מרכזי ועידות עירוניים - מקור הכנסה בלתי נלאה

לא פלא איפוא שגם ערים קטנות מבקשות דריסת רגל בנישה הזו של הוועידות, ומוכנות להשקיע סכומים נכבדים בבניית מרכזי ועידות קטנים יותר בתחומן. התופעה הזו מקבלת משנה תוקף בטקסס, שם נמצאות 4 ערים קטנות - אירוינג, גארלנד, אלן ופריסקו בתהליכי בנייה מזורזים של מרכזי ועידות משלהן, למרות שבערים הגדולות בטקסס - דאלאס, אוסטין, יוסטון וסן אנטוניו - כבר פועלים מרכזים גדולים העוברים שיפוצים ושדרוגים בעלות של למעלה מ-100 מיליון דולר כל אחד.

בערים הקטנות בטקסס מוכנים פרנסי העיר להשקיע 400-200 מיליון דולר בבניית מרכזי ועידות בהיקף של כמה מאות אלפי רגל רבועה, ובשכנות להם בתי מלון בהיקף של מאות חדרי מלון.

מפעילי המרכזים בערים הקטנות מיעדים את אתריהם לכלל ענף הוועידות, אך ימקדו אותו לוועידות קטנות יותר בהם מתארחים כמה אלפי מבקרים בכל כנס, בהשוואה לכנסים ענפיים גדולים המקבצים עשרות אלפי מבקרים.

המימון לבניית אולמות הקונגרסים הללו מגיע בעיקר מאגרות חוב עירוניות שישולמו מתשלומי המס הנגבים בעיר מהמבקרים, עבור שירותים שונים, החל משכירת רכב ועד לינה.

למגמה הזו יש אולי צידוק כלכלי, אך פרשנים כבר מתרים על בניית יתר ורוויה בענף הוועידות. סך השטח לוועידות גדל בשנים 1995-2000 ב-6.9%, מ-61.3 מיליון רגל רבועה ל-65.5 מיליון רגל רבועה, והתחזית אומדת את הגידול ב-5 השנים הבאות ב-25%.

למעשה בשנת 2000 היו בבנייה או בתכנון 94 מרכזי ועידות - למעלה מכפליים מהמרכזים שנבנו ב-1995. ענף הוועידות מנגד, צופה גידול של 4% בלבד עד 2005.