בעלי 10% ממניות בנק כרמל מתנגד בבית המשפט למכירתו לבנק איגוד

באופן זה, טוען שמיר, באמצעות עוה"ד חגי שלו ואשר כהנא, ישלוט בר בכל תמורת המכירה, ללא כל כבלי הפיקוח והבקרה המופעלים באמצעות בנק ישראל והמפקח על הבנקים, הן על בנק למשכנתאות, והן על בעלי השליטה בבנק שקיבלו היתר מוגבל בתנאים לשלוט ולנהל בנק למשכנתאות.

לדבריו, באסיפת בעלי המניות קיים רוב למתנגדים לביצוע ההסדר. לטענת שמיר, גם אם ההסדר עשוי להביא להגדלת שווי המכירה של הבנק, על ידי מתן אפשרות למכירת כל הבנק כיחידה אחת, ניתן היה להשיג אותה מטרה, תוך פגיעה פחותה בקניינו שלו, על ידי ביצוע עיסקת המכירה הכפויה ישירות עם רוכש הבנק ולא דרך חברה בשליטת בר.

באופן זה, לטענתו, ההסדר לא היה כופה עליו להשקיע כספו בחברה הנשלטת על ידי בר, ללא מגבלות הדין החלות על מוסד בנקאי וללא המגבלות במסמכי היסוד של הבנק.

עוד טוען שמיר, כי התכלית הבלתי ראויה של ההסדר עולה מהמטרה המוצהרת בתוכנית ההסדר: שימוש במזומנים שהתקבלו ממכירת הבנק בידי החברה הנשלטת על ידי בר, לצורך ניהול פעילות עסקית מגוונת.

אין המטרה הזו, לדבריו, מתיימרת כלל להיות לטובת הבנק, ואין כל תשתית ראייתית שהיא לטובת בעלי מניות המיעוט בחברה. לעומת זאת, היתרון שצומח לבר, המנהל קופת מזומנים בסכום השווה להון העצמי של הבנק, ברור ונהיר.