תרומתה המשמעותית ביותר של החלטה 737 הינה הצלחתה להביא אוכלוסיה חדשה לאזורים, אשר משך שנים "איבדו" מאוכלוסייתם עקב עזיבה, וזאת למרות מאמץ ממשלתי מוגבר בצורת הטבות שונות. אחת הסיבות לכך היא, שההרחבות פתחו בפני מתיישבים אפשריים צורת התיישבות חדשה (קהילתית), אשר במקרים רבים לא היתה אפשרית באזורים אלה, ואשר מי שרצה להתגורר בהם נאלץ להצטרף לקיבוץ או מושב, על כל המשתמע מכך.
ההחלטה מאפשרת לאגודות לגבות כספים ממשתכנים, ויוצרת מקור מימון לשיחרור קרקעות משיעבודים, ובכך לאפשר את עצם ביצוע ההרחבה. מינהל מקרקעי ישראל, בהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, ביטל אפשרות זאת שהוגבלה בהוראת אגף חקלאי 51 י'.
לאחרונה נעשו מספר ניסיונות על מנת "להקל" על ישובים באזורי פריפריה ואחרים, אשר נפגעו כתוצאה מהוראת האגף. בבסיס ניסיונות אלה כוונה להקל על המצוקה שנוצרה עקב ההוראה, אולם יש בהם גם בעייתיות.
החלטה 888: החלטה זו מתקנת את החלטה 737 ועניינה הרחבות למגורים על פי החלטה 737 בישובי קו העימות בגבול לבנון. ההחלטה באה בהמשך להחלטת הממשלה בדבר חיזוקם של ישובי קו העימות עקב נסיגת צה"ל מלבנון (מיום 17.5.2000). ההחלטה מאפשרת לישובים להכליל ברשימת הקריטריונים לקבלת מתיישבים גם קריטריון כספי, וזאת כתנאי להקצאת מגרשים בהרחבה.
כזכור, הוראת האגף קבעה, בהסתמך על חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי על המינהל לקבל מכל ישוב החלטת אסיפה בדבר הקריטריונים לבחירת מועמדים למגרשים. קריטריונים אלה מועברים ליועצים המשפטיים של מחוזות המינהל, לבדיקה כי אין בהם דרישה או תנאי לתשלום לאגודה או למי מטעמה (פרט להוצאות פיתוח). זאת, לאור קביעת היועץ, כי "גביית מחיר בעלמא...תמורת הזכות להיכלל ברשימת המומלצים, היא קריטריון בלתי סביר, שאינו יכול להתקבל".
קביעתו של היועץ באה למרות שהחלטה 737 עמדה בדרישת סעיף 40 (ג) לחוק יסודות התקציב תשמ"ה 1985, אשר קובע את דרך אישורן של החלטות מועצת מקרקעי ישראל, שביצוען כרוך בהפחתת דמי חכירה.
"אישורה" של ההחלטה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מלמד על כך, שהיועץ מקבל את ההנחה (תרתי משמע...) העומדת בבסיס החלטה 737 המקורית, ולרבות לעניין גביית כספים ע"י היישוב המוותר על קרקעותיו לצורך ההרחבה. הוויכוח עתה הוא על המקומות בהם ניתן ליישם מדיניות זו, עניין שהוא ספק משפטי. זהו סדק ניכר בעקרונות העומדים בבסיס חוות הדעת.
הנימוק הניתן בדברי ההסבר להחלטה, לפיו ממילא באזורי קו העימות לא נגבים כספים, אינה נימוק למתן אפשרות למתן הטבה נוספת, אשר עומדת לכאורה בסתירה לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.
החלטה 897: ההחלטה מפחיתה בצורה משמעותית את דמי החכירה ביישובים בגליל ובצפון באזורים אשר סומנו על גבי מפה המצורפת להחלטה. הנימוק למתן ההחלטה הוא עידוד ההתיישבות בהם ומניעת הגירה שלילית. ההחלטה קובעת, כי ההנחות יינתנו בכפוף להוראת אגף חקלאי 51 י' (ובהתאמות נדרשות לקרקע שאינה משווקת עפ"י החלטה 737), למעט על קרקעות המשווקות במכרזים פומביים או במכרזי "הרשמה והגרלה" הנמצאים בפיקוח משרד השיכון או ממ"י. יצויין, כי בדרך כלל מדובר בהנחות נוספות להנחות קיימות, אשר ניתנו בעבר מאותן סיבות שהביאו לקבלתה של ההחלטה.
ההחלטה אינה חלה על הרחבות באזורי עדיפות לאומית א', ולמעשה מקשה על אזורים אלה, באשר היא משווה או מוזילה את התנאים באזורים סמוכים לאלה שבאזור עדיפות לאומית א'. ההחלטה אף נוגדת למגמה ליצור אחידות במתן ההנחות, ושיבה למתן הנחות למיגזר או אזור מסוים. עיון במפה מעורר את השאלה, מדוע מעדיפה המועצה ישובים לכאורה מבוססים בצפון, על ישובים נידחים בנגב. המסקנה היא, כי יש לשוב למתכונת של מדיניות הנחות אחידה.
מבצע הטבות להרחבת ישובים: לאחרונה החליט משרד הבינוי והשיכון לטפל בפער שנוצר בין רמת התשתיות בשכונה החדשה לרמת התשתיות בישוב הוותיק. במסגרת זו מוענק סל הטבות הכולל 200 אלף שקל לתיכנון, 600 אללף שקל לשיקום תשתיות ביישוב החדש, ובניית מבני ציבור שונים ליישובים העומדים בקריטריונים הקבועים בהנחיה.
בין הקריטריונים: מיקום באזור עדיפות לאומית או באזורים
"רגישים", הוצאת 50 היתרי בנייה עד ליום 1.5.01, והגעה לשלב יסודות בלפחות 20 יח"ד
עד ליום 1.8.01. כמויות בנייה אלה אינן תואמות את קצב האיכלוס באזורים להם מיועדת
החלטה זו, ולפיכך ספק אם יהנו ממנה ישובים רבים, ובוודאי לא באזורי הפריפריה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
