אם המושבות משוועת למתיחת פנים

לצורך שימור לב המושבה הישן, הוקם "הוועד לשימור ופיתוח אם המושבות", בראשות רפי רייש, אדריכל שימור. המטרה המרכזית בשימור המבנים והחצרות אינה נוסטלגית-היסטורית, אלא שיקום מרכז העיר בכלל ורחוב חובבי ציון, הרחוב הראשון של פתח-תקוה - בפרט. הוועד סבור, כי הדרך היחידה לשיקום מרכז העיר, על התוהו-ובוהו האורבני שבו - היא על ידי שימור, פיתוח בר-קיימא. מטרתו היא ליצור שינוי אמיתי בעיר: אתרי השימור הרבים בעיר לא טופלו במשך עשרות שנים, ומאחר ורובם נמצאים בבעלות פרטית - השימור חייב להיות חלק מהתוכנית הכוללת של תכנון העיר.

הוועד לשימור ופיתוח אם המושבות, בשיתוף עם המועצה לשימור מבנים ואתרים, גיבשו תוכנית פעולה, שתכלול את המרכיבים הבאים:

1. הדגשת הרצף ההיסטורי של המרכז והסרת מפגעים חזותיים.

2. הטמנת תשתיות ושיחזור פרופיל הרחובות.

3. שיקום חזיתות המבנים, חלונות הראווה, השילוט והתאורה.

4. שיקום "חצרות איכרים" מקוריות.

5. הסדרת תנועה וחניה.

קידום התיירות במרחב פתח תקוה לאיזור שסביב פתח תקוה והאיזורים הסמוכים ממזרח יתרון רב, בהיותם קרובים לריכוז האוכלוסייה שבגוש דן. בשנה האחרונה, ביוזמה משותפת של ראשי הערים של פתח תקוה, ראש העין ואריאל, וראשי מועצות במרחב השומרון, הוכן ע"י יובל שחף, יועץ שיווק ותיירות, מסמך מפורט המתייחס לצירי תיירות המתחילים מפתח-תקוה וסביבתה:

1. מרחב הירקון ומוקדי החקלאות: מקורות הירקון, בית הבטון הראשון בארץ ישראל, טחנות הקמח של אבו רבאח, תל כנעני ועתיקותיו (טרם נחפר) ומוקדי חקלאות כגון פרדס וינדוברג וחוות אטינגון.

2. המרכז ההיסטורי: מרקם היסטורי עשיר בלב המושבה הראשונה בארץ ישראל.

3. קרית המוזיאונים ויד לבנים: אתר ההנצחה הראשון במדינה, הכולל מוזיאון הנצחה ומורשת הגבורה, מוזיאון היסטורי, מוזיאון "לכל איש יש שם", מוזיאון לאמנות ומוזיאון האדם והסביבה. בתוך המתחם קיים גן חי וגן ציבורי רחב ידיים.

שיקום, שימור והחייאת הלב ההיסטורי של פתח-תקוה א. המטרה: יצירת מתחם מוגדר עם איכויות המבוססות על טיפול אדריכלי של שטחים ציבוריים וחזיתות מבנים והנשען על שימור ראשיתה של אם המושבות ונגזר מתוך תוכנית האב למרכז העיר (פת/7/1269 - שלום קלנר אדריכל ומתכנן ערים). יצירת מערך תיירותי המבוסס על תולדות אם המושבות ותהליכים מאוחרים יותר, המיוצגים ע"י קטעי רחוב וסגנונות בנייה. איתור מוקדי ביקור ויצירת מסלולי סיור.

ב. רציונאל השימור ושיפור חזות הרחובות: ארבעה רובדים ברורים: ראשית ההתיישבות, החצרות, הרחובות; תחילת המאה ה-20; הסגנון הבינלאומי של שנות ה-30; הסגנון המודרני ובנייה בת זמננו.

מבנים משלושת הקבוצות הראשונות ישומרו על סמך תיעוד וידע מקצועי שנצבר בארץ ובעולם. במבנים מהסגנון המודרני יבוצעו פעולות לשיקום החזיתות והחצרות תוך התאמתן למרקם הקיים.

ג. עבודות הפיתוח והשימור: ייעשו על פי תבניות תקפות (ובמקרים מיוחדים על פי תבניות נקודתיות, בסמכות ועדה מקומית). זכויות הבנייה במגרשים ימומשו על פי הנחיות בינוי התואמות את תפישת השימור. עבודות השימור יכללו את החייאת החצרות האחוריות, שנקראו "חאכורות"; הדגשת נוכחותם של מבנים היסטוריים; שחזור פרופיל הרחוב, גדרות, שדרות עצים וחזיתות; הטמנת כל התשתיות.

ד. איכות אדריכלית, המתבטאת בשימוש בחומרי בנייה, פרטי בניין, עיצוב ארכיטקטוני וראייה תכנונית כוללת לכל המתחם. שילוב מאוזן של בנייה חדשה, אשר על אף נפחי הבנייה הגדולים יעוצבו בזיקה והתאמה לרקמה ההיסטורית במידת האפשר.

במשך השנים חולקו ה"חאכורות" (חלקות האדמה) שוב ושוב, בעיקר בשל התרחבות המשפחה, ובשל כך נוצרו במשך השנים מבנים בעלי סממנים וסגנונות של התקופות השונות, המהווים מסמך ארכיטקטוני והיסטורי מרתק. למרות 123 שנות התיישבות ופיתוח בפתח תקוה, נותרו הרחובות והמבנים כמעט במצבם הראשוני, קולאז' הסגנונות עודנו קיים מתחת למעטה דק של שילוט פרוע, עמודי חשמל והזנחה בת עשרות שנים.

שימור המבנים והחצרות, תוך כדי פיתוח הרחובות, הכיכרות והגינות, לא רק שישקמו את תדמית מרכז העיר שנפגעה קשות ממלחמת המסחר שכפו הקניונים - אלא יוסיפו ממד היסטורי ולאומי מיוחד במינו, אשר יהווה אבן שואבת לתושבים, תלמידים ותיירים. למרות שפתח-תקוה אינה המושבה היחידה במערך יישובי העלייה הראשונה, הרי שראשוניותה, מיקומה וכמות המבנים שהשתמרו - מהווים פוטנציאל לפעילות פיתוח רב-שנתית, אשר תעניק לעיר מרכז בעל זהות מיוחדת, הנשען על עברה.

פרויקט מרכז העיר רחוב חובבי ציון, רחובה הראשון של פתח תקוה, יחד עם מתחם הסמטאות, החצרות והכיכרות המסתעפים ממנו, מהווים את לב המושבה. מייסדי המושבה התיישבו בתחילה על גבעה מוגבהת, החולשת על ציר ירושלים-חיפה, ובקירבה לציר המוליך מראש העין ליפו. גבעה זו הפכה ברבות השנים לכיכר תוססת, סביבה גרו ראשוני פ"ת: גוטמן, סלומון, ברנס, פרומקין ואחרים, ובה היה בין היתר ה"בירדה" - הוא שוק העבודה ממנו יצאו לעבודה מידי בוקר פועלי העלייה השנייה, ביניהם דוד בן-גוריון, לוי אשכול, יצחק בן-צבי, ברגר ואחרים.

גבעה זו, כיכר המייסדים של היום, בפינת הרחובות חובבי ציון ופינסקר, מהווה את מרכזה של המושבה ההיסטורית - העיר החדשה. עם היוסדה, הוכנו על ידי משה סלור תוכניות למושבה ובה שני רחובות עיקריים: חובבי ציון ופינסקר, המסתעפים מהכיכר. רחוב חובבי ציון היה הראשון שיושב, וחלקותיו הגיעו צפונה עד שוק המושבה ברחוב הברון הירש של היום, ודרומה עד אפיק ואדי שלל, הוא רחוב ההגנה. החלקות תוכננו כך שלכל מתיישב תהיה חזית לרחוב, מקום לבית המשפחה, מבני משק ושטחי עיבוד לתצרוכת עצמית.

מנהל פרויקט מרכז העיר הוא דני משה, אדריכל פרויקט שיקום העיר הוא גובי קרטס. ראש עיריית פתח-תקוה, יצחק אוחיון, ממלאת מקומו, מוניקה כהן, ומנכ"ל העירייה, משה ספקטור, רואים חשיבות רבה בשימור מרכז העיר ופועלים בכיוון הנכון, אלא ש...

הריסת מבנים לשימור בלב פ"ת החודש נזעקה שוב המועצה לשימור אתרים, לאחר שנהרסו שני מבנים לשימור במרכז בעתיק של העיר - ברחוב גוטמן 10 ו-12. המבנים נבנו במאה ה-19, וחשיבותם ההיסטורית והארכיטקטונית הרבה הוכרה הן על ידי מוסדות התכנון והן על ידי העירייה, ומסיבה זו נכללו בסקר האתרים לשימור בעיר וברשימה המאושרת. זאת, כשנה לאחר שנהרס מבנה נוסף באותו רחוב ללא היתר הריסה.

רכזת מחוז ת"א והמרכז, תמר טוכלר, פנה בכתב לראש העיר אוחיון: "לדאבוני, לא נלמד הלקח על ידי בעלי הנכסים בעיר, והם עושים כטוב בעיניהם, ללא כל ענישה או אכיפה ראויה... במידה ואירעה פגיעה - האחריות מוטלת על בעל הנכס, ועליו לשקם את הנזק שנגרם על פי הנחיות השימור. כמו כן, ברצוני להזכיר, כי חוק התכנון והבנייה קבע שכל דיון בעתיד בית לשימור חייב לעבור דיון מקדים בוועדת השימור העירונית, ויש לפעול על פי המלצותיה. גם הליך זה לא בוצע.

"כן ידוע לי, כי בעלי חלקות אלה (שבהן עמדו המבנים לשימור) כבר הגישו בקשה להיתרי בנייה. לא יתכן שתמשך המגמה שהורסי הבתים לשימור יקבלו פרס על מהלכיהם הבלתי חוקיים והבלתי הפיכים..."

וקצת נוסטלגיה

בשנת 1948, בחגיגות 70 שנה לפ"ת, שרו תלמידי ביה"ס את שירו של עמנואל זמיר:

"שירו שיר תודה, לפתח-תקוה אמא לגיל ועבודה, אילפה קידשה הרימה אם המושבות, לגיל 70 הגיעה לזכר האבות, בגיל ורון נריע..."