5.5 מיליארד שקל - זה הסכום שתוציא השנה מדינת ישראל על תשלום דמי אבטלה וקיצבת
הבטחת הכנסה ל-110 אלף מקבלי דמי אבטלה ול-140 אלף מקבלי הבטחת הכנסה. "זה
איום ונורא", אומר שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, "ציוני עם זקן וכיפה שחורה",
לפי הגדרתו, שנחרד מגידול מספר המובטלים במקביל לגידול במספר העובדים הזרים,
250 אלף עובדים מ-86 מדינות, ומזהיר מ"פצצת זמן". הוא נחוש לפרוץ את מעגל הקסמים:
שכר נמוך - קיצבות הבטחת הכנסה - עובדים זרים, ולהחזיר לישראלים, יהודים וערבים,
את הפרנסה והכבוד.
מקומם אותו "הדימוי שמנסים להדביק לי" כמתנכל לעובדים זרים, ומזכיר כי בהיותו
שר בריאות דאג לזכויות ביטוח בריאות לילדי עובדים זרים. הוא נחוש להילחם לזכויות
הזרים ששוהים כאן כחוק, גם ממניעים הומניים, אך בעיקר כדי שלמעסיק הישראלי
לא ישתלם להעדיפם על פני ישראלים. בניזרי מודע לכוחם של תמריצים כלכליים, לעוצמתו
של הכסף השחור בעסקי תיווך עובדים זרים, שמוערך ב-3 מיליארד דולר, המניע את
תעשיית הענק, ומתמודד מול הלחצים שהיא מפעילה. מולם הוא מתכוון להפעיל אמצעי
הרתעה כלכליים.
עם כניסתו למשרד, לפני שלושה חודשים, עצר את כל ההיתרים לעובדים זרים בבניין,
בחקלאות, במלונאות ובתעשייה, "הכל מלבד סיעוד, כי שם מדובר בפיקוח נפש", אבל
שוקל לעצור לחלוטין את האישורים לייבא עובדים זרים לסיעוד, ש"כבר ביום נחיתתם
בנתב"ג בורחים לעבוד במשק בית בצפון תל אביב", ובמקומם 'ילבין' עובדי סיעוד
מהמאגר בארץ. הוא מתכוון להציב נספחי עבודה בשגרירויות הישראליות ש"יסננו את
מבקשי האשרות", ויוזם רפורמה מקיפה בשירות התעסוקה, במסגרתה יאמץ את המלצות
ועדת תמיר להחזרה "מרווחה לעבודה".
נצמצם את תופעת "הברחנים"
באמת אתה הולך לצמצם את מספר העובדים הזרים? איך?
"הרצון שלי גדול ועז. אנשים לא מבינים שזו פצצת זמן, כבר היום, ועוד יותר בעתיד.
דיברתי עם שר החוץ, שמעון פרס, על תוכנית להציב נספחי עבודה בשגרירויות הישראליות
בדרום-מזרח אסיה ובמזרח אירופה. הם יהיו נציגי משרד העבודה בשירות החוץ, והם
אלו שיאשרו כניסת עובדים זרים לישראל.
"לדעתנו, הסינון במדינות המוצא יצמצם את תופעת 'הברחנים', שבאים לעבוד בבניין
או בסיעוד, ומשם לוקחים אותם למקומות אחרים. אם יידעו מראש לאן הם באים, מהן
הזכויות שלהם, מהם החובות שלהם, איזה כישורים נדרשים מהם - 'הברחנות' תצטמצם.
הממשלה קובעת מיכסות לעובדים זרים בכל ענף, פרט לענף הסיעוד, שבו אין מיכסה.
האם זה מוצדק?
"ברגע שנכנסתי למשרד, עצרתי את חידוש ההיתרים לעובדים זרים בחקלאות, בניין,
תעשיה ומלונאות. עצרתי הכל - למעט סיעוד, כי כאן עוסקים בפיקוח נפש ובאנשים
סובלים. נתתי לעסק לעבוד, עד בחינה מחודשת. בענף סיעוד יש הרבה 'ברחנים'. הם
בורחים לעבודה במשק בית. אנחנו שוקלים לעצור את כל האישורים לכניסת עובדי סיעוד,
ולנצל את מאגר העובדים הזרים שכבר נמצאים בארץ, מעין 'הלבנה', בסיעוד בלבד.
לא תהיה הלבנה גורפת לכל הזרים בארץ, כי איננו זקוקים לכולם.
"יש לי כמה מטרות. הראשונה, לצמצם את מספר העובדים הזרים, כי זו מדינה יהודית.
השנייה, לתת עבודה לישראלים, יהודים, ערבים, בדואים. השלישית, לצמצם את ההוצאה
לקיצבות אבטלה והבטחת הכנסה, שמסתכמות השנה ב-5.5 מיליארד שקל - 2.7 מיליארד
שקל קיצבת אבטלה, 2.8 מיליארד הבטחת הכנסה. זה נורא ואיום.
יש שמועות
זה באמת מחיר כבד. למרות זה, לוחצים עליך לתת היתרים לעובדים זרים. מדוע?
"עובדים זרים זה אחלה ביזנס. אחלה כסף.
יש בזה כסף שחור?
"יש המון כסף שחור. לפי הערכות זהירות, מתגלגלים בעסק 2.5 עד 3 מיליארד דולר.
3 מיליארד דולר כסף שחור?
"בתיווך עובדים זרים".
זה כסף שחור?
"כן. בנוסף לרווח מתיווך, מרוויחים מניצול העובד הזר. בהשוואה לעובד ישראלי,
שדורש את התנאים והזכויות שלו, ועובד את השמונה שעות שלו, לעובד זר אפשר לתת
תנאים מחפירים. לא לשלם, אפילו. חברות כוח אדם מנצלות אותם. אני לא רוצה לעשות
הכללות גורפות. אני מדבר על חלקן. לכן, משתלם להם מאוד להחזיק עובדים זרים,
מול הישראלי, המפונק לכאורה, שלא משתלם לו לצאת לעבודה".
נחזור לכסף השחור. מאיפה הכסף הזה? איך הכסף הזה מתגלגל?
"יש מאכרים שמתווכים בין העובדים הזרים לבין כל מיני גורמים. כל עובד זר שנכנס
לארץ משלם אלף דולר, אלפיים דולר, ושמעתי על סכומים גדולים יותר, 4,000 ו-5,000
דולר. הממוצע זה 2,000 דולר. זה מאכריות אחת, בארץ המוצא. מאכריות אחרת זה
בשירות התעסוקה".
לפי החוק, אסור לגבות כסף מהעובד.
"זה במדינת המוצא שלו".
מאיפה יש לו כסף במדינת המוצא?
לראשונה מתחילת הראיון, השר מהסס.
לא התעניינת?
"אני מתאר לעצמי... שמעתי שהם הולכים ולוקחים הלוואות. זה מה שהבנתי. אבל לא
בדקתי. אתה יודע, יעקב (יעקב בוכריס, יועץ השר - מ.א.), איך הם משיגים כסף?"
מה הם נותנים כערבות?
"לפי מה ששמעתי, את בני המשפחה".
בני משפחה? את הבת? את האשה?
"בינינו, בוא נאמר, תפקידי להתעסק פה בארץ".
בארץ המוצא הם לוקחים הלוואה. הם מחזירים את הכסף בארץ, מהשכר. מי גובה מהם?
חברות ישראליות? כלומר, נותנים להם הלוואה, שהם מחזירים בהיותם בארץ?
"תראי, לא נכנסתי לקטע הזה. נכון שזה חמור ביותר, אני רוצה לצמצם התופעה, שלא
תהיה הגבייה הזאת, אבל מה הם נותנים, איך הם נותנים, זאת בעיה שארץ המוצא צריכה
לטפל. איך אני יכול לטפל בבעיה של ארץ המוצא? יש פיתוי גדול. המאכריות שמפריעה
לי, הכספים, זה התיווכים שבתוך משרד העבודה, בשירות התעסוקה. מאכרים באים לקבלנים
ואומרים 'תיתן לי ואני אתן לך. אני אדאג לך שיתנו לך יותר', זה מה שאני רוצה
למגר, בתוך שירות התעסוקה".
פקידים של שירות התעסוקה מקבלים כספים בשביל לסדר היתרים?
"יש שמועות. זה מעביר לזה, תן לי ואני אתן לך, שמור לי ואשמור לך".
הכסף השחור הוא לב העניין. 3 מיליארד דולר זה פיתוי עצום, שמסביר את הלחצים
על השרים לתת עוד היתרים. איך תתמודד מול כל הגורמים שיש להם אינטרס להביא
עוד ועוד עובדים זרים?
"את שואלת אם זה בכוחי. אני לא יודע. אף פעם לא עשיתי את השיקול אם אני יכול
או לא. אני מתחיל. אני מנסה. בנושא העובדים הזרים - האוצר לצידי. הם רואים
שאני הולך עד הסוף. האוצר אומר, 'כל מה שתרצה, כלים לאכיפה, נספחים, כל דבר
אחר - נלך איתכם'.
ההון השחור בענף תיווך עובדים זרים הוא שמניע את העסק. האוצר מוכן להילחם בו?
"האמת, לא דיברנו על זה. האוצר, וגם אני, לא משקיעים את הזמן על ה-2,000 או
5,000 דולר שהעובד משלם בארץ המוצא. המלחמה שלי היא פה בארץ".
חברי כנסת מפעילים לחצים
הזכרת את תופעת 'הברחנים'. למה הם בורחים?
"כיוון שמציעים להם תנאים יותר טובים".
מי מציע? מה הטכניקה? מישהו מטייל בשכונה עם הכלב, פוגש עובד זר, ומשכנע אותו
לעבור אליו?
"בחלק מהמקרים, המציעות הן חברות כוח אדם. במקרים אחרים, לעובדים עצמם יש חברים,
שעוזרים להם להחליף עבודה. סיפרו לי שהם באים לארץ עם ספר טלפונים, נמצאים
בקשר. חבר מציע 'בוא לקבלן שלי, הוא משלם יותר'. בחלק מהמקרים, קבלנים באים
לעובד זר ואומרים 'בוא אלי, אני משלם יותר'. יש קבלנים שמנצלים עובד זר. אז
הוא מחליט ללכת למי שמשלם יותר. כך מתחילה החגיגה. הברחנים הכי גדולים הם בסיעוד.
עובדים באים לארץ לעבוד בסיעוד, אבל מראש, בקושי נחתו בארץ, באותו יום, או
יומיים שלושה אחרי, הם כבר בורחים. הם הולכים למשקי בית בצפון תל אביב, ברמת
אביב. ירון לונדון התפאר בוועדה לעובדים זרים בכנסת, שיש לו שניים כאלו. בלי
בושה".
יש גם שר אחד שיש לו שתי עובדות פיליפיניות.
"יש יותר. אבל הן נשואות לישראלים, ואז מותר להן לעבוד פה. אני יודע על כמה
שרים וכמה חברי כנסת שמעסיקים עובדים זרים ללא היתר. מאז שפרסמתי את זה, במהלך
דיון בכנסת, והפניתי מכתבים אל השרים וחברי הכנסת, את צריכה לראות כמה טלפונים
קיבלתי. אני לא יכול לחשוף שמות. זו בושה וכלימה. דיברו איתי הרבה חברי כנסת,
אנשי חוק, אנשי ציבור, וגם אזרחים מהעם, ואמרו לי 'אנחנו יודעים שיש חברי כנסת
ושרים שמעסיקים עובדים זרים'. מי שמופקד על שמירת החוק מפר את החוק. זו בושה
וכלימה. זו תעודת עניות. לדעתי, יו"ר הכנסת צריך לפנות אליהם".
יש כמה חברי הכנסת שמעורבים בזה יותר עמוק. יש להם חברות כוח אדם.
"יש ח"כים שפונים אלי, ואני יודע שהם קשורים לחברות כוח אדם. ביקשתי מהם שיעשו
לי טובה, שלא ידברו איתי. הם מפעילים עלי לחצים, והם קשורים לחברות כוח אדם.
אמרתי להם, 'איתי אל תדברו. יש פרוצדורה במשרד, אני לא מתכונן לשנות פרוצדורות'.
לח"כ אסור לעסוק בעיסוק אחר, והוא מעביר את כל העסקים על שם אשתו. הוא כיסה
עצמו מבחינת החוק, אבל מפריע לי שחלק מהם פונים אלי שאסייע. נעביר להם מסר
דרך 'גלובס'".
רה-אורגניזציה בשירות התעסוקה
גם עמותות מציעות עובדים זרים בסיעוד. מותר למלכ"ר לתווך עובדים זרים?
"רק ללשכות עבודה פרטיות עם רישיון תיווך בין ארצי מותר. אנחנו הולכים לבדוק
את כל נושא חברות כוח אדם ולשכות פרטיות. גם נושא העמותות ייבדק. אנחנו הולכים
למערך שונה לחלוטין. בעוד שבועיים נפרסם את מסקנות הוועדה שהקמנו. אחד הנושאים
המרכזיים הוא נספחי העבודה בשגרירויות הישראליות. אני מגלה זאת כאן לראשונה.
"כל הטיפול בהיתרים לעובדים זרים ייבדק, הפרוצדורות, איך מעבירים אישורים,
איך פועלות הוועדות, הרכב הוועדות. מנכ"ל שירות התעסוקה יסיים את תפקידו בחודש
הקרוב. המנכ"ל החדש - יש לי כמה מועמדים - יעשה רה-אורגניזציה בכל הטיפול בעובדים
הזרים, ובשירות התעסוקה. היום השירות לא עוסק, למעשה, בהשמת עובדים ישראלים
בעבודה, רק מחלק אישורים לדמי אבטלה, ומטפל בעובדים זרים. זה ישתלב ברפורמה
בהבטחת הכנסה, שמציעה הוועדה בראשות יוסי תמיר (מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר).
"אנחנו שואפים להכניס למעגל העבודה כמה שיותר עובדים ישראלים. נצמצם את מספר
העובדים הזרים, נחמיר קריטריונים בקבלת קיצבות הבטחת הכנסה ודמי אבטלה, ניתן
תמריצים לעובדים הישראלים וגם למעסיקים, כדי שתהיה יותר עבודה ישראלית. גם
נחסוך כסף למדינה. גם נצמצם את תופעת העובדים הזרים, שזו בעיה חברתית עצומה,
מבחינת המדינה היהודית שאנחנו רוצים לבנות לעצמנו. גם נתרום לצמצום האבטלה,
וניתן לאנשים מחייה בצורה אחרת. נחזיר להם את הכבוד העצמי".
הרתעה באמצעים כלכליים הנה פלייר שמצאתי בתיבת הדואר שלי. מציעים עובדות פיליפיניות
לניקיון, בישול וטיפול בילדים.
"זה חמור מאוד. זו הבעיה המרכזית, של היעדר אכיפה. המשטרה לא ממלאת את תפקידה".
אני מאמינה בכוחם של תמריצים כלכליים. יש תמריץ כלכלי אדיר להביא עובדים זרים.
גם ההרתעה צריכה להיות באמצעים כלכליים.
"אנחנו מדברים על זה הרבה בזמן האחרון. החוק מאפשר להטיל קנס מנהלי של 5,000
שקל על מעסיק שנתפס פעם ראשונה בהעסקת עובד זר ללא היתר, וקנס של 5,000 שקל
למי שנתפס פעם שנייה, ואם העבירה נמשכת - הקנס עולה בהדרגה עד 84 אלף שקל.
היום משתלם לעבור על החוק. 5,000 שקל אינם קנס מרתיע. אם המשטרה הייתה נכנסת
למסעדה, או לאתר בנייה, ולוקחת את העובד ללא היתר בו במקום, ומשאירה את המעסיק
תקוע, או עוצרת אותו, כפי שהחוק מאפשר - זו הייתה הרתעה יעילה. שלמה בן עמי
הרס את ההרתעה, כי לא רצה להתלכלך. אני לא עושה חשבון והולך על מה שאני מאמין
בו. אנחנו מתכוונים להעלות את הקנס למעסיק שנתפס פעם ראשונה ושנייה ל-20 אלף
ו-30 אלף שקל. צריך שגם המשטרה תפעיל התרעה מסויימת".
העובדים הזרים הם טרף קל
כמה עובדים זרים יש היום?
"הערכת מינימום היא 250 אלף עובדים זרים, קרוב ל-100 אלף בהיתר, ו-150 אלף
ללא היתר. יש כאן עובדים מ-86 מדינות".
האם תפעל לשיפור זכויותיהם?
"בתפקידי כשר בריאות נתתי זכויות בחוק ביטוח בריאות לילדי עובדים זרים, ששוהים
כאן בניגוד לחוק. לעובד חוקי אתן את כל הזכויות. אלחם לשם כך. איני מתכוון
לתת שום זכויות נוספות לעובד לא חוקי. מי ששוהה כאן בניגוד לחוק, צריך לצאת
מכאן. לא אלחם לשום זכות שלו. אני צריך להיטיב עמו כדי שיישאר?
"אני יוצא עכשיו לארה"ב. את יודעת כמה טפסים מילאתי? רק פה יש חגיגה. תראי
את הפגנות המהגרים באנגליה. זה יגיע בסוף אלינו. זה כבר כאן. תראי מה קורה
בתחנה המרכזית בתל אביב. פשע, סמים, זנות. גם פשע של זרים, וגם פשע כלפי זרים.
הם טרף קל. באו אלי משפחות, אנשים שהוריהם גרים באזור התחנה המרכזית ובשכונת
התקווה, שבכו כי הם פוחדים לצאת מהבית בלילות".
"יש אינטרסים חזקים, ומופעלים לחצים, להגדיל את מספר ההיתרים לעובדים זרים.
איני מתנגד שיהיו כאן עובדים זרים במינון מסוים. אני מודע לכך שבלי עובדים
זרים, המשק יתקשה היום לפעול".
מהו מינון סביר, לדעתך?
"היום יש 44 אלף עובדים בבניין. 22 אלף בחקלאות, 28 אלף בסיעוד. זה עונה על
הצורך כיום. לא נגדיל את מספר ההיתרים. על פי התוכנית שנציג, מספר העובדים
הזרים יפחת כל שנה ב-5,000, כשהיעד הוא 30 אלף עובדים זרים בבנייה ו-18 אלף
בחקלאות. נשתדל להכניס יותר עובדים ישראלים, ולעבור מבנייה רטובה לבנייה מתועשת.
בסיעוד נקשיח קריטריונים. בהרבה מקרים אנשים שלא ראויים לעובד סיעודי קיבלו
היתר להביא עובד זר". האם לא עברנו נקודת אל חזור. האם אפשר להחזיר את השד
לבקבוק?
"מה התבוסתנות בכל התחומים? יש מהמרים - אז נאשר קזינו, יש פרוצות - ניתן לגיטימציה
לזנות, יש סמים - נשנה את החוק. זו פצצת זמן. לכן אני לא מרים ידיים, אלא מסתכל
מבט אחד קדימה. אם הייתי נכנע ללחצים שהופעלו עלי - היו היום עוד 50 אלף עובדים
זרים".
כתבות
ני"ע
