ועדת זמיר: לפעול לשיקוף מגזרי אוכלוסיה שונים במינוי שופטים

מדגישה: אין מדובר בייצוגיות בדומה לגופים נבחרים * ממליצה גם למנות נציב קבילות במערכת בתיהמ"ש

למערכת המשפט מוגשות מדי שנה כ-500 תלונות כנגד שופטים - בממוצע תלונה לכל שופט. כך גילה היום (ג') נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, עם פרסום דו"ח ועדת זמיר לעניין סדרי הבחינה של שופטים.

ועדת זמיר היא ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, שהוקמה ביוזמת שר המשפטים הקודם, יוסי ביילין. חבריה הם שופט בית משפט העליון הפורש, יצחק זמיר, שעמד בראשה, ח"כ אמנון רובינשטיין ועו"ד יורי גיא-רון, החברים בוועדה לבחירת שופטים.

אחת מהמלצותיה העיקריות של הוועדה היא הכנסת עקרון השיקוף בבחירת שופטים. הוועדה ממליצה, כי במקרים בהם הרמה המקצועית ותכונות האישיות של מועמד לכהונת שופט קיימות במידה נדרשת, יש לתת משקל לעקרון שיקוף של מגזרים עיקריים באוכלוסייה.

עם זאת הוועדה מדגישה, כי היא מתנגדת לעיקרון של ייצוגיות, ואינה מקבלת את הטענה, כי הרכב בית המשפט צריך להיות ייצוגי, באופן הדומה לייצוגיות המקובלת בגופים נבחרים.

הדו"ח טוען, כי גם מבחינה מעשית, אין אפשרות שגוף קטן כמו בית המשפט העליון, יוכל לייצג באופן הולם את המגזרים השונים באוכלוסייה. עם זאת, הוועדה מכירה בצורך בשיפור השיקוף בקרב השופטים, ומציינת, כי עקרון השיקוף עדיין לא בא לביטוי בבית המשפט העליון באופן מלא.

באשר לנושא ליקויים בתפקוד שופטים, ממליצה הוועדה להוסיף מנגנונים לבדיקת תפקודם של שופטים. הוועדה ממליצה להכין מערכת של כללי אתיקה שיפוטית, למנות נציב תלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט, ולהקים ועדות משותפות לבתי המשפט וללשכת עוה"ד.

באשר למידע על מועמדים לשפיטה, ממליצה הוועדה, כי יינקטו דרכים נוספות להשגת מידע על המועמד. עם זאת, ממליצה הוועדה להימנע ממבחני אישיות למועמדים, כפי שהציע בזמנו ביילין. ואולם, כל מועמד לכהונת שופט, למעט חריגים מסויימים, יידרש להשתתף בקורס אבחון למועמדים מטעם המכון להשתלמות שופטים.

הוועדה ממליצה שלא להסתפק בבדיקת ההתאמה של משפטנים שהציעו עצמם כמועמדים לכהונת שופטים, אלא למנות ועדה לאיתור מועמדים ראויים, בעיקר בקרב עורכי דין בעלי ניסיון ומוניטין.

עוד מציעה הוועדה לאפשר למי שנמצאו מתאימים לכהונת שופט, להתמנות לשופטים באופן חלקי, לתקופה קצובה ובתנאים מגבילים בבית משפט לתביעות קטנות. מינוי כזה יוכל לשמש דרך נוספת לבדיקת התאמה של המועמד לכהונת שופט.

באשר לקידום שופטים, ממליצה הוועדה על מינוי ועדה מייעצת לקידום שופטים, שתמונה על ידי הוועדה למינוי שופטים ותורכב משופטים או משופטים בדימוס. הוועדה ממליצה להימנע ממינויים בפועל של שופטי שלום בבתי המשפט המחוזיים, אלא רק במצבים מיוחדים ונדירים.

לדעת הוועדה, הנזק במינויים אלה רב על התועלת מהם, וגם אם לא ניתן להימנע ממינויים כאלה במצב הקיים, בשל מחסור בשופטים ותקינה פגומה - יש לפעול לשינוי המצב בהקדם. אם כך יהיה, מניחה הוועדה, בעוד כשנתיים יהיה אפשר לצמצם במידה רבה מינויים כאלה.

שר המשפטים, מאיר שטרית, אמר, כי המגמה היא שכל אחד בציבור שחושב שהוא ראוי להתמנות כשופט, יקבל הזדמנות לכך. לדבריו, "אסור שתהיה תחושה שבכלל לא יכולים להגיע לשפיטה, כפי שקיימת כיום. גם העדפה מלאכותית היא לא פתרון, כי העדפה כזו של סקטור מסויים, גורמת לו נזק. יש לשאוף שאנשים ייבחרו על פי כישורים ולא קישורים".

עוד אמר שטרית, כי יש חשיבות גדולה למינוי נציב תלונות ציבור במערכת השפיטה, כך שתהיה כתובת ברורה לציבור לפנות בתלונות כנגד שופטים. הוא גם מציע להקים מסלול שיפוט באוניברסיטה.

ברק אמר, כי המלצות ועדת זמיר משקפות את עמדתו. רובינשטיין אמר, כי עקרון השיקוף, כפי שממליצה הוועדה, הוא תשובה להצעת החוק להקמת בית משפט לחוקה, הצעה שהוא עצמו מתנגד לה מכל וכל. לדבריו, עקרון השיקוף על פי הוועדה, שונה מייצוגיות, הן בכך שלא מדובר בייצוג מפלגתי, והן בכך שלא מדובר בייצוג מספרי.