מי שהיה פעם בצפת, ואפילו חזר ללא פגע, יודע שהמקום מסוכן. את חושבת: העיר
יפה ותמימה - אך עלייך לדעת: זו מלכודת.
בשוכבת לה צפת, קטנה ומנומנמת, בתיה אוחזים זה בזה, מפחדים ליפול במדרון התלול,
ופוקחים עיניים, מביטים על הר מירון הרובץ מולם. ואת אומרת: העיר קטנה ושקטה,
הכל כה יפה ונחמד. טעות, אחותי, טעות! צאי מן העיר הזאת, לפני שתקנה את נפשך
לעד, ואת תהייה שלה לתמיד.
נכון, בהתחלה את מטיילת, הולכת נגד הרוח בסמטאות העתיקות, מתחבאת מקרינת השמש
בצל הקירות; אבל אז את מגלה שאינך יכולה להפסיק, את חייבת להמשיך, בחיפוש לא
מובן. ופתאום יגיעו לאוזנייך הקולות של העיר, קול הרוח ותפילות עתיקות, קריאות
ובכיות וצחוקים. ומבלי לדעת איך, תמצאי את עצמך מבלה את ימייך בחיפוש, רודפת
קולות וצללים, בין סמטאות צפת.
כי מי שהיה פעם בצפת מבין ויודע כמה יפה העיר, ומסוכנת.
רחוב שמעון בר יוחאי, העיר העתיקה, צפת מתוך הספר "צפת, עיר האור", מאת האומן
סרג'יו לרמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
