אל תקרא לי שחור

"לזכותו" של גרשון ייאמר, שגם שאר השחקנים חטפו אצלו. "השחקנים שלי הם בערך בכיתה ג'-ד'", העיר על רמת הריכוז שלהם. אלא שזו הערה לגיטימית, וכנראה נכונה

מאמן מכבי תל אביב בכדורסל, פיני גרשון, בהתבטאויותיו כלפי השחקנים השחורים ("טמבלים, עבדים") התגלה לא רק כגזען, אלא כגזען משוכלל במיוחד. לא עוד סתם אבחנות בין לבנים לשחורים, אלא סיווג וקיטלוג תת הגוונים של השחורים: מעורבים, מוקה, שחורים ממש.

כמקובל לאחר אמירות כאלה, נפתח דיון שנועד לברר האם הדברים אכן מבטאים השקפת עולם, או שהם בבחינת "החלקה" ו"פליטת פה". וכרגיל, בודקים האם "הוצאו הדברים מהקשרם". הפעם נדמה, שההתלבטויות מיותרות. מי שמנסה לתת לדברים פרשנות אחרת ממה שהם נשמעים, חוטא פעמיים: גם לאינטליגנציה הבסיסית, וגם בניסיון להגן על האמירה הגזענית ובכך להפוך שותף עקיף להשקפות שהוצגו.

לכן, מי שמבקש להגן על גרשון יכול להסתפק בתיאורו כילד מגודל בעל פה גדול בלתי נשלט. אבל מי שמקבל מחמאות כמי שפיו וליבו שווים, כמי שלא דופק חשבון לאף אחד, לא יכול לקבל עכשיו הנחות.

גרשון, והוא לא היחיד, כנראה חושב שיש היררכיה אנושית בין בני אדם, שנקבעת בין היתר לפי גזע או צבע עור. בטריבונות הספורט יש לא מעט כאלה, אז למה להניח שאלה שמופיעים בפניהם עשויים כולם מקשה אחת של נאורות וקידמה.

אגב, גרשון מתייעץ בשנים האחרונות עם ידעונים למיניהם, ומשמיע קולות של חוזר בתשובה. האלוהים וההשגחה העליונה חוזרים אצלו כמעט בכל ראיון. אנשים שמגלים את אלוהיהם בשלב מאוחר, ומגייסים אותו בכל הזדמנות כתנא דמסייע לאישיותם התוססת, הם פוטנציאל דליק לאמירות כאלו ואחרות. היהדות אומנם גורסת ש"כל אדם נברא בצלם", אבל לא מעט יהודים לא מקבלים את הפשט הזה כלשונו.

בתגובתו, אמר גרשון "אני בעצמי שחור. אני חצי מרוקאי, וחצי בולגרי". נדמה לי שהתגובה הזו מחזקת את הדברים שאמר, ולא מכחישה אותם. גרשון מציב עצמו בסולם ההיררכי הזה של שחורים יותר, ושחורים פחות. מה אתם רוצים, הוא כאילו אומר, גם אני מצוי איפשהו על הרצף הזה, שבין הלבן המוחלט לשחור המוחלט.

להלן ציטוט מההרצאה: "המוקה הם יותר חכמים. בדרך כלל, השחורים הכהים הם מהרחוב. אני לא צוחק (בתגובה לצחקוקים רמים מהקהל)". הקהל המצחקק בקול רם, צריך להזכיר, היה פורום של קציני צה"ל, ששמע את ההרצאה במסגרת העשרה בתחום המנהיגות, ולא במופע סטנד-אפ גזעני של אחד מכוכבי הבידור. אולי לא נכון לשפוט מאחורי המקלדת התנהגות טבעית במהלך הרצאה, אבל בכל זאת, התחושה שקצינים מתגלגלים מצחוק לנוכח הערות גזעניות ומשפילות, מעוררת אי נחת רבתי.

"לזכותו" של גרשון ייאמר, שגם שאר השחקנים חטפו אצלו. "השחקנים שלי הם בערך בכיתה ג'-ד'", העיר על רמת הריכוז שלהם. אלא שזו הערה לגיטימית, וכנראה נכונה, מפני שהיא איננה מחלקת את תכונת הריכוז לפי הגזע. זו הערה לגופו של עניין. על נדב הנפלד העיר לגופו של אדם, כשאמר ביחס למנהיגותו "הבן אדם אילם, במקרה הטוב". וגם זה לגיטימי.

ההערה על השחורים בהחלט אינה כזו. הסברים לא יועילו כאן, אלא רק התנצלות כנה, בלתי מסוייגת, ובלי בולשיט מהסוג "אני מתנצל אם מישהו נפגע". את הכתם זה כבר לא יוריד, אבל חרטה כנה תמיד תשאיר בסיס לחנינה.

צרו איתנו קשר *5988