ביהמ"ש דחה בקשת שניים מחברי קיבוץ חולדה למנוע יישום מודל כלכלי חדש

ביולי 2000 התקבלה באסיפה הכללית של קיבוץ חולדה, החלטה ברוב של 70% לשנות את אורחות החיים בקיבוץ, על ידי מעבר למודל הפרטת השירותים וניהול עיסקי של כל ענפי השירות וענפי העזר, כמרכזי עלות וכמרכזי רווח והפסד, הנושאים את עצמם, לרבות שכר עבודה לפי תמחור במחירי שוק.

מודל זה מעביר מעולמו את עקרון השוויון בין חברי הקיבוץ. לא עוד אספקת שירותים לחברי הקיבוץ ללא תשלום, ולא עוד תרומת חבר לכלכלת הקיבוץ בעבודה על פי יכולתו וללא תמורה כספית.

על פי המודל החדש, חבר קיבוץ העובד בקיבוץ מקבל משכורת עבור עבודתו, כשגובה המשכורת משתנה מענף לענף ובתוך כל ענף, על פי התפקיד אותו מבצע החבר. השכר מועבר לידי גזברות הקיבוץ, וזו מעבירה אותו לחבר לאחר ניכוי מס פרוגרסיבי עבור צרכי ציבור. מכאן, שאין הקיבוץ מספק לחבר את צרכיו - אלא מוכר לו שירותים כנגד תשלום לפי מחיר שוק.

בהחלטה מחודש יולי 2000 נקבע, כי המודל החדש יתורגל במשך חודשיים באופן תיאורטי-וירטואלי בלבד, ולאחר מכן יוחל בהפעלתו הניסיונית הלכה למעשה, לתקופה של שנה, שבמהלכה ייבדק הצורך בתיקונו. בסופו של התהליך, יתוקן תקנון הקיבוץ באופן שהוראות המודל יהפכו לחלק מהתקנון.

ביום 6.11.2000 פנו לביהמ"ש זאב סים, לשעבר גזבר הקיבוץ, ומוטי זהר, לשעבר מזכיר הקיבוץ, ומי שמשמש כיום כמנהל המפעל לניקוי זרעים בקיבוץ, בבקשה לצו מניעה זמני כנגד יישום המודל החדש. לטענתם, במודל שאושר באסיפת הקיבוץ, הפערים בשכר גבוהים מדי ויוצרים חברה מעמדית קפיטליסטית, וכן מתבטלות זכויות בנושאים שונים, ביניהם הסדר בנים, חתונות ובר מצווה, ובכך נפגע עקרון ההסתמכות של חברי הקיבוץ.

עוד טענו, כי דרושה ביקורת מקצועית חיצונית להערכת יכולתו של הקיבוץ לעמוד בשינוי המוצע. לתמיכה בהשגותיהם כנגד המודל החדש, פנו המבקשים למודלים שהתקבלו בקיבוצים אילון וגבעת השלושה, שבחרו בפתרונות שונים מזה שאושר באסיפת הקיבוץ.

זפט ציין, כי בינתיים הסתיים, עוד בטרם הוגשה התביעה, שלב הניסוי הווירטואלי, והחל שלב היישום הניסיוני המעשי, ואין מקום לעצור את ההפעלה הניסיונית של המודל בשלב המתקדם בו הניסוי נמצא.

זפט הוסיף, כי בהשגות המבקשים כנגד המודל המוצע, אין כדי להצדיק את התערבות ביהמ"ש בהחלטת הקיבוץ. לדבריו, זהו עניינו של הקיבוץ להחליט על פרטי המודל. עוד ציין, כי המבקשים מודים בלשון מפורשת, כי לרגל המשבר הכלכלי אליו נקלע הקיבוץ יש צורך ברפורמה באורח החיים בקיבוץ, והוויכוח אינו על הצורך בהפרטה, כי אם על דגם ההפרטה הרצוי.

זפט קבע, כי המבקשים לא הציגו תשתית משפטית ראויה לשלילת סמכות בחירת המודל הרצוי ממוסדות הקיבוץ והעברתה לביהמ"ש. לדבריו, אם בסיום הניסוי לא תתקבל ההחלטה ברוב הדרוש לשינוי התקנון, או לא יינתן אישור רשם האגודות השיתופיות - יוכלו המבקשים לשוב ולנקוט בהליכים משפטיים ראויים.

לדברי זפט, נזקו של הקיבוץ ממתן הצו ברור, כאשר כל ההשקעות שהושקעו בהליך הניסוי יירדו לטימיון, ויהיה על הקיבוץ לדחות לתקופה ממושכת את הניסיון להתמודד עם המשבר הכלכלי הפוקד אותו.

לכן החליט זפט לדחות את הבקשה, אך נמנע מלחייב את המבקשים בתשלום הוצאות לקיבוץ, מאחר והקיבוץ צירף לסיכומיו מסמכים שלא כדין, והסתמך על עובדות שלא נטענו בתשובתו ובתצהירו. (ת.א 2826/00 )