ועדת הכספים קבעה: חקלאים ודיירי הדיור הציבורי ייהנו מאותן זכויות

יוזמי החוק, ישראל כץ (ליכוד) ושלום שמחון (ישראל אחת), יעשו מאמץ להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה מחר (ב'), בישיבתה האחרונה של המליאה לפני פגרת הבחירות. שרי האוצר והמשפטים, אברהם שוחט ויוסי ביילין, קבעו למחר בבוקר פגישה, שלהערכת שמחון ידונו בה על עיכוב אישור החוק.

אולם, שמחון סבור, שלאור ההסכמה בין הליכוד וישראל אחת, נראה שיוסרו המכשולים. עם זאת, מכשול אחד צפוי מצד ש"ס, שבשלב זה נמנעת מלתמוך בצד זה או אחר.

מהצעת החוק שאושרה הושמט הסעיף המשמעותי שהופיע בנוסח המקורי, אשר קובע מראש את שיעורי הפיצוי שהחקלאים וכל בעל זכות אחרת יקבלו בעת שינוי ייעוד הקרקע. בהצעת החוק שאושרה, הממשלה היא שתקבע את אחוזי הפיצוי (לפי המלצות ועדת מילגרום או כל החלטה אחרת).

שמחון אמר לאחר ההצבעה בוועדה, כי אם הממשלה תציע פיצויים בשיעור 20% לחקלאים (לעומת 24% שהוצע בתחילה לישובים במרכז הארץ), לחקלאים יהיה קשה לסרב לה.

מהצעת החוק שאושרה הושמט גם הסעיף שמעניק פטור ממס רכישה, לאחר שהתברר, כי רוב החקלאים למעשה שילמו כבר את המס.

הצעת החוק מתייחסת לעיגון זכויות החקלאים בקרקע עליה ניצב בית המגורים והחצר וכן השטח החקלאי. מדובר במתן זכות חכירה לדורות (כ-200 שנה), כולל בשינוי ייעוד הקרקע לפי החלטת הממשלה. נקבע, כי כל החלטת ממשלה לגבי הפיצוי שיוצע לחקלאים, תובא לאישור וועדת הכספים.

שמחון אמר, כי מדובר ב-4 מיליון דונם קרקע חקלאית שרובם בנגב. הוא ציין, כי רשויות התכנון מפשירות מדי שנה 50-30 אלף דונם, ולפיכך יחלפו שנים רבות עד שינוצל הפוטנציאל הקיים לשינוי הייעוד. 10% בלבד מהקרקעות המופשרות הן באיזור המרכז.

שמחון הוסיף, כי יוזמי החוק ניהלו מו"מ ממושך עם ראשי הקשת המזרחית, בעניין עיגון זכויות תושבי השכונות ועיירות הפיתוח. בסופו של דבר, אמר, החליטו יוזמי החוק לעגן את הזכויות הנוספות ביוזמתם, ובמהלך הכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית, הם יצרפו לחוק גם את זכויות המגזר הערבי.

הצעת החוק אושרה ברוב קולות של 6 תומכים (ישראל אחת, מרצ והליכוד) מול שני מתנגדים (שינוי והרשימה הערבית), ואילו שני נציגי ש"ס נמנעו.