עיריית תל-אביב: מגלגלים 10 פרויקטים

לדברי מנכ"ל העירייה, אריאל קפון, לנושא ההתחדשות העירונית מספר מטרות ברורות: החייאת איזורים ישנים בעלי תשתיות מפגרות, הגדלת היצע מגורים לאוכלוסיות חדשות וציפוף המרקם העירוני הקיים כחלק ממדיניות לאומית.

תהליך מיון המתחמים מתבצע תוך כדי בחינה מרחבית, ובניסיון להתאימם למטרות העירוניות. למשל, איזורים בעלי פוטנציאל ציפוף, איזורים עם בעיות אורבניות שלא נפתרו בדרכים אחרות (פרדס דקא, שכונת עזרא), איזורים בעלי חשיבות אורבנית (חסן עראפה, תחנה מרכזית), קיומם של שירותים מוניציפליים מספיקים בהיקפם והתאמה לקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון.

גלובס: כיצד ממוינים המתחמים?

קפון: "ראשית אנו פונים לכל החברות המנהלות, ומקבלים את דירוג המתחמים המבוקשים על ידן. אחר כך מוצגת התפישה התכנונית והניהולית בפני הצוות המקצועי העירוני. בחירת החברה המנהלת נעשית על פי התפישה התכנונית וניסיון קודם בפרויקטים דומים, בעיקר בתל אביב יפו. כמובן שנלקחים בחשבון איפיוני החברה המנהלת, גודלה והיכולת האירגונית והכלכלית שלה".

תהליך מיונם של המתחמים נעשה תוך שילוב עם התושבים: קידום יוזמות התארגנות של התושבים, שיתוף התושבים החל מהשלבים הראשונים של קידום הפרויקט על ידי החברה המנהלת ופגישות נציגי העירייה עם התושבים. בד בבד מתנהלים פרויקטים עצמאים, כאלה שעונים על ההגדרות של מטרות עירוניות וכאלה שאינם מתאימים לקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון.

מהנדס העיר, דני קייזר, לא שלם עם כל נושא ההתחדשות העירונית: "הגישה הבסיסית, שבאה ביוזמת המדינה, היא שלקרקע ערך כלכלי בלבד. השיקול התכנוני והחברתי מקבלים תשומת לב משנית, ולעתים התוצאה היא סביבה אנונימית, שהתושבים לא מזדהים איתה כלל.

"כל תהליך הפינוי-בינוי יכול להיות אגרסיבי אם הוא נעשה בצורה לא נכונה ולא מבוקרת. איזור כמו חסן עראפה יכול לממש את הפוטנציאל שלו, כיוון שהוא יתפתח לכיוון העסקי, אך איזורים אחרים, שדוחסים לתוכם מבנים רבי קומות, מגדילים את צפיפות הבנייה ועלולים להביא לתוצאות הפוכות.

"עם זאת, אינני מתנגד לפינוי-בינוי בהגדרה, אך יש לקחת את השיקולים הנכונים בחשבון, גם החברתיים והאורבניים וכמובן האדריכליים. בקונסטלציה הנכונה, זה גם יכול להצליח. אין כל בעיה לבצע פרויקט בצפון העיר, שערכי הקרקע בו גבוהים בלאו הכי, ולנצל את הרווחים שם על מנת לשפר את הפרויקטים בדרום העיר".