פגום מכל בחינה אפשרית

"פרל הרבור". בימוי: מייקל ביי; תסריט: רנדל וואלאס; משתתפים: בן אפלק, קייט בקינסייל, קובה גודינג, אלק בולדווין, ג'ון וויט. ארה"ב 2001.

יהודה סתיו ("ידיעות אחרונות") טוען, ש"הבעיה הבסיסית בתסריט, היא שסיפור האהבה שלו דל ולא מעניין", ואין לו מספיק "כוח דרמטי כדי להחזיק סרט כה ארוך". הבימוי "תזזיתי" ו"סטרילי", ומונע "כל אפשרות של עומק רגשי, של מעורבות אישית, של הזדהות עם הגיבורים", וגם לא מאפשר לשחקנים "לעצב כהלכה את הדמויות. מה גם שהדיאלוגים בפיהם תפלים ושחוקים לעייפה".

המתקפה על פרל הארבור, "מרהיבה ומושקעת ככל שתהיה, אין לה כל משמעות בסיפור הרומנטי" וקטעי האקשן "נראים סינתטיים מדי". זה אמנם "מרהיב עין", אך גם "בומבסטי, לפעמים עד כדי גיחוך". הסרט שחסרים בו דרמה, דיאלוגים ודמויות - "נעשה טרחני ומייגע", ולכן מקבל מסתיו שני כוכבים בלבד.

אורי קליין ("הארץ") בדעה, שהסרט "איננו רק מוצר קולנועי פגום מכל בחינה אפשרית, אלא שזהו אחד הסרטים הלא מוסריים ביותר שנעשו אי-פעם". הוא עוסק במלחמה "בצורה כה חפה מכל התייחסות אנושית, היסטורית ואידיאולוגית", עד שנוצר הרושם שאינו מודע לחלוטין "לסבל האנושי שהמלחמה גורמת".

המלחמה מוצגת כאן כ"ספקטקל" ה"מעוטר בשלל קלישאות רומנטיות והצהרות פטריוטיות בעלות גוון לאומני-שובניסטי". כאילו ש"מלחמת העולם השנייה כולה, אינה עוד אירוע היסטורי שהתרחש במציאות", אלא "בידור" ש"מטרתו להעביר רטט של התרגשות בגוום של הצופים".

חגי לוי ("העיר") מציין, שזה הסרט הפשיסטי ביותר שראה מימיו. "הוא לא מדבר על הרוח האנושית, אלא על הרוח האמריקנית. הוא לא עוסק בערכים אנושיים, אלא בערכים לאומניים. הגיבורים שלו אינם מעונינים בעולם טוב יותר, אלא באומה חזקה יותר". משהו ב"התלהמות הלאומנית שלו" נראה "מגוחך ואנכרוניסטי", עד כדי כך, שהסרט "דוחה ובלתי ייאמן ממש. אולי החמור ביותר הוא התרומה שלו לזילות החיים. האופן שבו הוא מבזבז חיי אדם, טובח מאות ואלפים בכזו נונשלנטיות מרהיבה - היא סטירת לחי מצלצלת בפניו של מאמץ קולנועי רציני להפוך את המוות מספיישל אפקטס לזוועה קיומית".

אין בסרט "שמץ של השראה קולנועית", להיפך, "מדהים להיווכח כמה מאמץ הושקע כדי לשמור על סטנדרטיות ועל בינוניות ממוצעת", וגם משולש האהבים "מטומטם וקלישאי".

דבורית שרגל ("רייטינג") מחלקת את הסרט לשלושה - שעה וחצי של סיפור אהבה "אידיוטי למדי", 45 דקות "בלתי נסבלות", שמתארות את המתקפה על פרל הארבור, ועוד 45 דקות שמשלבות בין סיפור האהבה למתקפה. "התוצאה היא סרט צפוי באופן מביך (...) לא רק צפוי, אלא גם רע. ומקומם(...) בנאלי ופשטני, קלישאי, ילדותי". ובנוסף לאלה גם "משעמם". הכוכב וחצי שהיא נותנת, נראה קצת הרבה.

בקיצור: מבחינת המתקפה על פרל הארבור הסרט פשיסטי, דוחה, בלתי מוסרי ובלתי אנושי. מבחינת סיפור האהבה הוא בנאלי, מטומטם וקלישאי. אין חילוקי דעות.