הליכים מאוחרים וזכות המחזיק

מינהל מקרקעי ישראל פירסם מכרז למכירת הנכס. משפחת המבקש הגישה הצעה למכרז, בשותפות עם אחרים. לאחר הגשת ההצעה האמורה נוהל המכרז. הצעת משפחת המבקש לא זכתה.

משפחת המבקש פנתה לבית המשפט בטענה כי מעמדה בנכס הנדון הקנה לה זכות קדימה לרכשו ממינהל מקרקעי ישראל, ללא מכרז. המשפחה טענה כי בעבר הציע לה המינהל לרכוש את הנכס, ללא מכרז, במחיר של 1.1 מיליון דולר. ההצעה נדחתה על ידה, שכן סברה כי מדובר במחיר שאינו ראוי. כעת, לטענתה, נקבע מחיר מינימום לצורך הגשת הצעות למכרז על אותו נכס ממש, העומד על כרבע מן המחיר שבו הוצע לה לרוכשו. המשפחה טוענת כי עובדות אלה מחייבות את המינהל לשוב ולהציע לה לרכוש את הנכס בטרם יציעו לאחרים. כל זאת, לטענתה, בהסתמך על חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה). לפיכך, טוענת המשפחה, יש להורות על ביטול הליכי המכרז לרבות ביטול ההכרזה בדבר הזוכים בו.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט זפט) דחה את טענות משפחת המבקש. השופט זפט קבע, כי עצם השתתפותה של המשפחה בהליכי המכרז, מונעת ממנה לטעון, בדיעבד, כנגד הליכיו. השתתפות במכרז כמוה כוויתור על הזכות (אם קיימת כלל) לרכישת הנכס ללא מכרז. בעניין זה מפנה השופט זפט להלכה הפסוקה של בית המשפט העליון (בג"ץ 251/71 רסקו בע"מ ואח' נ' עיריית תל-אביב יפו ואח'; בג"צ 209/83 שחף שירותי תעופה בע"מ נ' מדינת ישראל ואח').

ב"כ המבקש הפנה את בית המשפט לפסיקה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (בש"א 2252/94), בה נטל המבקש חלק בהליכי מכרז, תוך מחאה, ובית המשפט לא ראה בכך צעד המונע ממנו לתקוף את ההליך. ואולם, מסביר השופט זפט, באותו מקרה לא היה המשתתף מודע מראש לפסול שנפל בהליכי המכרז, דבר שאינו מתקיים בענייננו (גם אם נניח כי במקרה הנדון כאן התקיים פגם כלשהו). לכן, באותו מקרה, לא יצרה ההשתתפות במכרז כל מניעה מתקיפתו בבית המשפט עם גילויו של הפגם. בענין הנדון כאן ניהלה המשפחה, באמצעות בא כוחה, תכתובת עניפה עם מינהל מקרקעי ישראל, תוך מודעות לעובדה כי פורסם מכרז. לפיכך, אילו חפצה בכך, עמד לרשותה מלוא הזמן הדרוש לפנות לבית המשפט בבקשה למניעת קיומו של מכרז. משבחרה המשפחה שלא לנקוט בהליך מסוג זה, אלא להגיש הצעה למכרז, הרי שגילתה דעתה כי היא מוכנה להתמודד על רכישת הנכס בדרך של מכרז דווקא. יש לראות זאת כזניחת הטענה בדבר זכותה, כביכול, לרכוש את הנכס ללא מכרז.

למרות שדי במסקנה הנ"ל כדי להביא לדחיית הבקשה כולה, דן השופט זפט גם בטענות המשפחה לגופו של עניין. הוא דחה טענות אלה שאינן נוגעות לדיני המכרזים. גם טענות נוספות של המשפחה, הנוגעות לדיני המכרזים, נדחו על ידי השופט זפט. כך, נקבע כי אין לקבל את הטענה לפיה היה על המינהל להעדיף את הצעתה של משפחת המבקש שהוגשה למכרז, בשל מעמדה בנכס. הדבר מנוגד לעיקרון השוויון העומד בבסיס דיני המכרזים. המחיר שהציעה משפחת המבקש היה נמוך משמעותית מהמחיר בו נקבה ההצעה הזוכה, והדבר חייב את דחייתה. סוף דבר - הבקשה נדחתה.

בש"א (ת"א) 8347/01 אבו חליפה כרימי נ' נכסי ח.נ. אריאל בע"מ ואח'; בית המשפט המחוזי בתלאביב; 1.5.2000