אורוגוואי: פוטנציאל נדל"ני מהמפתים ביותר באמריקה הלטינית

נשיא שדוגל בליברליות כלכלית והשקעות זרים, יחד עם חקיקה ידידותית, מהווים כר פורה להשקעות זרות

אורוגוואי, הממוקמת בחוף הדרומי של האוקיינוס האטלנטי, בין ברזיל לארגנטינה, סווגה על ידי האו"ם כמדינה בעלת רמת החיים הגבוהה ביותר באמריקה הלטינית.

ערים קולוניאליות חביבות, קוסמופוליטן בדמותה של מונטבידאו הבירה וצבר של חופי ים ארוכים, מושכים אליהם המוני תיירים מרחבי העולם.

למשקיעי הנדל"ן, קיימות מספר אפשרויות שכדאי לקחת בחשבון. ראשית, העובדה שהמשקיע הזר והמשקיע המקומי שווים בפני החוק, מהווה יתרון גדול. על פי פרסומי שגרירות אורוגוואי, לא קיימות מגבלות כלשהן בהעברת הון או רווחים מחוץ למדינה, לא קיימות מגבלות בכניסה בחתימה על חוזים בכל מטבע זר, ואין בקרה על טרנסאקציות במטבע זר.

התיירות היא אחד המקורות החשובים של מט"ח למדינה, ובאחרונה החלה תנופת בנייה גדולה בענף המלונאות במדינה. התפתחויות נוספות שאירעו לאחרונה היו בתחום תרבות הפנאי והנופש.

לנדל"ן למגורים קיים פוטנציאל גדול, בעיקר ב-Punta del Este, אחד מאתרי הנופש המוכרים ביותר בדרום אמריקה, הממוקם כ-130 ק"מ מהבירה מונטבידאו, עם קרוב ל-300 אלף מבקרים בשנה.

האתר נקרא "סנט טרופה" של דרום אמריקה, ומחירי הנדל"ן באיזור נעים בין 50 אלף דולר לדירה עם חדר שינה אחד, ועד למעלה ממיליון דולר עבור בית עם חמישה חדרי שינה וחצר.

באורוגוואי שיעור היודעי קרוא וכתוב הוא הגבוה ביותר באמריקה הלטינית (97%), וכ-94% מתושבי המדינה חיים מעל לקו העוני. כ-90% מתושבי המדינה (3.2 מיליון) הם ממוצא אירופאי ולמעלה ממחציתם גרים בבירה.

מחירי הקרקע באורוגוואי נמוכים באופן אבסולוטי בהשוואה לאירופה ולארה"ב. מחירי קרקעות לחקלאות ולמרעה מתחילים במחיר מגוחך של 400 דולר להקטר (10 דונם). קרקע מעובדת הכוללת בשטחה חווה, תעלה בין 500 ל-700 דולר להקטר.

תוכנית הייעור במדינה המציעה תנאים מפתים ביותר, הביאה לאורוגוואי חברות רב לאומיות דוגמת Royal Dutch Shell שייערה קרוב ל-20 אלף הקטרים במדינה. מערכת הכבישים במדינה מתוחזקת ברמה גבוהה יחסית לדרום אמריקה.

שלושה גשרים מחברים בין ארגנטינה לאורוגוואי. הגשר הרביעי, העשוי להיות הארוך בעולם, כ-42 ק"מ, נמצא בשלבי תכנון מתקדמים, והוא צפוי לקרב עוד יותר את 12.5 מיליון התושבים של בואנוס איירס לאורוגוואי.

ברזיל מחוברת למדינה בארבע כבישים ראשיים, ומערכת מסילות הברזל במדינה משתרעת לאורך 3,000 ק"מ.

אורוגוואי הפכה מזמן למרכז הפיננסי הגדול של האיזור, לאחר הרפורמה ב-1982 שאיפשרה ליצור בנקאות אוף שור פטורה ממכס. כתוצאה מכך, בנקים בינלאומיים גדולים פתחו סניפים בבירה. נשיאה, ג'ורג' באטל, שנבחר במארס 2000 לכהונה של חמש שנים, יצר קואליציה הצועדת בצעדי ענק לעבר שוק פתוח ומדיניות מוניטרית יציבה. הנשיא ידוע כחסיד נלהב של ליברליזציה כלכלית, ופועל לעידוד השקעות זרות במדינה.

הכלכלה המקומית השתפרה מאוד בעשור האחרון, ושיעור האינפלציה השנתי ירד מ-129% בראשית העשור ל-5.5% בשנת 2000.

לזרים, יש כמעט חופש מוחלט ביבוא ויצוא של סחורות והון. אורוגוואי מציעה אפשרויות נדל"ניות רבות ביחס לשכנותיה בדרום אמריקה, ובמידה והיציבות הכלכלית והפוליטית תישאר כפי שהיא כיום, המדינה תעלה על דרך המלך, טוענים כלכלנים.

אורוגוואי היא מהקטנות במדינות דרום אמריקה, ושטחה הוא 176 אלף קמ"ר בלבד, בדומה לשטחה של סוריה.