איך הפכה סכמה למחוזרת כל-כך

בדיוק אותה סיבה שהפכה את חברת סכמה לכל-כך מבוקשת בקרב המשקיעים - לפחות 11 קרנות וחברות השקעה זכו להיות חלק מבעלי המניות שלה - הפכה אותה למבוקשת גם בקרב מפעילות הסלולר. הסיבה היא שסכמה מאפשרת למפעילות להוסיף ולקבל לקוחות חדשים על אותו תחום תדרים קיים, שכידוע, הוא המשאב היקר ביותר שלהן, מה גם שיש מדינות בעולם שבהן כבר אין תדרים פנויים.

את סכמה הקים ד"ר יובל דוידור, מומחה בתחום של אלגוריתמים גנטיים (שיטה מתמטית לפתרון בעיות סבוכות), לפני שש שנים. היום מנהל את החברה ד"ר יוסי בן-דב, מומחה בפני עצמו בחקר הביצועים, שבעבר הקים את הסניף הצפוני של אמדוקס בארץ. תחומי העיסוק והעניין של סכמה היו בתחילת דרכה שונים לגמרי ממה שהיא עושה היום, אבל עדיין בסיס הטכנולוגיה והאלגוריתמים שבה היא משתמשת נותרו דומים מיום הקמתה. דוידור השתמש בתחילה במחקר שלו ליישומים בתחומי הביטחון (שיגור טילים, שיפור תכונות רדארים).

מאוחר יותר עיצבו אותם אלגוריתמים את הגלגול הבא של סכמה - בתקופה הרומנטית של החברה, כשעסקה בתחום הספנות וניסתה לפתור את בעיית העמסת המכולות על גבי ספינות משא בצורה יעילה, כך שבפריקת המכולות במקומות השונים בהפלגה, לא יצטרכו לפרוק את כל הספינה ולטעון אותה שוב.

ובאמת, סכמה הצליחה לפתור את הבעיה, אבל כעבור פרק זמן התחילו להבין בסכמה שהפתרונות שלהם מתקדמים מדי לתעשייה ישנה כמו הספנות, שהיא שמרנית מאוד וגודל השוק שלה לא יוצר פוטנציאל עסקי גבוה במיוחד. וכך ניסה דוידור למצוא שוק חדש לפתרון האקדמי שלו, וכמו שאומרים באקדמיה: "שוק שימקסם את רווחיו".

ב-1998 נפגש דוידור עם חברת פלאפון, שהציגה לו את בעיית תכנון התדרים עבור מערכות סלולריות. כידוע, לצורך הקמת רשת סלולרית יש צורך להקים מערך אנטנות בפריסה רחבה, מקבלים מהממשלה תחום סופי של תדרים, והמטרה היא להציב על כל אנטנה כמה שיותר תדרים, כי כל שיחת טלפון אחת תופסת תדר אחד.

מצד שני, אם שתי אנטנות קרובות עובדות על אותו תדר, אז הטלפון הסלולרי יקלוט את שתיהן, והשיחה תתנתק. לצערנו, בעיה מוכרת מדי, וקשה לזהות אותה, כי האינדיקטור של רמת הקליטה בסלולרי מראה על קליטה מלאה גם כשהשיחה מתנתקת. כלומר, אין בעיה של כיסוי אלא של מחסור בתדרים, או כמו שסכמה רוצה להציג, ניהול לא נכון של התדרים.

ואכן, סכמה מאפשרת למפעילות הסלולר להגדיל את הקיבולת, ובמקביל לשמור על איכות השירות. וכידוע, מלבד המחיר, איכות שירות הוא מרכיב חשוב ביותר בנסיון חברות הסלולר להתחרות בתקשורת הקווית. חשוב לזכור שלתעשיית הטלפון הקווי לקח יותר ממאה שנים כדי להגיע לרמת איכות השירות שאנחנו רגילים אליה, ולהגיע ללמעלה מ-700 מיליון לקוחות בעולם. לעומת זאת, לטלפון הסלולרי נדרשו 10 שנים בלבד כדי להגיע לפריסה של למעלה מ-650 מיליון משתמשים. אז מה עשו אותם 650 מיליון משתמשי סלולר לפני הטכנולוגיה של סכמה? מפעילי הסלולר הסתכלו על כיסוי תא סלולרי כמשושה, שמסביבו בנו עוד שישה משושים, כך שמפעילת הסלולר חילקה את התדרים בין שבעת המשושים שנוצרו. למה זה לא יעיל? כי השיטה הזו מניחה שיש התפלגות אחידה של הביקוש לתדרים סלולריים, וכמובן שאין זה כך, כי אנטנה שיושבת על רחוב הירקון מכסה את הים, בדיוק כמו שהיא מכסה את פנים תל-אביב. ועל-כן, היה ליצרניות הציוד (נורטל, אריקסון, נוקיה ומוטורולה) אינטרס לדחוף את הפיתרון המיוחל (כמו גם למפעילות הסלולר בעולם).

באמצעות האלגוריתמים הגנטיים של סכמה, מצליחה מפעילת הסלולר להציג פיתרון יעיל ביותר למערכת. כלומר, המערכת יודעת לחלק מספר קטן של תדרים לסקטור הפונה לים, בעוד שלכביש סואן ליד הים יש צורך במספר תדרים הרבה יותר גדול. אילוצים נוספים הם לדוגמא הקמת מגדל עזריאלי, ששינה את מפת הפריסה הסלולרית, והצריך חלוקה מחדש של תדרי הקליטה. אילוץ מעניין נוסף הוא תקופת הסתיו והשלכת, שגורמת לשינוי מפת ה-RF, ודורשת התאמה מחדש, אותה סכמה יודעת להציג. מסוף 1999 החלה סכמה בהתקנות ניסוי אצל מפעילות סלולר כמו פלאפון, סלקום, בל אטלנטיק, סינגולר, פסיפיק בל, T&AT ווירלס סלקום גרינביי מארה"ב. הלקוח העיקרי של סכמה הוא סינגולר בארה"ב. היא שולחת ללקוחותיה מהנדס , RF, מהנדס תוכנה ומהנדס אלגוריתמים. כולם נוסעים לאתר ולומדים שם את מבנה הרשת הסלולרית. בן-דב מעיד על כך שבעבודה עם לקוח מסוים הצליחה סכמה להוסיף לרשת הסלולרית שלו תוספת של 50% לקיבולת התדרים, רק ע"י פריסה מחודשת של תחום התדרים. בשלב הנוכחי נמנעת סכמה להיכנס לשוק האירופי, שמתאפיין בצפיפות גדולה יותר, ובחדירה גדולה יותר של הסלולר. למה? בן-דב: "נמנענו להיכנס לאירופה בגלל הבדלי טכנולוגיות, שיוצרות בעיות גדולות יותר בשוק האמריקאי, שעובד עם טכנולוגיית TDMA, לעומת ה-GSM האירופי. על רוחב פס של 10 מגה הרץ שמקבלים מהממשלה, ניתן לעבוד עם 350 תדרים ב-TDMA, לעומת 50 תדרים ב-GSM. כלומר, ב-TDMA יש הרבה יותר תדרים לעבוד איתם, וככל שיש לך יותר תדרים לחלק, הבעיה הופכת להיות הרבה יותר גדולה. החברות סינגולר ו-T&AT וויירלס הן הלקוחות הגדולות ביותר בעולם של נושא ה-TDMA. "אני גם מעריך שכיום אנחנו מוכנים יותר להתחיל בהכנות לכניסה לשוק האירופי, עכשיו שהטכנולוגיה בשלה יותר, וקיבלנו את המימון המתאים". תקשורת סלולרית בדור השלישי תדרוש בוודאי הרבה יותר תדרים כדי שתתאים גם לתקשורת נתונים אמינה בפס רחב. זה בוודאי מעודד אתכם. "נכון מאוד. העברה של נתונים ברשת לוקחת יותר זמן שיחה, והתדרים יהיו יותר תפוסים. כל האפליקציות של הדור השלישי ידרשו יותר משאבים בצורה של תדרים, שהם המשאב המוגבל ביותר אצל חברות הסלולר. בגרמניה שילמו 48 מיליארד דולר רק כדי לקנות את התדרים לדור השלישי. בארה"ב הבעיה אף יותר קשה כי אין שם תדרים. אנחנו בהחלט צופים שהביקוש לשירותים שלנו רק יגדל עם החדירה של הרשתות בדור השלישי". בדור השלישי כל אנטנה תעבוד עם כל התדרים הקיימים, ללא הפרעה הדדית ביניהן. למה צריך את סכמה בכלל בדור השלישי? "באמת הרשתות בטכנולוגיית UMTS ו-CDMA, עובדות על מערכות שונות לגמרי, ואין שם בעיה של הקצאת תדרים. לכל תדר יש קידוד מיוחד, והטלפון מזהה קליטה של אותו תדר אבל עם קידוד אחר, והשיחה לא מתנתקת. לכן לא צריך את סכמה לצורך חלוקה מחדש של התדרים, אבל קיימת שם בעיה אחרת; בעוד שכיום ניתן להתגבר על התקלות של התכנון הראשוני של הרשת הסלולרית על-ידי תכנון מחדש של התדרים, בדור השלישי לא ניתן יהיה לתקן טעויות של הקמה, וקיימת חשיבות גדולה על תכנון נכון של הקמת הרשת. פה סכמה מציעה תוכנית פריסה של הרשת, בהצבה נכונה של האנטנות, כיוונן וזווית ההטיה שלהן. זה נושא לא פחות חשוב".

יש צורך בחינוך מקומי של המפעילים הסלולריים כדי שיעבדו עם הפיתרון שלכם? הרי בטח לאנשי המקצוע שלהם יש את השיטות שלהם, אולי ידניות, לחלוקה מחדש של תדרים. "זה נכון. התכנון מחדש של המפעילים הסלולריים הוא ידני, והעבודה איתנו היא תהליך שקורה בתוך הארגון כולו. יש תהליך של חינוך ועבודה עם האנשים, כדי להראות להם שאנחנו יכולים לעזור להם. גם כשאנחנו עוברים מאתר ביוסטון, לאתר בדאלאס, שאלו ערים קרובות יחסית בטקסס, אנחנו שוב נפגשים בעובדים סקפטיים, שרוצים לשמור על הגאווה המקצועית שלהם, ומנסים להגן על השיטות הידניות שלהם". כמה זמן לוקחת הטמעה של המערכת של סכמה?

"בין שישה שבועות לשולשה חודשים. תלוי אם עבדנו עם אותה החברה באיזור אחר, כי אם היה לנו ניסיון בעבודה עם המתגים של אותה החברה זה מקל עלינו". כמה הכנסות תקבלו מרשת סלולרית שיש לה כמיליון לקוחות?

"רשת של מיליון לקוחות תבנה בערך 1,000 אנטנות. מבחינת סכמה זה אומר הכנסות של כמיליון וחצי דולר לשנה". איך אתם יכולים לעזור לחברות הגישה האלחוטית לאינטרנט?

"גם שם יש נושא של חלוקת תדרים. כיום המוצר שלנו עדיין לא מתאים לנושא הזה, ולא הקדשנו את המשאבים המתאימים לפיתוח הזה, כי הביקוש בתחום הסלולר הוא הרבה יותר גדול. אני קצת סקפטי לגבי טכנולוגיית הגישה האלחוטית לאינטרנט, אבל אנחנו יכולים להעמיד מערכת שתתאים לטכנולוגיה הזאת בתוך חצי שנה".