עופר וילנסקי, מנכ"ל ג'נגו, מפחד מעיתונאים. "אבל השותף שלי עוד פחות אוהב
לדבר, ולכן אני נשלחתי למשימה", הוא מתנצל על העדרו של דרי שרייבמן, השותף-המייסד
השני. וילנסקי מספר שהשניים "משחקים" עם מחשבים ותיכנות כבר מכיתה ג', ואפילו
את הקריירה העסקית הם התחילו מוקדם - שרייבמן תיכנת יישומים לניהול ריצפת ייצור
ווילנסקי מכר תוכנות לימודיות ומשחקים.
בכיתה ט' עזב שרייבמן את בית הספר התיכון ולמד באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון
במחשבים ומתמטיקה. וילנסקי דווקא החליט להתנזר ממחשבים עם גיוסו, וביקש להיות
צנחן (אבל התגלגל לבסוף להיות טייס קרב) לאחר 11 שנים בשחקים ותואר במדעי המחשבים
מטעם הטכניון, הגיע וילנסקי אל צ'קפוינט ונפגש לראשונה עם שרייבמן.
אז למה עוזבים את צ'ק פוינט? וילנסקי: "מאז ומתמיד היה ברור לי ולדרי שאנחנו
הולכים להקים חברה, וכשנפגשנו הבנו שאנחנו צריכים לעשות את זה ביחד". ספין-אוף
של צ'קפוינט (בדומה למודל של קומברס) לא בא אז בחשבון, למרות שמאוחר יותר החברה
דווקא חשבה בכיוון (והשקיעה בסופה-וור), ולכן החליטו השניים לצאת מהבית החם
של הפיירוול, ולצאת לדרך עצמאית.
את החברה המשותפת הקימו השניים ב-1998, וילנסקי טוען ששרייבמן מוכשר ממנו,
ולכן מונה האחרון לעמוד בראש צוות הפיתוח (שכלל בהתחלה רק את עצמו), בעוד וילנסקי
הפך לראש צוות השיווק (שכלל... כבר הבנתם את התמונה). המוצר הראשון של החברה
החדשה, שנקראה KRFTech, היה תוכנה ליצירת דרייברים, אותן הגדרות שמאפשרות למערכת
ההפעלה "להכיר" חומרה חדשה.
החברה, שגדלה מאז מעט, העובדים, קיבצה לעצמה כ-2,500 לקוחות, בהם אינטל, IBM,
סיסקו, נורטל, קומפאק, נוקיה, GE, ובקיצור - כל מי שעוסק ביצירת חומרה שאמורה
לעבוד תחת מערכת הפעלה כלשהי. המודל העסקי (הישן) של החברה מוגדר על ידי וילנסקי
עצמו כמודל גרוע (הוא אומר את זה בעברית מדוברת יותר): מכירת מוצר מדף ללא
גביית תשלום על שימוש ממושך, "אבל מה לעשות", אומר וילנסקי, "לכל שוק המודל
שלו. להערכתי למוצר הזה היה בלתי אפשרי לעשות מודל שיתבסס על מכירת רשיונות".
גם עם מודל לא מי יודע כמה, מודל, ובהתחשב בכך שמחיר המוצר נע בין 2,000 ל-10,000
דולר, אפשר להבין כיצד החברה הצליחה לקיים את עצמה. בהמשך פיתחו בחברה מוצרים
נוספים, כמו ה-HOTSWAP, שמאפשר להחליף רכיבים במערכות מחשב ללא כיבוי פיזי
(למשל במקרה של ארונות תקשורת שבהם נדרשת החלפת כרטיס בודד) ותגי המחיר הגיעו
כבר ל-60 אלף דולר וכללו גם תגמולים על שימוש לאורך זמן.
בתחילת שנת 2000 שמעו בג'נגו על הטרנד המפתח של ה-RESIDENTIAL GATEWAYS, אותו עוגן שיחבר את המחשבים ומכשירי החשמל שלך אל האינטרנט בפס רחב, אבל "מקרר מחובר לאינטרנט זה קשקוש שזמנו יבוא עוד 5-4 שנים. בעולם שלנו זה כמו לדבר על דוט.קום. אם חברה קמה על בסיס מכשיר חשמלי שמתחבר לאינטרנט, היא לא תעשה כסף בעוד שנה, אנחנו כן", מבאר וילנסקי.
ובכל זאת, החזון הקרוב מאוד מדבר על אמצעי ליצירת קשר אינטרנטי מצד אחד, יהא
זה DSL, כבלים, אלחוט, לוויין - מי שבא ברוך הבא. מצד שני עומד כרגע המחשב
השולחני שלכם, ואפילו אם כל מה שתרצו לעשות מסתכם בהוספת מחשב נוסף לילדים,
שיחובר ברשת פנימית, נדרשת עבודת הגדרה די מפרכת, קל וחומר אם מעורבים בפרויקט
הזה מחשבים ורכיבים נוספים.
מה מציעים בג'נגו? כל החוכמה שאמורה לנהל עבורך את הרשת, הן מבחינת חיבור מהיר
של אביזרים חדשים, הגדרת כתובות IP נפרדות ושלל ירקות, הכל צריך להימצא במכשיר
שאיתו אתה מתחבר לאינטרנט (כאמור, מודם פס-רחב מכל סוג). התוכנה שעושה את זה
אמורה לשבת על זיכרון הפלאש של המודם, אסור לה לייקר את המודם בצורה משמעותית,
והיא אמורה להיות ניתנת לשדרוג, כך שתכיר גם את אותם רכיבים שיהיו רלוונטיים
בעוד כמה שנים, כמו מחשבי השקיה לגינה. בנוסף, התוכנה אמורה לאפשר חיבור בין
הרכיבים בבית באיזה אמצעי שיבחר המשתמש - דרך קווי הטלפון, באופן אלחוטי וכדומה
- והיא חייבת לתת אפשרות לנהל את רכיביה הן מצד ספק השירותים והן מהבית עצמו.
דרישה מרכזית למערכת מסוג זה היא אבטחה, שכן לא רק מחשב בודד חשוף כעת להתקפות
האקרים . בג'נגו (כך נקראת החברה מאז) פיתחו אבטחה שכזו שתשולב במערכת ההפעלה
שלהם, אולם לקוחות שיבקשו לעשות שימוש במערכת אבטחה אחרת, לא ישולחו ריקם.
אנקדוטה קטנה: למי שלא יודע, לצ'ק פוינט, ממנה יצאו וילנסקי ושרייבמן, חברה-בת
בשם SOFAWARE שמפתחת מערכת אבטחה למודמי כבלים ו-DSL. "תמיד יש מקום לשיתוף
פעולה", אומר וילנסקי, "אני לא באתי כדי להתחרות בצ'ק פוינט, אלא שלא יכולתי
לפתחמערכת הפעלה ללא כל בסיס של אבטחה". בנוסף, התוכנה יכולה לספק שירותי VOIP
באמצעות חיבור טלפונים רגילים לרשת הביתית.
המודל העסקי של החברה בנוי על מכירת רשיונות לשימוש לפי מספר היחידותהמסופקות,
לאותן חברות המייצרות את ה"קופסאות", וסכום נוסף כאפרטיף בעת חתימת העסקה.
בנוסף, רוב, אם לא כל, השירותיםשהוצגו לעיל הם בסיס לשיתופי פעולה ורווחים
- שירותי טלפוניה על גבי האינטרנט יכולים להתבצע תוך שימוש באחד מספקי אותו
שירות,תוך חלוקה ברווחים עימו, ובדומה לכך יכולים להתבצע שיתופי פעולה נוספים.
כרגע מפתחים בג'נגו את מערכת ההפעלה על בסיס הקוד הפתוח של לינוקס, מטעמי נוחות
וחיסכון, אולם לדבריהם ניתן לפתח אותה על בסיס מערכות הפעלה נוספות, לפי דרישה.
בחודש אפריל האחרון השלימה ג'נגו גיוס של שבעה מיליון דולר, לפי שווי של 35
מיליון דולר לאחר הכסף. את הגיוס הובילה טלסופט האמריקנית, המנהלת הון בהיקף
של 650 מיליון דולר בשתי קרנות ומתמקדת בהשקעה בתחום התקשורת. טלסופט השקיעה
קודם לכן גם בלינקס פוטוניקס הישראלית.
משקיעים נוספים בגיוס היו קרן השקעות התקשורת של אינטל, וקרן ההשקעות של חברת
אינפיניון, הנמצאת בשליטת סימנס. השקעתן של אינטל ואינפיניון היא אסטרטגית,
כיוון ששתי החברות מתכננות לספק את המעבדים למוצרים שבהם תשולב התוכנה של ג'נגו.
קודם לכן, ב-1999, גייסה ג'נגו סיבוב Seed של מיליון דולר מקרן IRR הישראלית,
שהשקיעה בעבר בריבוע הזמן, סטור לוגי'ק, CMT ואלירו. אחרי סגירת הסיבוב האחרון
קיבלו בג'נגו הצעות נוספות להשקעה, אולם החליטו להתבסס על הכנסות ממכירות ולא
לדלל את האחזקות. "אני לא צופה בעתיד הנראה לעין עוד גיוס, ואפילו אם יוצע
לנו אנחנו נתנגד.
אנחנו מאמינים שהמכירות יגיעו מהר מאד", אומר וילנסקי.
כרגע מתכוונים בג'נגו, המעסיקה כ-50 עובדים ועדיין מגייסת ("עובדים, כסף יש
מספיק"), להשאיר את שני קווי הפיתוח ( של ה-OPEN RG והמוצרים הקודמים) במסגרת
חברה אחת, למרות שהם נמצאים בשני בניינים שונים (המקושרים ברשת אלחוטית). "יש
לזה גם יתרונות", מסביר וילנסקי, "לפני חודשיים הייתי בסאמסונג במטרה להציג
להם את המוצר החדש, והנחתי על השולחן רשימה של שבע מחלקות בסאמסונג שעושות
שימוש במוצרים קודמים שלנו, כולל שמות האנשים שמכירים את המוצר. זה נותן לי
המון קרדיט מול הלקוחות, שלא לדבר על ההכנסות שממשיכות להגיע מקווי המוצרים
הקודמים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
