המיזם של גילת לוויינים לאספקת שירותי אינטרנט מהיר דו-כיווני, סטארבנד, שנקרא
בתחילה גילת2הום, עשה דרך ארוכה מאז הקמתו, מאז שהיה התקווה הגדולה של גילת
ושל תחום תקשורת הנתונים הלוויינית. דרך ארוכה ומפותלת, יש לומר, ועם כיוון
ברור - מטה, כמו גרף המניה של גילת לוויינים (GILTF), שצנחה ב-79% ממחיר השיא
שלה, למחיר של 31.7 דולר.
סטארבנד נוצר כמיזם משותף של גילת (40%), מיקרוסופט (17.6%), אקוסטאר (17.6%),
שהיא חברת ה-DBS השנייה בגודלה בארה"ב, ובנק ההשקעות ING ברינגס (8.9%). השווי
להשקעה הראשונית היה 350 מיליון דולר, אך השוק הפוטנציאלי שלו היה גדול לאין
ערוך: כל אותם משתמשים המעוניינים בשירותי אינטרנט מהיר דו-כיווני, אבל בגלל
מגבלות פיזיות אינם יכולים לקבל אותם אלא באמצעות שירותי לוויין. יתרונו של
הלוויין באזורים לא אורבניים גדולים היה ברור. לפי המחקרים השתייכו 10 מיליון
בתי אב לקטגוריה זו, וגם אם רק 20% מהם יצטרפו למיזם הוא ינחל הצלחה גדולה.
אבל הדרך להגשמת התקוות ארוכה ובינתיים הוא זולל מזומנים רבים, כמו כל מיזם
תקשורת. הפסדו בשנת 2000 הסתכם בכ-82.1 מיליון דולר.
סטארבנד לא גייסה הון בימי השיא ורק באוקטובר 2000 הונחה טיוטת תשקיף להנפקה,
שבה ביקשה החברה לגייס מהציבור 287 מיליון דולר לפי שווי מוערך של כ-900 מיליון
דולר. היום יכולים מנהלי גילת וסטארבנד רק להצטער על כך שלא ביצעו את ההנפקה
במהירות הגדולה ביותר, גם על חשבון ירידה בשווי החברה. העיכוב בביצוע ההנפקה,
תהיה סיבתו אשר תהיה, הכשיל את גיוס ההון מהציבור ובסוף השבוע נאלצה סטארבנד
למשוך חזרה את התשקיף שהגישה.
כעת נראה שלסטארבנד לא תהיה ברירה אלא לגייס הון בדרכים אלטרנטיביות. המיזם
כבר ממונף בהלוואות מבנקים ישראליים בסך 150 מיליון דולר, חוב שהיה אמור להיפרע,
לפחות בחלקו, לאחר ההנפקה. לכן נראה שחוב נוסף יסכן את עצם קיומה של סטארבנד,
וההנהלה תעדיף לגייס 150-100 מיליון דולר מבעלי המניות הקיימים וממשקיעים חדשים
בהנפקה פרטית. AOL הוזכרה כאחת המשקיעות הפוטנציאליות.
להשקעה זו תהיה משמעות רבה כיוון ש-AOL משקיעה גם במיזם של יוז אלקטרוניקס,
המתחרה הבולט ביותר של סטארבנד.
מצב זה מעמיד בסימן שאלה את סיכויי ההצלחה של המיזם. השאלה הקשה ביותר היא
יכולתה של הנהלת גילת להוביל את המיזם השאפתני הזה שמנסה לכבוש את אמריקה.
יאיר לפידות, מנכ"ל אנ.סי, מאמין בצוות ההנהלה. "לגילת צוות מעולה מבחינה מקצועית
ועסקית שהגיע להישגים גדולים בתחום הלוויינים. גילת היכתה את יוז (שמאחוריה
'אבא' גדול כמו ג'נרל מוטורס - מ.ב) במגרש שלה ואין ספק שזה אחד ההישגים הטכנולוגיים-עסקיים
המרשימים ביותר של חברה ישראלית. עם זאת, הדרך להצלחה בשוק האינטרנט רחב הפס
בארה"ב עדיין ארוכה. האתגר שעומד לפני החברה עכשיו הוא יצירת שוק. ואני אומר
זאת למרות הדרך הארוגנטית וחוסר שיתוף הפעולה של הנהלת גילת עם שוק ההון".
ייתכן שיחסה של הנהלת גילת לשוק ההון הוא שמעורר בו סנטימנט שלילי חזק כל-כך
כלפי גילת והמיזמים שלה. בתיה מרקס, סמנכ"לית הכספים של חברת הסטרט-אפ פלאש
נטוורקס, שייכת לקבוצה מצומצמת של אנשים שיכולים לחוות דעה על הנהלת סטארבנד
ועל מצב המיזם, שכן הטכנולוגיה שפיתחה פלאש היא אחד מעמודי התווך של טכנולוגיית
האינטרנט המהיר הלווייני. פלאש פיתחה תוכנה שמאיצה את מהירות השידור ומגדילה
את מהירות תקשורת הנתונים פי חמישה. הטכנולוגיה של פלאש פותחה מלכתחילה לשוק
הלווייני. שרת של פלאש מותקן בליבת הרשת של סטארבנד ובכל ממיר שהחברה מוכרת
למנויים מותקנת תוכנה שלה. לכן פלאש היא אחת השותפות הקרובות ביותר של סטארבנד.
עם זאת, מרקס אינה מעוניינת לחוות דעה על סיכויי הצלחת המיזם: "אני יכולה לומר
שמבחינת מספר ההתקנות שלנו בסטארבנד ב-2000 התחזית של גילת הייתה ריאלית. מעבר
לכך אני יכולה להסתמך על שתי עובדות בשאלת הצורך במיזם. האחת היא שיש כמה חברות,
דוגמת המיזם המתחרה של יוז נטוורקס ומיזמים חדשים כמו אלה של שיין סטלייט במזרח
הרחוק ושל WildBlue, שרוצות להיכנס לתחום הזה. אני מסיקה מכך שיש פוטנציאל
שוק בתחום הזה ששווה את השקעת הממון הרב. העובדה האחרת היא ניתוח השוק של האנליסטים
שלפיו יש ביקוש של עשרות מיליוני משתמשים פוטנציאלים לאינטרנט מהיר בלא אמצעי
תקשורת אלטרנטיבי. הביקוש הזה יוצר שוק פוטנציאלי גדול מאוד.
"כמו כל שירות חדש יהיו להם קשיי הסתגלות. אבל אני צופה ומקווה - כי הצלחתם
הצלחתנו - רק טוב לחברה. מבחינה טכנולוגית אנחנו יכולים להעיד על הרמה הגבוהה
ועל הארגון המקצועי שלהם".
יאיר לפידות מסביר את הסיבות למצבן של גילת ושל סטארבנד בשוקי ההון: "בשנה
האחרונה קרו בעולם כמה דברים. שוקי ההון, בעיקר הטכנולוגיים, התרסקו וכתוצאה
מכך אין נכונות להשקיע במיזמים. שוק התקשורת, שאליו שייכת סטארבנד, הנחשב לשוק
עם צמיחה אדירה, סר חינו. אין הוא עוד שוק חלומות והוא יישפט כמו כל עסק על
בסיס של מכירות ורווח. זה הרקע הכללי. סטארבנד היא שילוב מיוחד של חברה שהיא
גם חברת ציוד תקשורת וגם ISP. תחום אספקת האינטרנט ספג מכה חזקה במיוחד, כי
החברות בנו על חדירה רחבה ומהירה מאוד עם תשלומים ממוצעים של כ-250 דולר לחודש
על בסיס אפליקציות רחבות פס, כמו וידאו לפי תשלום ומשחקים.
"אבל הניתוח הזה הקדים את זמנו, כי התשלום גבוה אבסולוטית. אבל אמינות השירות,
איכות האפליקציות, כמותן והאטרקטיביות שלהן רחוקות מלהשביע רצון. זו הסיבה
לקצב ההתחברות האיטי ולחוסר הנכונות להצטרף לשירותי אינטרנט מהיר, ודאי לא
במחיר גבוה. שירותי ADSL בניו-יורק עולים היום 40 דולר, אך שירות סטארבנד ידרוש
מחיר גבוה יותר כדי לעמוד בעלויות שלו. מדיניות תמחורים אגריסיבית בתחום האינטרנט
תגרום לירידת המחיר וכתוצאה מכך ספקי השירות לא ירוויחו".
לכאורה פונה סטארבנד לשוק עם ביקוש כפוי. הלקוחות שאליהם היא מכוונת הם אותם
מיליוני בתי אב בארה"ב שאינם יכולים להתחבר לכבלים או לשירות ADSL בגלל בעיות
פיזיות וששירותי MMDS או LMDS אינם ריאליים מבחינתם. זו הצהרת ההון של סטארבנד,
הכוללת מיליוני אנשים. אבל נראה שנתון זה מכוסה ערפל סמיך. כשאנחנו חושבים
על אמריקה אנחנו חושבים על ניו יורק או לוס אנג'לס, אבל חלקים גדולים ממנה
- ודווקא אלה שאליהם פונה סטארבנד - הם אזורים כפריים שתושביהם שמרנים ומנותקים
מכל הרעש סביב האינטרנט המהיר. האם בדקה סטארבנד ביסודיות את שיעור הביקוש
הצפוי באותם מקומות? וגם אם שיעור הביקוש הוא כמצופה, האם הפחד מפני תווית
הפרייר לא יגרום להשוואת מחירי השירותים של סטארבנד לאלה של ה-ADSL? ובמצב
זה, האם המיזם יהיה בכלל כדאי או שהפסדיו יהיו גדולים מדי?
לפידות אומר, כי "הנכונות לשלם בעד השירות תגדל ככל שיהיו תכנים אטרקטיביים,
אבל אלה אינם בנמצא. שום דבר לא עושה לך וואו ולכן אף אחד לא רץ. בלי תכנים
לא יהיה ביקוש והתשתית תהיה מיותמת. יש פה מלכוד בין התכנים לתשתית. עם קריסת
שוקי ההון הולכת ופוחתת היכולת לממן פרויקטים מפסידים". עם זאת אסור, לדעתו,
להרים ידיים, שכן "סטארבנד צריכה לא יותר מ-3 מיליון משתמשים. זה אתגר, אבל
לא בחזקת בלתי אפשרי. אבל האתגר העיקרי יהיה היכולת ליצור רווחים, בעיקר אם
החברה תידרש להחזיר חוב גדול. סטארבנד תידרש ליצור רווח נאה מסוף 2002, שילך
ויגדל. היא חייבת לעמוד בשני התנאים האלה, שאם לא כן יהיה לה קשה מאוד להחזיר
חובות".
אנליסט בתחום הלוויין אמר לנו, כי "מבחינה אידאולוגית סטארבנד איחרה את המועד.
היא הייתה צריכה לבצע הנפקה במהירות, והדחייה מנעה את ביצועה. זו הטעות הגדולה".
לפידות אומר, כי "מגייסים כשאפשר, לא כשצריך". הוא ממליץ לחברות היי-טק לבצע
גיוס רק תמורת אקוויטי ולא תמורת חוב, כי הקושי להגיע לתזרים מזומנים חיובי
בחברת היי-טק עלול להרוס אותה, אף שמבחינה טכנולוגית הפוטנציאל עדיין לא התממש.
אבל לדעתו סטארבנד אינה חברת היי-טק, אלא חברת שירות ברמת סיכון גבוהה, ולכן
גם גיוס הון בצורת חוב עדיין אפשרי לגביה.
לפידות: "הנהלת סטארבנד טעתה כשלא גייסה לפני שנה, כשהסתכלה רק על הפוטנציאל,
אבל פשוט לא היה לה די 'בשר' להנפקה. הטעות האמיתית שלה הייתה שהיא לא ביצעה
את הגיוס לפני חצי שנה כשיכלה לעשות זאת, גם אם במחירים נמוכים מהמצופה. הלקח
הוא שאסור לפעול לפי האמונה בשווי האמיתי שלי. היא הייתה צריכה לגייס גם בשווי
נמוך מזה שציפתה לו, וחבל שהיא לא עשתה זאת". - מאחר שגילת שמה את כל הקופה
על סטארבנד, היא עלולה לצאת המופסדת העיקרית מהקשיים של המיזם.
"אכן, גילת משליכה את כל יהבה על סטארבנד, כפי שניכר מנתוני המכירות שלה. נראה
שהיא הזניחה את עסקי הליבה שלה, אף שמבחינת השוק דווקא עסקים אלו הם הגב החזק
שלא ספגו מכה קשה. שיעור גדול ממכירותיה הוא הציוד לסטארבנד, לרבות אשראי לקוחות,
ובמובן זה חלק גדול מהרווח העתידי של גילת מבוסס על ההצלחה של סטארבנד. יש
מצב של כלים שלובים בין גילת לסטארבנד. זה הקטין את הרווחיות של גילת, אבל
הגדיל את פוטנציאל הרווח".
לדברי מקור בתחום התקשורת סטארבנד השלימה עם כך שהמצטרפים לשירות יצטרכו לשלם
מאות דולרים בעד הציוד, אבל הבעייתיות נעוצה בגובה דמי התשלום החודשי. "העלות
שסטארבנד מציעה היא 70 דולר לחודש, ואני חושש שמחיר זה יהיה גבוה מדי ביחס
לאלטרנטיבות. הזמנים קשים ובזמן של מיתון יהיה קשה יותר לגייס מנויים. לכן
בגילת דנים בשאלה אם להשאיר את המחיר על 70 דולר או לרדת למחיר הפסד תחרותי
של 40 דולר, כמו שירות ADSL ממוצע. בעיה נוספת היא הציוד היקר, ולכן מנסה גילת
להוריד את עלות הייצור של צלחות ה-VSAT".
- ומה השורה התחתונה - סטארבנד תוביל את גילת למעלה או לעברי פי-פחת?
"זו שאלת השאלות, ואין לי תשובה עליה. חיתוכי המחיר ב-DSL בארה"ב, המשבר הכלכלי,
המשבר בשוקי ההון והמחסור בתוכני פס רחב יוצרים תנאי סביבה שיקשו מאוד על סטארבנד.
התוצאה של חיבור כל הפרמטרים אינה ברורה, ובהחלט תיתכן הצלחה, אך מקדם הסיכון
גבוה. אבל אם מישהו יצליח בתחום הזה זו תהיה גילת, שכן היא היחידה שיש לה כיום
פתרון ואלידי לאינטרנט מהיר דו-כיווני. יוז אינה שחקן ושאר הסטרט-אפים עדיין
רחוקים מהשוק. מבדיקות שעשינו מתברר שיש מודעות גדולה לחברה בקרב המשווקים
בתחום הלוויינים בארה"ב.
"השאלה הגדולה של גילת היא באיזו מידה להקריב את גילת לוויינים למיזם שלה,
סטארבנד. עד כמה שידוע לי קיבלו בגילת החלטה אסטרטגית שלא להקריב את החברה
למיזם. ברגע שהנהלת החברה הבינה שלא תהיה הנפקה היא נאלצה להגיע להכרעה הזאת.
ממשיכים קדימה, אבל לא שורפים את העתיד של גילת על חשבון הפוטנציאל של סטארבנד.
המשמעות היא שייתכן שבשלב כזה או אחר, כשקצב שריפת המזומנים יואץ, גילת פשוט
תחתוך".
- ואולי הטעות של גילת היא שבמקום להתמקצע כחברת ציוד היא ניסתה לפנות לשוק
הצרכני כספקית שירות?
לפידות: "צריך לזכור שגילת לא השקיעה כסף במיזם, אלא רק הביאה טכנולוגיה וקונספט.
לגילת יש ניסיון בתחום השירות לאחר שרכשה את ספקית השירות GSpaceNet, שהייתה
הלקוח הגדול ביותר שלה ושהעלתה אותה על פסי רווח לאחר תקופה של הפסדים. כלומר,
יש לה ניסיון".
- אולי יש לה ניסיון, אבל לא בתחום הקשה של כיבוש מיליוני בתי אב במרחב גיאוגרפי
גדול בארה"ב. האם לא היה נכון יותר לתת לשותפות של גילת למיזם, אקוסטאר ומיקרוסופט,
להוביל אותו עסקית ושיווקית?
"מדובר בנישה ממוקדת שלא מאפשרת הפרדה בין יצרני התשתית לבין ספקי השירות.
ככל הידוע לי (גילת כמעט לא נחשפה למשקיעים וזו גם הביקורת שלי עליה) גילת
יזמה את המיזם וחיברה את החבילה הראשונית, אבל כל נושא השירות והשיווק טופל
על-ידי מומחים בתחום. בנושא האסטרגי והשיווקי גילת אינה נותנת הטון, אלא דווקא
שותפיה, ואילו הפן הטכנולוגי והתפעולי כולו עליה. מבחינה אסטרטגית אני מתקשה
לחשוב על דרך טובה יותר להיכנס לשוק. אם גילת לא יכולה לעשות את זה, אף אחד
לא יכול".
המקור שלנו מסביר שהחיבור עם אקוסטאר ורשת רדיושק של מיקרוסופט נועד לפרוץ
את הדרך לשיווק המוני בארה"ב. "ככל הידוע לי המכירה בחנויות רדיושק הייתה כישלון
גדול. ואילו ערוץ המכירה ללקוחות הקיימים של אקוסטאר התגלה כערוץ המוצלח יותר.
התברר שהסינרגיה בין סטארבנד לאקוסטאר גדולה בהרבה מזו שבינה למיקרוסופט".
המקור שלנו מאמין בסיכויי ההצלחה של סטארבנד הפונה לבתי אב שמנועים מאספקה
מכל אמצעי תקשורת אחר. "יהיה לי מאוד עצוב אם בגלל בעיות של חוסר מימון או
של מומנטום שלילי בשוקי ההון לא ירימו את העסק הזה". לדעתו לא היה אפשר לבנות
את המיזם באופן הדרגתי שימנע מגילת את החשיפה הגדולה לסיכון שב: "החברה הייתה
חייבת לגייס המון כסף. הקמת המיזם הייתה כרוכה בהוצאות הוצאות גדולות ולא היה
אפשר לעשות זאת באופן הדרגתי, אבל ברור שזה הימור גדול. אינני מספיד את המיזם.
הרעיון לספק אינטרנט דו-כיווני באמצעות תקשורת לוויינית מתפשט בכל העולם. אין
זה רעיון עוועים שעלה במוחו של מייסד גילת יואל גת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
