השופט רביד נגד חביליו

חביליו משמשת כתובעת במשפטו של תלמיד ישיבה, מתחת לגיל 16, שבמהלך נסיעתו באוטובוס משכונת גילה לקבר רחל וחזרה, השליך אבן לעבר רכב שבו נהג ערבי, בעקבות אבנים ויריקות שספג האוטובוס. היא החליפה בתיק את עו"ד יובל קפלינסקי, שבאחת מישיבות ההוכחות, הצהיר באופן לא פורמלי, שבשל גילו הצעיר של הנאשם, הוא אינו סבור שיש לשלוח אותו למאסר בפועל. חביליו לעומת זאת, ביקשה להטיל עונש מאסר בפועל ולו לתקופה קצרה.

חוסר האחידות הזה הכעיס את רביד. "על כך יש לומר", כתב בהחלטתו, "שראוי ורצוי שנציגי המדינה ילמדו לשונם לדבר בשפה אחת. אמנם, המדינה יכולה ורשאית לסטות מעמדה עונשית, אך הדבר צריך להיות מנומק בשינוי נסיבות, בטובת הכלל או שלום הציבור. לו היתה באת כוח המדינה טוענת שהמדיניות העונשית השתנתה עקב ריבוי המקרים של ידויי אבנים, היה מקום לטעון שיש להטיל על הנאשם, מסיבה זו, עונש מאסר בפועל, אך באת כוח המדינה לא אחזה בדרך טיעון זו".

רביד אף ציין, כי חביליו הודיעה לו כי תמציא לעיונו פסקי דין התומכים בעמדתה בדבר עונש מאסר. בסופו של דבר, לדבריו, המציאה לו גזר דין אחד, ובו הנאשם היה מעל גיל 16 בעת מתן גזר הדין, וכן הורשע בעבירה נוספת.

רביד המשיך ואמר, כי במהלך הדיון היפנה את תשומת ליבה של חביליו, לכך שבמקרים דומים שנידונו, לא עמדה המדינה על הטלת עונשי מאסר בפועל והסתפקה בהטלת עונש מאסר על תנאי. "גזרי דין אלה", ציין רביד, "לא הומצאו משום מה על ידי באת כוח המדינה". רביד התרגז כל כך על חביליו, עד שקבע כי בהתנהגותה היא חטאה בהתנהגות בחוסר תום לב ועברה על הוראת סעיף 54 לחוק לשכת עוה"ד, המטיל על עורכי דין חובה לעזור לבית המשפט לעשות משפט. על הנאשם, שיוצג בידי עו"ד שוקי שטיין, הטיל מאסר על תנאי של שלושה חודשים, למשך 3 שנים, וכן עבודות שירות של 150 שעות, במשך חודשיים.