1,900 הסתייגויות הוגשו עד כה מרשימת חברי הקו-אופ; ימנעו למעשה בחירות למוסדותיה של האגודה

1,900 הסתייגויות כבר הוגשו נגד פנקס חברי אגודת הקו-אופ, כפי שעודכן על ידי רו"ח יהודה ברלב. כך עולה מהחלטה של רשם האגודות, עו"ד אורי זליגמן, אשר ציין, כי מדי יום מתקבלות הסתייגויות נוספות. ההסתייגויות הוגשו בידי מי שטוענים שהם חברים ויורשים באגודה, ואשר אינם מופיעים ברשימת ברלב. בין היתר נתקבלו עשרות פניות של עובדי הריבוע הכחול וועד העובדים, הנוגעות לניסיון שעשתה בסוף 1998 ההנהלה בראשות בני גאון, להקצות מניות באגודה ל-984 עובדי חברת-הבת, בתנאי שעבדו בה יותר משלוש שנים, תמורת 500 שקל למניה.

מועד ההקצאה, חצי שנה לפני הבחירות למורשון הקו-אופ שתוכננו למאי 1999, העלה הערכות, כי היא נעשתה לשם חיזוק גרעין השליטה של ההנהלה. ההנהלה דאז טענה, כי המניות ניתנו לבקשת יו"ר ועד העובדים, יהודה צופיוב.

מספר חודשים אחרי כן, לאחר שהכסף כבר הוצא ממשכורות העובדים, נחשפה הפרשה בדו"ח החוקר של השופט בדימוס מיכאל בן-יאיר. הוא קבע, כי עובדים אלו מתקבלים כחברים על תנאי, וכי ההקצאה טעונה בדיקה משפטית ואישור רשות ניירות ערך.

בתגובה לגילוי ביקש עו"ד אליעזר לויט מבג"ץ למנוע את קבלת עובדי הריבוע הכחול כחברים באגודה, בטענה לקיפוח יתר בעלי המניות של הקו-אופ מחמת דילול מניותיהם. לויט טען, כי מניות שאמורות להיות מוקצות תמורת 500 שקל בלבד, שוות למעשה 130-100 אלף שקל למניה.

ביולי 1999 אסר בג"ץ על הנהלת הקו-אופ להמשיך ולהנפיק את המניות, עד לדיון בעתירה הייצוגית שהגיש לויט למתן שווי ריאלי למניות הקו-אופ. זה המצב השורר עד היום.

מספרן הרב של ההסתייגויות שהוגשו, ההליכים הממושכים שיידרשו לרשם כדי לקבל החלטה בכל אחת מהן - בהנחה שלא יהיו ערעורים לבתי המשפט בגין החלטות אלה - מונעים למעשה כל אפשרות לקיים בחירות מסודרות לאסיפה הכללית ולרשויות אגודת הקו-אופ, בהיעדר פנקס בוחרים מעודכן.

בפני בג"ץ תלויות ועומדות שתי עתירות המבקשות לקיים בחירות לאגודה: האחת על-ידי ההסתדרות וחברת העובדים באמצעות עו"ד משה שחל, והשנייה על-ידי קבוצת חברים המזוהה עם גאון, המיוצגת בידי עו"ד יוסף מולאור.

שופט בית המשפט העליון, אליהו מצא, קבע לאחרונה, כי יש לאחד את שמיעת שלוש העתירות שהגישו לויט, שחל ומולאור. מצא חוזר וקובע, כי יש לקבוע מועד לדיון לראשית ספטמבר, מיד לאחר פגרת בתי המשפט.