ועדת החקירה לאסון ורסאי בנויה, עושה רושם, על-פי הגדרה אחת: פוליטיקלי-קורקט.
אשה אחת: עו"ד נעמי שטרן, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב (אזרחי). ערבי אחד: ד"ר
מחמוד עבאסי. דתי אחד, שהוא גם חייל אחד: אלוף ד"ר יצחק בן-ישראל. שופט אחד
- ככתוב בחוק ועדות החקירה: נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים, ורדימוס זיילר. וגם
מהנדס אחד - והרי בסופו של יום מדובר בוועדה לבדיקת מבנים: פרופ' ארנון בנטור
מהטכניון. יותר "צדיק" והוגן מזה אי אפשר להיות.
השאלה היא כמה פוליטיקה טמונה בתוך כל זה ואיך, אולי האם, כל זה משרת את המטרה
הראשונה, האחת והיחידה והחשובה מהכל שטמונה בעצם השם "ועדת החקירה לעניין בטיחות
מבנים ומקומות המשמשים ציבור".
ב-29 במאי החליטה הממשלה להקים ועדת חקירה לאסון אולמי ורסאי. באותו יום התיישב
מזכיר הממשלה, עו"ד גדעון סער, וכתב מכתב לנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק.
הוא הביא בפניו את נוסח החלטת הממשלה במלואה וכתב כך: "בהתאם לסעיף 4 לחוק
ועדות חקירה, נודה לכבודו אם ימנה את חברי הוועדה". סעיף 4 לחוק קובע, כי לאחר
שהממשלה החליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, היא תודיע על כך לנשיא בית המשפט
העליון, והוא ימנה את יו"ר הוועדה ואת שאר חבריה.
בסוף הופיע סעיף נוסף: "אודה לאדוני אם אוכל לבוא עימו בדברים, בהתאם להחלטה,
לעניין מספר חברי הוועדה, בהתאם לסעיף 3 לחוק". סעיף 3 לחוק ועדות חקירה קובע:
"ועדת חקירה תהיה של שלושה חברים, זולת אם קבעה הממשלה, לאחר התייעצות עם נשיא
בית המשפט העליון, שהוועדה תהיה של מספר לא-זוגי גדול יותר". נראה שסער אכן
"בא בדברים" עם ברק. לא ברור מה אמרו זה לזה, אבל התוצאה היא שלוועדה מונו
חמישה חברים.
החברים הללו צריכים למלא את עיקר מטרת הקמת הוועדה, ככתוב: "הוועדה תבדוק את
מכלול השאלות המקצועיות והמשפטיות הנוגעות לאחריות על בטיחות מבנים ומקומות
המשמשים ציבור, מבחינת רישויים לפי דיני התכנון והבנייה ורישוי עסקים ובטיחותם
הפיסית. במסגרת זו תינתן הדעת גם לבטיחותם של מבני חינוך ובריאות".
יו"ר הוועדה ורדימוס זיילר מונה, כי בחוק כתוב שהיו"ר יהיה שופט בית המשפט
העליון או בית משפט מחוזי.
בנטור הוא פרופסור להנדסה אזרחית בטכניון. היום הוא מנהל מוסד נאמן למחקר מתקדם
במדע וטכנולוגיה, ובעבר כיהן בתפקיד ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה.
שטרן - חוץ מזה שהיא גברת, היא כנראה אמורה למלא אחר הגדרה ב' בהחלטת הממשלה:
"כן ייבדקו היבטים אופרטיביים ומשפטיים לעניין האחריות על בטיחות במבנים, מימושה
ואכיפתה".
בן-ישראל הוא ראש מפא"ת - מחקר ופיתוח אמצעי לוחמה ותשתית טכנולוגית במשרד
הביטחון. חתן שני פרסי בטחון ישראל, חבר דירקטוריון התעשייה האווירית, חבר
המועצה המייעצת של מוסד נאמן (אצל בנטור), חבר ההנהלה של המרכז הבין-תתומי
לניתוח ותחזיות טכנולוגיות ליד אוניברסיטת תל-אביב, ומרצה במכון להיסטוריה
ופילוסופיה של המדע בתל-אביב.
עבאסי הוא סופר, איש ציבור, מרצה, עורך ומתרגם. מנכ"ל דפוס והוצאת אל-משרק
בשפרעם, שימש יו"ר וחבר במספר רב של ועדות ומועצות ציבוריות המשלבות הבנה ערבית-יהודית,
חבר המועצה המייעצת לראש הממשלה המנוח יצחק רבין, חבר חבר הנאמנים של אוניברסיטת
בן-גוריון וגם באוניברסיטת חיפה, מייסד "מפגש" - במה דו-לשונית ערבית-עברית,
חבר פעיל במוסד אנה פרנק באמסטרדם וידיד אישי לאביה, אוטו פרנק המנוח.
עם כל הכבוד, לא ממש ברור מה עושים בוועדה השניים האחרונים. לא ברור מדוע בוועדה
שהגדרתה כל כך הנדסית מקצועית יושב רק מהנדס אחד, בעיקר משום שידועה ומוכרת
המחלוקת הקשה שיש בין אנשי המקצוע על אופן בדיקת התקרות וההעמסות. ועם כל הכבוד
לבנטור, לא יהיה לו עם מי לשקול, גם לא עם מי להתווכח.
למה מספיק מהנדס אחד אבל צריך שני משפטנים מומחים - זיילר ושטרן? מי שרצה ועדה
שתייצג את מכלול הזרמים בעם, וביקש נוכחותו של דתי אחד - יכול היה להציב שם
מהנדס בכיר חובש כיפה. ומי שהיה חשוב לו ערבי אחד, וזהאכן חשוב, מן הראוי שהיה
מוצא איש מקצוע ערבי, במקום עבאסי שדפי קורות החיים שלו מראים פעילות ענפה
ומתקד-מת, רק לא בהנדסת מבנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
