הפרסומאי ראובן וימר, לשעבר הבעלים של פרסום וימר פלוס, פנה היום (ב') לביהמ"ש
המחוזי בתל-אביב, בבקשה למתן צו לכינוס נכסיו והכרזתו כפושט רגל.
וימר הוא מוותיקי ענף הפרסום בארץ ובכיריו. בין היתר, הוא עמד מאחורי החדרת
המותגים "כספומט" ו"פלאפון" וריכז מסעות פרסום ידועים של עלית ויצרנים אחרים.
וימר ערב לכל התחייבויותיה וחובותיה של החברה. הוא טוען, באמצעות עו"ד אמיר
סטמרי, כי חובותיו מסתכמים ב-2 מיליון שקל. מקור החובות הוא, בין השאר, הסתבכות
בעסקי הפרסום בהם עסק, לרבות נטישת שותפו תוך השארת נטל החובות בלתי משולמים,
כשהם רובצים על כתפו.
וימר טוען, כי הסתבך במתן ערבויות אישיות לעיתונים עימם עבד בפרסום ולרבות
מעורבות בפרסום עסקים שנכשלו ועקב כך שנתקבלו מהם צ'קים שחזרו והפילו עליו
את מעמסת החובות. בנוסף, לקח אשראי לכיסוי החובות בסכומים שהוא לא יכול לעמוד
בהחזרתם ובמימוש ערבויות להם התחייב.
לדברי וימר, כיום הוא שכיר בתחום הפרסום בחברת ורד הפקות, משכורתו אינה מספקת
לשם קיום, הוא נותר חסר רכוש לגמרי, תוך שהוא מתגורר בדירה שכורה ובקושי "גומר
את החודש". הוא מציין, כי הוא גרוש ומתגורר בגפו.
וימר אומר, כי כל עוד יכול היה - שילם בכל דרך אפשרית את חובותיו, אלא שעתה
אין עוד ביכולתו להמשיך בכך. לדברי וימר, קיומם של הליכי הוצל"פ מכביד ביותר
על נסיונותיו לנסות ולשקם את עצמו ולהשיב לנושים במסגרת הסדר את חובם. אשר
על כן הוא מבקש לעכב את הליכי ההוצל"פ התלויים ועומדים נגדו.
וימר צירף לבקשה כמשיבים שישה נושים התובעים ממנו סכומים גבוהים מאוד, ביניהם
לוח ידיעות אחרונות, מעריב, זלר-אבלגון, בנק הפועלים ומשפחת יגלום. בינואר
2000 הפסיקה חברת פרסום וימר פלוס את כל פעולותיה העיסקיות. (פש"ר 1191/01).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
