קלינטון: שולל את זכות השיבה; ירושלים - בירת ישראל ופלשתין; הפלשתינים: דוחים מסמך הגישור

דניס רוס מגיע לאיזור בניסיון אחרון לקדם הצהרת עקרונות * הפלשתינים: נכשלה פגישת התיאום הבטחוני בקהיר * ברק מכנס הערב את הקבינט

גורמים בכירים ברשות הפלשתינית הודיעו היום (ב') על דחיית מסמך הגישור של הנשיא קלינטון כבסיס לפתרון הסכסוך עם ישראל.

חבר מרכזי בקבינט הפלשתיני, אבו-עלא, אמר, כי הפלשתינים דוחים את הצעותיו של קלינטון. הוא הדגיש שלפלשתינים עדיף להמתין עד לכניסתו של ג'ורג' בוש לבית הלבן. אבו-עלא ציין, שאין טעם לביקורו הצפוי של דניס רוס באיזור, כיוון שהוא מצדד בגלוי בעמדותיה של ישראל.

אבו-עלא קרא להמשיך באינתיפאדה מאורגנת של הפלשתינים, עד לקבלת דרישותיהם.

"אנו לא יכולים לקבל את רעיונותיו של קלינטון כבסיס למשא ומתן בעתיד. הרעיונות של קלינטון לא מעניקים לפלשתינים את זכויותיהם החוקיות", טען בכיר אחר ברשות הפלשתינית.

חבר הקבינט הפלשתיני, חסן אספור, אמר שקלינטון נכשל בניסיונותיו להגיע להסכם שלום, משום שצוות המו"מ שלו נטה לצד של ישראל.

ראש הממשלה, אהוד ברק, עומד לכנס הערב את קבינט השלום לדיון מיוחד. היום נודע, כי בדיונים בין צוותי התיאום הביטחוני שהתקיימו היום לפנות בוקר בקהיר לא הושגה התקדמות ולאחר שבע שנות דיונים לא התחייבו הפלשתינים על הפסקת הפעולות האלימות.

בנאום נרגש, שבו התווה בפומבי, בפעם הראשונה, את הצעותיו לסיום הסכסוך בין ישראל לרשות הפלשתינים, אמר הנשיא קלינטון, כי "אין לצפות שישראל תכיר בזכות השיבה של הפלשתינים" וכי מדינה פלשתינית עתידית חייבת להיות "רציפה מבחינה גיאוגרפית".

קלינטון נאם בניו-יורק בכנס של ה"פורום למדיניות ישראל", גוף ליברלי שהוא מהתומכים החזקים ביותר ביוזמת השלום הנשיאותית. נכחו בכנס גם יו"ר הכנסת, אברהם בורג ומזכיר הממשלה, יצחק הרצוג.

קלינטון הקדיש את עיקר נאומו להצעות הגישור שנמסרו בע"פ לאהוד ברק וליאסר ערפאת, אך מעולם לא פורסמו רשמית. דגש חזק הושם בנאום על שלילת זכות השיבה. זו הייתה הפעם הראשונה שנשיא אמריקני דן בסוגיה באופן מפורט ובוטה כל-כך.

הנשיא היוצא אמר, כי הכרחי לתת לפליטים הפלשתינים את הזכות להתגורר בפלשתין. לדעתו, אלה שלא ישובו לפלשתין ראויים לסיוע במציאת מקום מגורים חדש במדינות שהם מתגוררים בהן או במדינות אחרות, לרבות ישראל, "בכפוף להחלטות הריבוניות של מדינות אלה".

"אין לצפות מישראל שתכיר בזכות השיבה של הפליטים הפלשתינים מפני שהדבר "יאיים על עצם אשיות קיומה", הוא הדגיש.

"ערבי (בשטחים השנויים במחלוקת) חייב להיות פלשתיני, שכן מדוע תרצה ישראל לשלוט לנצח בחייהם של מאות אלפי פלשתינים"? - אמר הנשיא והוסיף: "יהודי חייב להיות ישראלי. הדבר ייתן תנופה לירושלים יהודית, שתהיה גדולה וחיונית יותר מכל מקום אחר בהיסטוריה".

עם זאת, לדבריו, "ירושלים צריכה להיות עיר פתוחה ובלתי מחולקת, שצריכה לחבוק את הבירות של שתי מדינות, ישראל ופלשתין, בירות שיזכו בהכרה בינלאומית".

"ארה"ב צריכה לקיים שגרירויות בשתי הבירות", אמר קלינטון. הוא לא פירט כיצד לפתור את המחלוקת בעניין הר הבית, ורק אמר, כי צריך להיות כיבוד הדדי של אמונות היהודים, המוסלמים והנוצרים.

בפנייה ישירה ובוטה לישראלים אמר הנשיא: "התברר לכם, שהארץ שלכם היא גם הארץ שלהם, מולדתם של שני עמים. אין לכם ברירה, אלא לחלוק את הארץ הזאת לשתי מדינות לשני עמים ולהפיק מכך את המיטב".

לפלשתינים הוא קרא "לא להתעקש להשיג את הבלתי אפשרי".

קלינטון אמר, כי שני הצדדים חייבים לעשות פשרות קשות. "לא ייתכן יישוב אמיתי של הסכסוך ללא מדינה פלשתינית ריבונית ובת קיום", אמר הנשיא, אך בה בעת "הדרישות הביטחוניות" של ישראל ו"המציאויות הדמוגרפיות" שלה חייבות לקבל מענה.

"המטרה צריכה להיות מספר מרבי של מתנחלים בשטח ישראל, תוך סיפוח מינימום שטחים". מדינה פלשתינית בת קיום צריכה להיות "רציפה מבחינה גיאוגרפית".

קלינטון הוסיף, כי הנוכחות הבינלאומית בפלשתין צריכה לספק הסדרי ביטחון לישראל לאורך הגבול ובבקעת הירדן ולפקח על ביצועו של כל הסכם סופי שהוא שייחתם בין שתי המדינות.

בעקבות הדלפות מכוונות מגורמים רפובליקניים, שממשל בוש אינו מרוצה מיוזמת השלום של קלינטון, וכנראה יסיט אותה לשוליים, הגן הנשיא על מעורבותו הבולטת במזה"ת, בעיקר בששת החודשים שחלפו. לדבריו, אילצה מעורבותו את שני הצדדים להתמודד זה עם צרכיו של זה.

"בסופו של דבר, הישראלים והפלשתינים יהיו חייבים להשיג הסכם", אמר, אך הודה, בפעם הראשונה, כי הדבר לא יקרה בתקופת נשיאותו. "נותרו לי 13 ימים; אעשה מה שאוכל", אמר. הוא הודיע, כי ישלח שוב לאיזור את דניס רוס, ראש צוות השלום במשרד החוץ, בניסיון נוסף לגשר על הפערים בין עמדות הצדדים. ההערכות הן שרוס ינסה להביא להצהרת עקרונות משותפת של ישראל, הרשות הפלשתינית וארה"ב.

בהודאה שבסופו של דבר ממשל בוש הוא שיקבע עובדות בשטח, אמר קלינטון, שתוכניתו משקפת את דעותיו בלבד ואינה מהווה ביטוי של מדיניות אמריקנית חדשה. "הפרמטרים האלה יצאו ממני והם יפקעו כאשר אפרוש ממשרתי".

קלינטון הוסיף, שהוא גאה שהיה הנשיא הראשון שביקר בעזה, שם ראה במו עיניו את ה"סבל" אך גם את ה"אומץ" ו"יכולת העמידה" של הפלשתינים. לדבריו, החלטתו להתערב בסכסוך נבעה מ"מחויבות של חיים" לישראל ומתוך אמונה שהפלשתינים שימשו זמן רב מדי "כדור משחק פוליטי".