כמה הערות על BRM קפיטל

BRM מכריזה על סגירת קרן של 253 מיליון דולר. חלק גדול מהכספים יבוא מכיסי השותף הכללי. לרגל המאורע, תזכורת קצרה...

צ'קפוינט היא החברה מגובת ההון סיכון (Venture backed company) הגדולה והמצליחה ביותר בישראל. יש אלמנט מרתק מאוד באבחנה המובנת מאליה הזו: כשמשקיע הון הסיכון טיפח את צ'קפוינט - הוא עדיין בכלל לא ידע שהוא כזה.

ותודה לגיל שוויד

מאז, BRM, המשקיע דנן, יודעת היטב את תפקידה במשחק ההון סיכון. מאות מיליוני הדולרים שהניבה לה השקעה של מאות אלפים בודדים בצ'קפוינט, הבהירו ל-BRM טכנולוגיות, חברת תוכנה קטנה מירושלים, מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה. כך הפכה BRM טכנולוגיות ל-BRM קפיטל, שמאוגדת היום כשותפות מוגבלת (וגם מודיעה על סגירת קרן בהיקף 250 מיליון דולר).

האיש שמוביל את BRM היה ונותר ניר ברקת. עם זאת, השחקנים המרכזיים שלצידו התחלפו: האח אלי ברקת אמנם מושקע בקרן החדשה, אבל מרבית מעייניו נתונים לחברה שהוא הקים ומנהל עד היום - בקווב. יובל רצבי עודו ב-BRM, אולם כבר לא על תקן של שותף מנהל, אלא כ-CTO. גם הוא משקיע מרכזי בקרן.

את מקומם של אלה תופסים צ'רלי פדרמן, יו"ר ברודוויו לשעבר שמכהן כשותף ב-BRM מזה שנים אחדות, והתוספת האחרונה, מייק מרס, איש אינטל קפיטל לשעבר. וממש כשם ששני שלישים מהשותפים המנהלים אינם ישראלים, כך גם שני שלישים מהאופרציה של BRM יושבים מעבר לים, בניו ג'רזי.

ניר ברקת מעיר שלמרות כל השינויים שעברו על BRM בשנים האחרונות, השינוי הוא מתודולוגי במהותו - והמטרה נותרה בעינה: "סיוע ליזמים בהקמת חברות גלובליות בתחום התשתיות הטכנולוגיות".

כרגע נכללים 13 סטרט-אפים בחבילת החברות שמסתייעות ב-BRM. שבעה מהם מצויים תחת כנפי הקרן הנוכחית של BRM, זו שהיום בוצעה ההכרזה על סגירתה. שש החברות הנוספות עוד לא עונות על שלוש הדרישות שמעמידה BRM כדי לבצע השקעה (חדשה או השקעת המשך): reference מהלקוח, הכנסות והזמנות חוזרות מלקוחות.

עיקר החברות של BRM מצויות בשלבים מאוחרים יחסית. סכמה, פרסייט, פרוסייט, ווייל וקמון הן מהבולטות ברשימה. אי אלו מבין חברות הפורטפוליו, ובהן וואטאפה, לא שרדו את מאורעות העולם הטכנולוגי - ונסגרו.

ברקת אומר ששני שלישים מהקרן יופנו לחברות בשלבי ההרחבה, שמייצגות כעת את ההזדמנויות הטובות ביותר. הוא לא נלהב במיוחד מ-Seed בימים אלה, וממתין לראות את הפריצה של התחום הבא. את השווקים החמים של לא כל כך מזמן - חברות וויירלס ו-Blutooth - הוא מגדיר כעת כתחומים בסטגנציה ודגרגציה.

גם ברקת, כמו רבים מעמיתיו בעולם ההון סיכון המקומי, לא ביצע השקעות חדשות ב-2001. "לא עשינו השקעות חדשות. הסתכלנו על הרבה עסקאות, אבל התמקדנו בעיקר בחברות הפורטפוליו. יש שינוי בדפוס עשיית העסקים שלהן: חברות גדולות לא ממהרות לאמץ רעיונות חדשים. צריך לכאוב להן כדי שהן יעשו את זה - וגם אז הן יעבירו את הסטרט-אפ גהינום לפני שיקנו ממנו משהו. היום, להבדיל מבעבר, צריך הרבה יותר זמןומאמץ כדי לייצר לקוח חדש".

ואפרופו לקוחות חדשים, ברקת מכנה את מנהלי חברותהפורטפוליו שלו "הלקוחות שלנו". גם הוא מקדיש לא מעט מאמץ כדי לנסות ולהדגיש את אותו "ערך מוסף" חמקמק שמקנה הקרן לחברות הפורטפוליו.ב-BRM גאים במיוחד על ימי העיון שעורכת הקרן לחברות הפורטפוליו. בשנה האחרונה ערכה הקרן כנסים בתחומים collaboration, מו"פ, QA, פיתוח עס-קי ובנקאות השקעות, בשיתוף עם גורמים מובילים בכל אחד מהתחומים. ברקת מספר על התלהבות גדולה של מנהלי החברות מהיוזמות הללו.

אתה לא מדבר בכלל על ליווי מהסוג הישן והטוב: ליווי המנכ"ל, ישיבה בדירקטוריון ושאר ירקות.

ברקת: "כי זה טריוויאלי".

לברקת חשוב גם לציין, כי BRM מעוניינת רק באחזקת מיעוט בחברות הפורטפוליו שלה - ממש כמו יתר הקרנות. ההדגשה נובעת כנראה ממדיניות שונה שנקטה החברה בעבר, בימיה כאינקובטור, שהובילה אותה, בין השאר, לאחזקה של 30% בצ'קפוינט בעת ההנפקה. בנוסף הוא אומר, שאין ל-BRM עניין להוביל חברות לבד החל משלב ה-Seed.

מה זאת אומרת?

"זאת אומרת שאנחנו מעדיפים להוביל עסקאות Seed במשותף (Co-lead) עם גופים אחרים".

יש מקום לשני מובילים בעסקת Seed?

"בחלוקה של 20:40:40 - 20% להנהלה, 40% לעובדים ו-40% למשקיעים - ובהנחה של גיוס של חמישהמיליון דולר, יש מקום לשתי קרנות".