יתכוננו. אני כבר מוכנה. אבל ברצינות, אני לא מרגישה שאנחנו
צריכים להתכונן יותר מדי. אנחנו לא רואים בהם משהו שצריך לשנות לנו את התוכניות.
בכל מקרה ממש לא הייתי מגדירה את מה שאנחנו מרגישים כלפיהם כפחד.
-יש להם את הגב של קשת. אולי אתם כן צריכים לחשוש.
"קשת היא חברה מצוינת עם ניסיון רב ועתיר בשידורים, אבל אני חושבת שאנחנו נהיה
לא פחות טובים ממה שלהם יהיה להציע. יש לנו את מיטב הכוחות ובנוסף גם את ההרגשה
החלוצית. להבדיל מהם, אנחנו עושים פה דבר חדש לגמרי ולא מביאים סתם כוחות שכבר
קיימים. בוא נדבר עליהם עוד שנה, כששני הערוצים כבר ירוצו איזו תקופה. רק אז,
לדעתי, יהיה אפשר בכלל לדבר על התמודדות רצינית".
אז רם אורן הצליח לי ואולי ירדני נזהרת בכבודה של קשת כי בסל של זו נחה לה
בשקט "שמש" - ביצת הזהב הגדולה של טדי הפקות. הסיטקום של צביקה הדר משודר בימים
אלה בערוץ בריזה של הלוויין. וגם את הערוץ הזה איש עדיין כמעט לא רואה. כדי
להציל את "שמש" מהכחדה, היה לירדני השכל לחתום עם קשת על הסכם לשידור חוזר
בערוץ השני של העונה שרצה עכשיו.
- בעצם קשת גואלת לך את הסדרה, לא?
"אני לא מרגישה ש'שמש' היא סדרה אבודה, ולכן לא נראה לי שלגאול הוא הפועל הנכון
במקרה שלה. אני בטוחה שהשידורים בקשת יהיו מאוד טובים לנו ויביאו אלינו את
כל העם, אבל גם אני בטוחה שהלוויין לא קובר לי אותה".
- עדיין, תוכנית שתפיקי לערוץ השני תצליח תמיד הרבה יותר מתוכנית שתריצי בלוויין.
"מקובל עלי, ולכן גם הלוויין היה מספיק חכם לשחרר את 'שמש' להקרנות חוזרות
בערוץ השני. אני חושבת שההחלטה על שידורים חוזרים בקשת טובה במקרה הזה לכל
הצדדים. היא גם שומרת על המותג וגם שני הערוצים המשדרים נהנים מאחוזי צפייה
מרשימים שהתוכנית מביאה. אני שמחה על שיתוף הפעולה עם קשת. היא תשדר את העונה
הרביעית ויש לה אופציה גם על שתי העונות הבאות".
- ואם היא לא תרצה אותן?
"אם היא לא תרצה אז ברוך השם, עוד מעט בא לשכונה ערוץ מסחרי חדש, והוא ייקח
אותה. 'שמש' היא מוצר טוב, מצחיק, שווה לכל נפש. אני רואה אותה ממשיכה לעוד
הרבה שנים. אין סיבה שלא".
- כמה לדעתך סיטקום כמו "שמש" עוד יחזיק מעמד, שנתיים? גם סיטקומים אמריקאיים
מתחילים לאבד גובה אחרי העונה החמישית.
"כמה זמן זה ישרוד? אני ממש לא יכולה להגיד לך. זה תלוי בהמון גורמים - גופים
משדרים, עלויות הפקה".
- אני דווקא מדבר מהכיוון של עייפות החומר. לא שווה לך להתחיל לפתח משהו חדש?
ככה אם "שמש" תתבלה עוד שנתיים, מיד יהיה לך סוס שיחליף אותה.
"אנחנו כל הזמן בענייני פיתוחים. עכשיו פיתחנו למשל סיטקום חדש של איל דורון
ואור ישראלי שעוסק במעמדות - חבורה של ערסים לייט שנקלעים לרמת אביב ג'. יש
לנו תוכניות פיתוח עם צביקה עצמו, עשינו פיילוט של אגדות אורבניות - משהו שהוא
קצת כמו 'סיפורים לשעת לילה מאוחרת', רק קומי".
- את לא מפתחת גם דרמות?
"לא. אנחנו טובים בדברים קומיים. סיטקומים ובידור, זה ההתמקצעות שלנו. ברגע
זה טוב לי עם הכיוון הזה, ואותו אני רוצה לפתח עד הסוף".
- אבל את הפקת למשל את "סיבת המוות - רצח" של רם אורן, סדרת דרמה שמאוד הצליחה.
היה הגיוני לחשוב שדווקא אחריה תתנפלי על הכיוון הזה.
"נכון, אבל 'רצח' היתה סדרה שעבדנו עליה שנה. זה היה יותר מדי זמן ודרש יותר
מדי אנרגיות".
- וזה לא משתלם בסופו של דבר? תראי כמה רייטינג מביאות "הבורגנים", "לתפוס
את השמים" ו"טירונות".
"אני לא אומרת שלא נעשה את זה. אבל ברגע זה, זה לא הכיוון. אף אחד לא יכול
לעשות הכל, ואף אחד גם לא צריך".
- אם את מתמחה בסיטקומים אולי נשאל אותך באמת: מה זה הקטע הזה עם הצחוקים המוקלטים?
"אויש, נו באמת. אל"ף, אני חושבת שגם בסיטקומים אמריקאיים יש את הקטע הזה,
רק ששם לא עושים ממנו עניין. בי"ת, ב'שמש' בחצי העונה הראשונה הבאנו צופים
שיראו את התוכנית, שמנו להם אוזניות והקלטנו אותם. התוצאה היתה בסופו של דבר
אותנטית בדיוק כמו הצחוקים המוקלטים. בקיצור, ממש אין לזה משמעות".
- בטח שיש. כשאת שמה צחוק מוקלט את בעצם קובעת מתי הצופים צריכים לצחוק.
"אני לא חושבת שאנחנו תוקעים צחוק אחרי כל גג, ובכל מקרה 'שמש' היא ממש לא
סדרה מתאמצת ומאולצת".
ביניים: רוצה לראות בערב ברבוניה
- בסוף היום מה את רואה בטלוויזיה שלך?
"אני מוצאת את עצמי לרוב נודדת בין נשיונל ג'אוגרפיק לערוץ 8".
- את יכולה להסביר לי למה כל המנהלים תמיד נותנים את התשובה הזאת ולעם הם משאירים
את דודו טופז ו'שמש'?
"תשמע, כולנו אנשים שכל היום קוראים תסריטים וכל היום מתעסקים בסדרות מקור
ותוכניות אולפן. בסוף היום אני מרגישה לרוב שאני חייבת לשטוף את הראש עם הדבר
שהוא הכי לא זה. ללכת להכי מנותק. אתה מכיר דברים יותר מנותקים מסרטי טבע?"
כתבות
ני"ע
