"חקירה במנזר השתקנים". כינוי זה, לחקירת פרשת העמותות, אותו שמענו מפיו של
אחד מבכירי המשטרה, מתאר אולי יותר מכל את סיפורה של החקירה. הבכירים שותקים,
פעילי השטח שותקים (ובעיקר לא מפלילים את מחלקי ההוראות), חיקורי הדין מתעכבים
כי הנמענים שותקים, ורק ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, מדבר - אבל מכחיש. מלחמתה
של יאח"ה בשתיקה, תגיע לקיצה בתוך שבועות.
כבר כעת כמעט ברור, כי המשטרה לא תמליץ להעמיד לדין את ברק. החוקרים יתקשו
לתפור תיק גם לבכירים האחרים, בהיעדר ראיות מספיקות. וכמעט כמו תמיד, השין-גימלים,
פעילי השטח, ישלמו את המחיר. בתום שנה וחצי של חקירה מאומצת אומרים במשטרה:
"מבקר המדינה לא טעה. הוא זיהה את האי-תקינות, אבל המעשים לא חצו בהכרח את
הקו הפלילי".
אהוד ברק, שבילה ביום א' האחרון שש שעות תחת אזהרה, בחדר החקירות של היחידה
הארצית לחקירות הונאה בבת-ים, הוא קרוב לוודאי הנחקר האחרון בפרשת העמותות.
בחקירות רגישות כל-כך, מסבירים במשטרה, הראש תמיד נחקר אחרון. ברק חשוד בשתי
עבירות: עבירה על חוק מימון מפלגות, ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
כאמור, דו"ח המבקר דן בשאלה האם ברק, מועמד "ישראל אחת" לראשות הממשלה בבחירות
99', ידע על פעילות העמותות, והאם היא היתה על דעתו. ברק טען כי לא ידע שיש
זיקה בין פעילות העמותות לבין המטה שלו, ובפרט לא על הזרמת כספים לעמותות שפעלו
למען בחירתו. הוא ציין כי הנחה את אנשיו מספר פעמים לפעול רק לפי החוק, עם
"שוליים רחבים".
גם הנחקרים האחרים בפרשה, בהם עו"ד יצחק הרצוג וטל זילברשטיין, העידו כי לא
"הפילו" את ברק, לא בעדותם בפני מבקר המדינה ולא בחקירתם במשטרה. זילברשטין
העיד כי לא דיווח לברק "מאומה על פעילותו". הרצוג העיד כי "ברק ידע באופן כללי
כי הוא, הרצוג, עוזר לאירגונים שיש לפעילותם 'ערך מוסף' לקמפיין הבחירות שלו".
הרצוג, כזכור, סירב לשתף פעולה בשתי הפעמים בהן נחקר במשטרה, וחזר על טענתו
כי לא היתה עילה משפטית לפתיחה בחקירה. זילברשטיין שמר על זכות השתיקה. גם
גיסו של ברק, דורון כהן, פעיל בכיר במטה הבחירות, לא נידב מידע מפליל. גם הוא
סירב לשתף פעולה עם החוקרים. קודם לחקירתם של הבכירים, חקרה יאח"ה עשרות פעילי
שטח שהפעילו, על פי החשד, את העמותות.
כבר בשלב מוקדם, הבינו במשטרה כי החשדות נעצרים בשין-גימלים, ולא עולים למעלה,
אל המפעילים. בניסיון נוסף לקדם את החקירה, פנתה יאח"ה לחיקורי דין בחו"ל.
בקשות הועברו למספר מדינות, בינהן קנדה, שווייץ, אוסטריה ובריטניה.
חוקרי הפרשה יצאו לאותן מדינות, וגבו עדויות מתורמים וגורמים שהיו מעורבים
בהעברת מאות אלפי דולרים לפעילות העמותות בישראל. חיקורי הדין לא הושלמו עד
לרגע זה. חלק מהנחקרים הערימו קשיים, מחשש שיסתבכו עם רשויות המס במדינותיהן.
בקשות להוצאת תדפיסים מבנקים ומוסדות פיננסיים, נתקלו בביורוקרטיה עויינת.
ברגע שיתקבלו המסמכים האחרונים, תסתיים למעשה החקירה, ויתחיל שלב גיבוש חומר
הראיות, הכולל אלפי מסמכים. עוד בטרם עיינו בכל אחד מהמסמכים כדי לבנות את
תמונת הראיות במלואה, סבורים בכירים במשטרה כי יהיה קשה מאוד להוכיח את החשדות
נגד הבכירים - ברק, הרצוג, זילברשטיין וכהן. "אנחנו מחכים לראות אם חיקורי
הדין יפתחו לנו צוהר, שבלעדיו יהיה קשה להוכיח את החשדות, כי הבכירים שותקים",
אמר ל"גלובס" קצין באגף החקירות.
חקירת המשטרה עוסקת ברובה בטענת ההסתמכות, קו ההגנה המרכזי של בכירי ישראל
אחת. כזכור, לאחר בחירות 96', פנו מספר חברי כנסת ממפלגת העבודה ליועץ המשפטי
לממשלה, אלייקים רובינשטיין, בדרישה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה הנבחר דאז
- בנימין נתניהו. זאת, בעקבות קמפיין "נתניהו טוב ליהודים".
בימים האחרונים של מערכת הבחירות, העביר המיליונר יוסף גוטניק כספים רבים,
באמצעות עמותות, לקמפיין נרחב למען בחירתו של נתניהו. רובינשטיין הודיע, במכתב
מנומק, כי אין מקום לפתוח בחקירה - משום שאין בסיס לחשדות לעבירה על חוק מימון
מפלגות. על טענה זו הסתמכו הבכירים, ובראשם הרצוג, בהפעלת מנגנון העמותות בבחירות
99'.
במשטרה דוחים את טענת ההסתמכות של הרצוג וחבריו. "אם היה בסיס לטענה, לא היינו
נוגעים בכך מלכתחילה. זה אומנם יוצר קושי, אבל אילו לא היתה תשתית שאומרת שטענת
ההסתמכות לא תופסת, לא היינו חוקרים", אומר גורם המקורב לחקירה. מהו, אם כן,
ההבדל הקטן שסותר לכאורה את טענת ההסתמכות? רובינשטין, בחוות הדעת שלו, התייחס
לתרומות למירוץ לראשות הממשלה בלבד. לדברי גורמים במשטרה, לגבי שימוש בכספים
להרצת מועמד אישי, יש לקונה שנוגעת לחוק.
אבל ההבדל במיקרה הנחקר כעת, הוא שהעמותות שימשו, לכאורה, להריץ את ברק בראשות
מפלגה - ישראל אחת. "הדגש בחקירה הוא על הפלטפורמה המפלגתית. כאן אי-אפשר להסתמך.
לא מדובר בברק כמועמד יחיד, אלא על ברק כמוביל מפלגה. הוא רץ מטעם מפלגה, לא
לבד. אי-אפשר להגיד שזה נקי", אומרים במשטרה.
במשטרה ובפרקליטות אף מבדילים בין מערכת הבחירות הנחקרת לבין הבחירות האחרונות,
שהיו רק לראשות הממשלה. במקרה האחרון, סבורים גורמים משפטיים, טענת ההסתמכות
תופסת, ופעילות העמותות היתה לכאורה חוקית.
במשטרה ישנם גם כאלו הסבורים כי ניתן היה למצות את הפרשה, בקנסות שהטיל מבקר
המדינה. "המבקר לא טעה כשהמליץ להעביר את הפרשה אלינו. הוא זיהה את האי-תקינות,
ולכן גם הטיל עליהם קנס. השאלה היא, מעבר לפאזה המינהלתית, האם פרטי המעשים
לא חצו את הקו הפלילי. זה לא מחייב". וכדי לברר אם התנהלותם של אנשי ישראל
אחת עברה את הקו הפלילי, ינסו החוקרים להוכיח - בין היתר - האם הכספים הרבים
ששימשו למערכת הבחירות כובסו, לכאורה, במנגנון העמותות. כלומר, האם כספים שדווח
כי שימשו לפעילות חברתית כלשהי, מימנו בפועל תעמולה מפלגתית.
"יש לנו את השין-גימלים, שעשו בפועל את הפעולות. המטרה היא להוכיח מי ידע,
מי נתן את ההוראות. קשה להוכיח את זה, כי הם שותקים שם למעלה", מסכמים במשטרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
