נוף ושטחים רחבי ידיים - בצמרת העדיפויות בארה"ב

הבנייה הטיפוסית של שכונות במטרופולינים ופרבריהם מתבססת יותר על חלוקת השטח לכמה שיותר חלקות. ב-1999 עמד השטח הממוצע של חלקה טיפוסית על 9,000 רגל רבועה.

.Irvine Co אחד היזמים הגדולים בדרום קליפורניה שם יהבו על פרוייקט שמשתבח דווקא בחלקות רחבות ידיים ובנוף טבעי הררי עתיר צמחיה. הפרוייקט הקרוי Shady Canyon, ממוקם באירוויין שבמחוז אורנג' מדרום ללוס אנג'לס, ובו יוצעו לציבור 374 חלקות בנות 3 אקרים, על מחצית השטח הכולל הנאמד ב-1,070 אקרים. הקונים יתבקשו לשלם 600 אלף דולר עד 2 מיליון דולר לכל חלקה בתולה, ולפי דיווחי היזמים, יש אינספור קופצים על הנכסים הללו. יחד עם זאת, היזמים יאלצו להקציב 175 אקרים לשימור איכות הסביבה (החי והצומח), 300 אקרים למסלול גולף ו-800 אקרים נוספים מסביב לשכונה יוותרו בגדר שטח פתוח שיועבר לרשות העירייה.

הקונספט הזה של Conservation Communities היה אופייני יותר לאתרי נופש, אך בעקבות המהלך של .Irine Co מחלוצי הטרנד הזה, החלו גם יזמים אחרים לפתח פרוייקטים דומים בקולורדו, בווירג'יניה, בניו ג'רסי ובטקסס.

כל הפרוייקטים הללו מצטיינים בנופים מרהיבים, שפע צמחיה טבעית וכמובן חלקות רחבות ידיים הנמכרות במיליון דולר ומעלה. היזמים טוענים כי העלות של פיתוח פרוייקטים מעין אלה נמוכה יותר מפרוייקטים טיפוסיים למגורים, וקל יותר לקבל אישורים לבניה מהרשויות המקומיות וגופי שימור איכות הסביבה, וכמובן לגבות יותר מהקונים.