הנקראות ביותר

הקוריאות בשיתוף פעולה חסר תקדים: פארק תעשייה על 27 מיליון מ"ר

לבד מהיות פארק קסונג בעל פוטנציאל עסקי אדיר, במיקומו 4 ק"מ מצפון לאיזור המפורז, בתוך שטח צפון קוריאה, ובהסתמכו על כוח אדם מקומי זול ומשכיל - הוא מהווה גם מקרה מבחן לשיתוף הפעולה בין הקוריאות בעתיד לבוא

בשנת 2001, העיניים נשואות לעיר הצפון קוריאנית קסונג (Kaesong), עיר הממוקמת רק 70 ק"מ צפונית לסאול, בירת הדרום, ו-160 ק"מ דרומית לפיונגיאנג, בירת הצפון. כאן עומד להתרחש שיתוף הפעולה הכלכלי הגדול ביותר שבוצע אי-פעם בין דרום לצפון קוריאה: פארק התעשייה קסונג.

על בניית הפרוייקט הוסכם בשנת 1998 בין התאגיד הגדול בדרום קוריאה, היונדאי, לבין הפדרציה לשיתוף פעולה כלכלי בצפון קוריאה. הפרוייקט השאפתני מתוכנן להיות איזור סחר חופשי, ולהשתרע בתוך 7 שנים על שטח של 27 מיליון מ"ר. אם אכן ייושמו התוכניות, יהיה זה פארק התעשייה הגדול ביותר בצפון קוריאה, ובין פארקי התעשייה הגדולים ביותר במזרח אסיה: הפארק יעסיק 160 אלף עובדים, וייצר כ-2 מיליארד דולר בשנה.

הפרוייקט נמצא כעת בשלב הביצוע הראשון, בו מתוכננים 3.4 מיליון מ"ר: בנובמבר בוצעו סקרי קרקע, והבנייה אמורה להתחיל בקרוב.

למרות התחממות היחסים בין הקוריאות, שהגיעה לשיאה ביוני האחרון בביקורו של נשיא דרום קוריאה, קים דה ג'ונג, בפיונגיאנג - קידום הפרוייקט נתקל בקשיים בשנה האחרונה, בעיקר בשל הקשיים הפיננסיים שהיונדאי נקלעה אליהם, והתוצאות המאכזבות של פרוייקט אחר של היונדאי במדינה הקומוניסטית - אתר התיירות בהר קומגאנג, שצבר גירעונות בסך 379 מיליון דולר במשך שתי שנות פעולתו. טענות נשמעות כנגד היונדאי, שהפרוייקטים בצפון קוריאה מבוצעים ממניעים פוליטיים, ואין להם הצדקה כלכלית.

כתוצאה מכך, נכנסה כשותפה לפרוייקט החברה הממשלתית קולאנד, המתמחה בפיתוח קרקע והתנסתה בפיתוח מגוון פארקי תעשייה בדרום קוריאה. קולאנד נטלה אחריות על המימון, התכנון והניהול של הפרוייקט כולו. אחריותה של היונדאי כעת מוגבלת לבנייה ולקידום הפרוייקט, שהפך בכך לפחות או יותר ממשלתי. יחד עם זאת, סוכם כי היונדאי וקולאנד יקבלו החלטות מפתח בדעה אחת.

יצוין, שפרוייקט קסונג הוא חלק ממדיניות ממשלתית להפיח רוח חיים ביחסי המסחר בין שתי הקוריאות, שמשך שנים הוגבלו לעזרה הומאניטרית בלבד מהדרום העשיר לצפון הגווע ברעב. דווקא לאור נסיבות ייחודיות אלו, הפארק עשוי לספק אטרקציות רבות למשקיעים פוטנציאליים, בשוק בתולי בן 23 מיליון תושבים צפון קוריאניים.

מיקום הפרוייקט הוא אחד ממוקדי המשיכה הגדולים שלו: הגישה לקסונג מסאול ומפיונגיאנג נוחה: רק שעה נסיעה מסאול (בין הערים הגדולות בעולם, בת 11 מיליון תושבים). כמו כן, סמיכות לקו מסילת הברזל סאולסינויג'ו, שבימים אלה נבנה מחדש לאחר שנותק לפני 53 שנים, והעבודות בקו צפויות להסתיים בחודש ספטמבר. קו הרכבת, העובר בקסונג, ישנע סחורות לאורך כל היבשת ועד אירופה, וכן נבנית דרך מהירה, שתסייע אף היא בקיצוץ העלויות הלוגיסטיות. נמל אינצ'ון, מערבית לסאול, קרוב גם הוא גיאוגרפית למקום.

"יהיה אפשרי לעובדים להתגורר בדרום קוריאה ולנהוג למקום עבודתם בקסונג, כפי שמתבצע היום בפארק התעשייה שנזן בסין, השוכן בגבול הונג-קונג", כך צופה גורם רשמי בקולאנד.

היתרון המובהק הגדול ביותר בפארק התעשייה קסונג הוא עלויותיו המשתלמות ביותר: מחירי קרקע נמוכים מאוד וכוח אדם זול - וכל זאת במרחק 4 ק"מ בלבד מהאיזור המפורז המפריד בין הקוריאות. כוח האדם כשלעצמו הוא מוקד המשיכה הגדול ביותר לעשיית עסקים בצפון קוריאה: כוח אדם משכיל, ממושמע ובעל מוטיבציה - והכל תמורת עלות נמוכה מאוד בהשוואה לשכר הממוצע בדרום קוריאה, העומד על 1,600 דולר לחודש. חברות רבות העוסקות בתעשייה עתירת כוח אדם, כגון הרכבה בענף האלקטרוניקה, הביעו עניין רב בכניסה לפרוייקט קסונג. מרבית מבין 460 החברות שהתעניינו בהקמת מפעל בפארק - הן חברות עתירות כוח אדם.

לאחר שהובטחה הצלחת שלב האכלוס הראשון, בחברות עתירות כוח האדם, ישנה כוונה לפנות גם לשוק תעשיית ההיי-טק, כגון טכנולוגיות מידע. אך למרות כל היתרונות הטמונים בפרוייקט קסונג, מומחים מצביעים על כך שמשקיעים רבים מרגישים חוסר בטחון באשר לפרוייקט, ומחפשים הוכחות בשטח להצלחתו בתחומים מסוימים. ראשית, יש לנקוט בצעדים כדי להבטיח הגנה חוקית לקושרים קשרי מסחר עם צפון קוריאה. יצוין, שכיום אסורה לא רק תנועה לתוך שטח צפון קוריאה, כי אם גם קשר טלפוני וקשר דואר, ישיר או עקיף - הוא עבירה על חוקי דרום קוריאה. נשיא הצפון, קים ג'ונג איל, אמר כי צפון קוריאה תחוקק חוק מיוחד שיחול על איזור קסונג, והדבר ידון בקרוב. אפילו בעניין כוח האדם, שכאמור מהווה את יתרונו המובהק של הפרוייקט, צופים קשיים: יש הגורסים, שכוח האדם בצפון קוריאה אינו בהכרח זול ממדינות דרום מזרח אסיה, וזאת משום שהממשלה הריכוזית נוהגת להכתיב הסכמי שכר כראות עיניה, והשכר אינו נקבע על פי היצע וביקוש. בנוסף, "כמגן בפני הקפיטליזם", דואגת הממשלה לתחלופת העובדים במפעלים, בניסיון למנוע מהם לקבל השפעה רבה מדי מעצם שהותם במקום אחד למשך זמן. תופעה שכיחה זו מונעת מהעובדים צבירת מיומנות, והדבר פוגע ביעילות הייצור.

ככלות הכל, קידומו של פרוייקט קסונג יהיה מקרה המבחן לשיתוף הפעולה בין הקוריאות ולביצוען בפועל של רפורמות כלכליות וחברתיות בצפון המסוגר. ברגע שתוכח הצלחה מסוימת - יחל נהר ההון לזרום צפונה, בדרכו הארוכה לשיקומה ובנייתה מחדש של צפון קוריאה, אחרי 25 שנות בדידות, ניכור ופיגור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות