שאלה: מה הקשר בין מגדלי המשרדים "מגדלור" בתל-אביב ו"ארמון" בחיפה והכיכרות
"נוגה" בגבעתיים ו"אורדע" ברמת-גן? תשובה: כל הארבעה נקראים על-שם בית-הקולנוע
שעמד שם, המותג המקורי, אולם שחרב.
דני גולדשמיד, יזם והיסטוריון, בחר לשמר משהו מהעבר המיתולוגי של קולנועי שנות
ה-40 וה-50. אמו, תקוה גולדשמיד, היא בעלת בית-הקולנוע "אסתר" שבכיכר דיזנגוף
בתל-אביב. הקולנוע, שהוקם בידי הסבא והסבתא משה ואסתר נתנאל, בשנת 1939, סגר
שערים בשנת 1993. מאז הוא עומד כפיל לבן. מדובר בבניין באוהאוס לשימור, וגולדשמיד
לקח על עצמו ניתוח השתלה מורכב. בקרביו של הקולנוע מסתיימת הולכת בימים אלה
בנייתו של בית-מלון חדש. לדברי גולדשמיד, זהו ניסיון ראשון מסוגו בעולם. המקום
ייקרא, איך לא, מלון סינמה אסתר, ובקיצור מלון סינמה.
זהו מלון בינוני, חמש קומות, 80 חדרים בלבד. לא בריכה על הגג ולא חדר-כושר
ענקי, אבל עם SPA, עם שירותים לאיש-העסקים, ועם ערגה גדולה למה שהיה. על הקירות
בחדרים יהיו תמונות של כוכבי העבר. בגב המיטה הכפולה תהיה פלטה עשויה עץ, שתנוע
על מסילה. אפקט ההפרדה בין המיטות ייראה כמו חציית המסך לשניים בתחילת הסרט.
בלובי המלון מוצבות מכונת ההקרנה הישנה וכורסאות מהתאים המלכותיים שפיארו את
בית-הקולנוע. בוויטרינות של הבקרובים גולדשמיד ישים תצלומים של הקולנוע עצמו
מתקופות שונות, כרטיסי קולנוע ישנים וסקיצות של האדריכל יהודה מגידוביץ'.
חזית הבניין מחויבת למראה הכיכר שעיצבה בשעתו גניה אוורבוך, כולל מרפסות אחידות
לכל הבניינים המקיפים. פעם, היו צופי היציע יוצאים בהפסקת הסרט למרפסת ומשקיפים
על הכיכר. אבל מתישהו בשנות ה-50 צופי הקולנוע הישראלים התחילו לזרוק קליפות
של גרעינים על האנשים למטה ברחוב, והמרפסות נסגרו. כעת ישובו וייצאו אליהן
מתוך חדרי המלון.
"אסתר", לדברי גולדשמיד, היה המבנה הציבורי הראשון בתל-אביב שהיה בו קירור.
לא דבר של מה בכך בשנות ה-40. בין הצופים בסרט הרוסי "הגוורדיה הצעירה", שהוקרן
בו בימי מלחמת השחרור, היה גם ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בשנות ה-50 וה-60
הוקרנו בו הסרטים הנוצצים של מטרו גולדווין מאייר. בשנות ה-70 סרטי האקשן של
צ'רלס ברונסון. לגולדשמיד יש הרבה זיכרונות ילדות, אבל הוא מעודד אותי, "לך
תדבר עם אמא שלי, היא נולדה בקולנוע וניהלה אותו מגיל 18".
שאלתי אותו מדוע לא בנה בית-קולנוע חדש, חמישה-שישה אולמות, כמו כולם. גולדשמיד
לא מחדש בתחום: "ברגע שאתה בנאדם פרטי, לא מפיץ, אין לך היום סיכוי. שתיים
וחצי רשתות של בתי-קולנוע מחזיקות מונופול בתל-אביב. גם למרכז מסחרי לא היה
סיכוי. דיזנגוף סנטר הרס את הרחוב. גם לבניין משרדים אין הצדקה כבניין בודד
בלי חניון וגישה".
אמו השקיעה בשינוי פני הקולנוע כ-5 מיליון דולר. תנהל אותו רשת מלונות אטלס.
זה יהיה המלון ה-11 שלה, השמיני בתל-אביב. המחזור השנתי שלהם, כך אמרו, כ-25
מיליון דולר. אחוזי התפוסה השנתית שנרשמו עד אירועי אוקטובר, כ-70% בממוצע.
דני ליפמן, מבעלי הרשת, מודע לזמנים הקשים אבל מעדיף לראות רחוק, ליום שיורידו
את המזרקה של אגם והכיכר תחזור למראה ההיסטורי. הוא מחזיק במלון נוסף בכיכר,
ושואב עידוד מכל פרויקט תיירותי שמדברים בו בסביבה. ומי יודע, אולי הכיכר עוד
תהיה אלטרנטיבה לרצועת המלונות בחוף תל-אביב.
בצד החיצוני של הבניין, בקיר צדדי, סמוך לפינה, חלון מתכת אטום עם פשפש קטן.
קופת כרטיסים ישנה. במוצאי-שבת התנקזה שם האצולה של צופי הסרטים, אלה שהיה
להם טלפון וקנו כרטיסים מראש. החלון הגס נראה זר ומיותר לבניין החדיש. אבל
גולדשמיד התעקש להשאיר. זה, הוא אומר, רק בשבילי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
