תהיי יפה ותשתקי?

על פניו, יש משהו מרנין בעובדה ששתי נשים אמביציוזיות ויפות, אחת צעירה והשנייה פחות, מונו בהפרש של שבוע לתפקידים בכירים. האחת, רונית תירוש, מונתה בידי לימור לבנת מנכ"לית של משרד החינוך, והאחרת, כוכי (כוכבה) מרדכי, גרושתו של ח"כ יצחק מרדכי, מונתה מנכ"לית של התאחדות תחנות הרדיו האיזוריות.

הרננה מתחזקת בעקבות ממצאי סקר של מכון אדווה, שפורסמו בין שני המינויים, ולפיהם, נשים בישראל משתכרות בממוצע מחצית מהשכר שמשתכרים הגברים. תירוש ומרדכי הודפות כלפי מעלה את הרף של שכר הנשים, ונותנות תמריץ לנשים אחרות בתפקידים בכירים, בכל מערכות החיים, לא להשלים עם אפלייתן לרעה בידי המעסיקים.

תירוש, אשת חינוך, ומרדכי, שתיגש בעוד שבועות אחדים לבחינות של לשכת עורכי הדין, נותנות חיזוק לא רק לנשות סביון ורחביה, אלא גם ובעיקר לנשים משכונות חלשות ומיישובים חלשים בפריפריה. שתיהן תוייגו בראשית דרכן בתחתית הסולם הכלכלי-חברתי-מעמדי. 'דרומיות', או 'לא צפוניות', בלקסיקון העממי.

תירוש גדלה בשכונת יד-אליהו בדרום תל אביב, שצמודה לשכונת התקווה, ולמדה בתיכון עירוני ט' ביד-אליהו. לימים החלה ללמוד באוניברסיטה, חזרה לעירוני ט' כמורה לערבית, ושם החלה לעלות בסולם, בהתחלה כסגנית מנהלת ואחר-כך כמנהלת.

באוגוסט 97', מונתה תירוש בידי ראש עירית תל אביב דאז, רוני מילוא, לראשות מינהל החינוך העירוני, תפקיד ממנו התפטרה כעבור כשנתיים וחצי, בגלל יחסיה העכורים עם מי שנבחר בינתיים לשמש כראש עיירית תל אביב, רון חולדאי.

גם מרדכי היתה נערה 'דרומית'. ילידת שכונת התקווה שעברה להתגורר ביד-אליהו, עם אמה האלמנה, שוטרת מן השורה, ולמדה בעירוני ט'. לימים, הלכה לעבוד כרל"שית של יצחק מרדכי, בכהנו כשר ביטחון, והחלה ללמוד באוניברסיטה. ההיכרות עם הפוליטיקה ועם השלטון, מבית ומחוץ, נכללה בכרטיס הביקור שהציגה בשבוע שעבר, בפני מנהלי הרדיו האזורי, כמו גם העובדה שבתוך חודשיים, תיגש לבחינות בלשכת עורכי הדין וצפויה להיות עורכת דין לכל דבר.

הדמיון בין השתיים, שהשכילו לנער מעל עצמן את הסטיגמה של 'דרומיות' דרך לימודים באוניברסיטה, הוא מרתק - אבל לא העיקר. מינויה החדש של תירוש וכישוריה לתפקיד, חשובים בהרבה מאלה של בת שכונתה. החלטותיה יחרצו גורלות של תלמידים, ויקבעו מי מהם יהיו חוטבי העצים ושואבי המים שלנו.

ובכל זאת, גם בהקשר הזה שוב צצה מרדכי. בראיון עם העיתונאית יעל פישביין, בפברואר 99', התבקשה מרדכי לבחור במורה הכי טוב שהיה לה. מרדכי בחרה בתירוש, שהיתה סגנית המנהל בעירוני ט' בידאליהו, כשהיא (מרדכי) למדה שם. "מנהלת נהדרת, יפה ומטופחת, עם ראש פתוח, שלא שבוי בקונספציות ישנות", אלה מקצת המחמאות שהרעיפה עליה באותו הראיון. וזה באמת נחמד מאוד, אבל לא הכל.

כשתירוש ניהלה את עירוני ט', היא העידה פעם בפני ועדת החינוך בכנסת, על התחרות בין המנהלים על התלמידים החזקים, והתקוממה נגד החלוקה לאיזורים של היסודיים שהזינו את חטיבות הביניים הצמודות לתיכונים. לטענתה שם, אפילו אורט סינגלובסקי, הסמוך לעירוני ט', קיבל תלמידים חזקים יותר מאלה שנשלחו אליה. וכך, ההצלחה שלו היתה גדולה יותר. תירוש לא ידעה שבאותו הדיון נכח עיתונאי והרשתה לעצמה להגדיר את התלמידים החלשים מהדרום, "זבל". לאמור, כשזורקים את כל הזבל לעירוני ט', מה הפלא שאלה התוצאות.

השפה היא המסר. בתקופתה כמנהלת המוסד, היו שיעורי הנשירה ו/או ההנשרה גבוהים במיוחד. חרף השקעתה העצומה ברייטינג שלו, היא לא קצרה הצלחה יתרה בקידומם של החלשים - אף שזה לא הפריע לה, לימים, כראש מינהל החינוך העירוני, להיאבק במנהלים שהנשירו חלשים. לבנת, אומנם, לא בדקה בציציותיה של תירוש, אבל מן הסתם היא תקפיד שהמנכ"לית שלה תפעל לפי הנחיותיה ותגשר על הפערים הקוטביים במערכת החינוך.