עיריית ת"א ביקשה להקים מערך ניהול חנייה המבוסס על תשתית סלולרית. לצורך כך
ביצעה, במהלך שנת 1998, הליך "פיילוט" בו נטלו חלק שלוש חברות (המבקשת והמשיבות
2 ו-3 - סלונט מסחר אינטראקטיבי בטלפון נייד בע"מ וטרנסיטי מקבוצת אלביט בע"מ).
בשנת 1999 הועבר הטיפול בעניין מן העירייה אל המשיבה 1, אחוזת החוף בע"מ, חברה
עירונית בשליטה מלאה של העירייה.
בחודש יולי 2000 פירסמה המשיבה 1 מכרז למתן השירות הנדון. למכרז הוגשו שתי
הצעות בלבד - מטעם המשיבות 2 ו-3. המבקשת נמנעה מלהגיש הצעה, על מנת שלא להיחשב
כמי שמסכימה לתקינות הליך המכרז. זאת, לאור הפגמים החמורים שנפלו, לעמדתה,
בהליך זה, ומהווים את הבסיס לעתירה הנדונה כאן.
עוד טרם חלוף המועד להגשת ההצעות למכרז, פנתה המבקשת אל בית המשפט.
טענתה העיקרית של המבקשת כוונה כנגד העסקתו של יאיר בוקסבום כיועץ של המשיבה
1 לנושא מערכת ניהול החניה וכחבר ועדת העזר שתפקידה להמליץ על הזוכה במכרז.
היא טענה, כי בוקסבום אינו יכול לשמש בתפקידים אלה, מאחר ששימש בעבר בתפקיד
בכיר אצל המשיבה 2. לעמדתה, העסקתו של בוקסבום בתפקידים האמורים מבססת חשש
למשוא פנים וניגוד עניינים בפעילות המשיבה 1, תוך הטיה של תנאי המכרז באופן
המיטיב, שלא כדין, עם המשיבה 2.
בוקסבום עצמו הגיש תצהיר תשובה לעתירה, מטעם המשיבה 1. הוא הצהיר, כי הוא בעל
נסיון רב (22 שנה) בניהול מערכות מחשוב ומערכות "זמן אמת", עשר שנות נסיון
בתחום הפיתוח העיסקי, בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני במינהל עסקים.
במהלך שנת 2000 שימש, לדבריו, כיועץ לגורמים שונים בתחומי המיחשוב והטכנולוגיה.
את הידע בנושא מערכות ניהול חניה רכש, לדבריו, במסגרת משרתו החלקית (80%) אצל
המשיבה 2, בה שימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק חו"ל במשך כשבעה חודשים (נובמבר
1998 עד יוני 1999). לטענתו, הוא החל לעסוק בנושא המכרז רק כחצי שנה לאחר שעזב
את עבודתו אצל המשיבה 2. כן טען לא היו לו מניות אצל המשיבה 2 למעט אופציה
לרכישת 5 מניות שהוחזרה על ידו טרם פירסום המכרז, ומאז יוני 1999 אין לו כל
קשר עיסקי עם המשיבה 2.
בחקירתו הנגדית של בוקסבום, בבית המשפט המחוזי בת"א, הסתבר, כי הוא החל לעבוד
אצל המשיבה 1 כחודש וחצי לאחר סיום עבודתו אצל המשיבה 2, וכי בכל הנוגע למכרז
היה תפקידו לחקור את צורכי השוק ואת מאפייני המערכות הקיימות בו. זאת, בניגוד
לתצהירו בו נטען כי בכל הנוגע למכרז עסק בתחום הטכנולוגי.
השופטת הילה גרסטל קבעה, כי בחקירתו הנגדית סתר בוקסבום את הנטען בתצהירו,
וזאת במספר נקודות מהותיות. לא ניתן, בו זמנית, להיות שותף לניסוח הפן הטכנולוגי
של המכרז וגם לא להיות שותף לו. לא ניתן להיות "מסייע" למשיבה 2, ובו זמנית
לשמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק חו"ל אצל אותה חברה ממש. ועוד - הסתבר כי בוקסבום
ויתר על האופציה לרכישת מניות במשיבה 2 רק בחודש יולי 2000.
השופטת גרסטל קבעה, כי די בעובדות אלה על מנת להביא לפסילת הליכי המכרז בשל
החשש למשוא פנים בשלב עריכתו וניסוחו. בוקסבום היווה אחד משני אנשי צוות יועצי
המיחשוב של המשיבה 1 לצורך המכרז. היה לו משקל רב ביותר בקביעת אפיוני המכרז
ודרישותיו. נסיונו והידע המוקדם שלו היו כולם מתקופת עבודתו אצל המשיבה 2,
ומטבע הדברים הם אלה ששימשו אותו לצורך המלצותיו לקביעת אפיוני ודרישות המכרז
הנוכחי. המבקשת הביאה בפני בית המשפט מספר דוגמאות אשר המחישו את המסקנה המתבקשת
- לנגד עיני מתכנני המכרז עמד מודל של מערכת שאליה שאפו להגיע, ומודל זה חסם
את הדרך להשתתפות חברות נוספות במכרז.
ההלכה הפסוקה, אותה מאזכרת השופטת גרסטל, קובעת כי השאלה האם התקיים בהליך
המינהלי פגם של משוא פנים, תיבחן על פי מבחן האדם הסביר (בג"ץ 293/64 חסין
נ' הרשות המוסמכת, פ"ד יט (1) 572). עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון כי אל
לו לאדם המעוניין בתוצאות המכרז, ליטול חלק בגוף המחליט על תוצאותיו (בג"צ
35/82 ישפאר נ' שר הביטחון, פ"ד לז (2) 505). ההלכה הפסוקה הרחיבה את הכלל
וקבעה כי יש לאסור גם על מצב שבו האדם המעוניין משמש כיועץ בלבד לגוף המחליט
(בג"ץ 202/90 י.ב.מ. ישראל בע"מ נ' משרד המשפטים ואח', פ"ד מה (2) 265). מטעמים
אלה, קבעה השופטת, יש לפסול את הליכי המכרז הנדון כאן.
פסק דין זה ממחיש את החשיבות שעשויה להיוודע לחקירות נגדיות גם כאשר מדובר
בהליך מינהלי. כפי שנכתב בטור זה בעבר, כיום, בעקבות חקיקת חוק בתי המשפט לעניינים
מינהליים, התש"ס - 2000 ותקנות סדרי הדין מכוחו, אין חובה על בית המשפט לעניינים
מינהליים לאפשר לצדדים חקירות נגדיות על תצהירי הצדדים האחרים, והדבר נתון
לשיקול דעת רחב יחסית של בתי המשפט. ואולם, דווקא בענייני מכרזים, מכשיר החקירה
הנגדית עשוי להיות בעל חשיבות מכרעת ופסק דינה של השופטת גרסטל (פסק דין בתביעה
שהוגשה לפני כניסת החוק החדש לתוקף) יעיד על כך. למעשה, יעילותו של מכשיר החקירה
הנגדית הייתה אחת הסיבות העיקריות להעברת רוב הדיונים בענייני מכרזים מבג"ץ
אל בתי המשפט השלום והמחוזי. יש לקוות כי פסק הדין בעניין "פסטרנק", כמו גם
פסק הדין בעניין הנדון ברשימה זו, יהוו נר לרגליהם ומניע להרחבת השימוש בכלי
החקירה הנגדית, לכל הפחות כאשר מדובר בענייני מכרזים.
ה.פ. (ת"א) 1213/00 טי.פי.אס. צ טלפרקינג סיסטמס בע"מ נ' אחוזת החוף בע"מ ואח';
בית המשפט המחוזי בת"א; 25.2.2001
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
