ית שלוש, שנבנה לפני כ-116 שנה, נרכש בחודש שעבר על ידי המלונאי דניאל ורסנו מהולנד, שרכש מצאצאיו של שלוש את הבית עם מגרש צמוד תמורת 4 מיליון דולר. בית שלוש, הבית היהודי הראשון שהוקם מחוץ ליפו העתיקה, עוד בטרם נוסדה העיר תל-אביב ב-1909, ישמור על החזית החיצונית ועל המבנה הבסיסי שלו. הקירות הפנימיים בבניין יהרסו, ויוכנסו מערכות אינסטלציה חדישות, במטרה להפוך את הבית ההיסטורי לבית דירות יוקרה. במקביל, ייבנה בית דירות יוקרתי על מגרש סמוך בשטח של דונם, בו נמצאות כיום נגריות. ההשקעה בשיפוץ הבית מוערכת ב-800 אלף עד מיליון דולר.
ברחוב שלוש 32 בנווה צדק, ניצב הבית שנבנה על ידי רבי אהרן שלוש, בן למשפחה שעלתה מאלג'יר ב-1840. לאחר טלטולים בכמה מקומות בארץ, נאחזה המשפחה ביפו, ובניה היו מנכבדי הקהילה ומעשיריה.
משפחתו של אברהם שלוש נאחזה ביפו לאחר שנת 1840. החוקר מ.ד גאון כותב על עליית משפחת שלוש כך: "אברהם בן אהרן שלוש, מאוראן באלג'יר, שעלה להתיישב בארץ הקודש בשנת ת"ר (1840), נודע כסוחר מובהק. בבואו מחו"ל, עשה בחיפה כשנה, אך לא עלה בידו להתערות בה. חיפה העיר דמתה באותו פרק זמן, כפי עדותו בזיכרונותיו, לכפר גדול שאין בו מקום לעושי עסק, השואפים למצוא לחמם במקח וממכר. מטעם זה, יצא את חיפה והעתיק דירתו לשכם, מתוך תקווה, כי בה ימצא יישוב יהודי.
"בינתיים, פשט החולירע בסביבות שכם, ולפי פקודת שלטונות המחוז, לא הורשה לצאת ממנה ולכן נשאר עם כל בני לווייתו בעיר זו שישה ירחים. בהיעצר המגפה, עלו כולם לירושלים וישבו בה כחצי שנה, ואולם גם כאן לא מצא תנאי קיום נוחים, ונסעו ליפו. המקום האחרון נראה בעיניו, והחליט לקבוע בו את מושבו. הימים ההם יצוינו כפרק חדש בקורות היישוב היהודי ביפו.
"בני משפחתו הצטרפו אל מניין היהודים שנמצא בעיר, והניחו יסוד להרחבתו. מפאת חסידותו היתרה, יסד ישיבה בביתו, וריכז בה את כל יודעי התורה שהיו בעיר הנידחת, כדי ללמוד עמהם. בו בזמן קבע על ידה גם בית כנסת מיוחד, הואיל וטרם התקיים בית תפילה בסביבה. במשך השנים החליפו צאצאיו את ביתם כמה פעמים, ולאן שהלכו, נדדה גם ישיבתם ובית הכנסת שלהם עמם יחד. שלוש נלקח לבית עולמו ביפו, ביום ח' בסיוון התרי"ח 1853".
בעיר התקיימה אז קהילה יהודית קטנה ומצומצמת. אהרן, בנו של אברהם, היה כבן 11 עת הגיע לעיר. הוא עסק בצורפות כסף וזהב ובחלפנות, פתח חנות והתקין בה מעבדה להתכת כסף וזהב ועמד בקשרי מסחר עם חברות בריטיות. ביתו שבקרבת הסראייה, בשיפולי תל יפו, שימש מרכז לאנשי ציבור יהודים בעיר, וגם כתלמוד תורה. יחד עם חיים אמזלג ויוסף ביי מויאל, עסק ברכישת קרקעות מחוץ לתחומי העיר, עליהן הוקמו השכונות נווה צדק, נווה שלום, מחנה יהודה, מחנה יוסף ועוד.
אהרן שלוש היה, כנראה, הראשון שבנה ביתו מחוץ ליפו, בין השנים 1886-1883, אך בני משפחתו עקרו אליו רק לאחר הקמת נווה צדק. אנשי "חברת נווה צדק לבניין בתים - יפו" רכשו מאהרן שלוש בשנת 1886 שטח בן עשרה דונמים בערך, ועליו הוקמה כעבור כשנה השכונה העברית הראשונה מחוץ ליפו - נווה צדק. אהרן שלוש הקל על הרוכשים: הוא הסכים לקבל את התמורה הכספית כעבור שנה מיום הקנייה, וכך ניתן היה לחלק את הסכום הכולל לסדרת תשלומים קצובה. שלוש ניסח בעצמו את שטרי המכר, שעל פיהם ניתן היה לקבל מאוחר יותר "קושאן", תעודת קניין הקרקע, ולרשום את המגרשים במשרד רישום המקרקעין.
אהרן שלוש עודד את תהליך היציאה מסמטאות יפו אל החולות שמצפון לה, ועסק בפעילות ציבורית כל חייו. הוא נמנה עם יוזמי הקמת "ועד הקהילה המאוחד" לאשכנזים ולספרדים ביפו בשנת 1891, ניסה להשפיע על נכבדי הספרדים בעיר להצטרף ל"הסתדרות הכללית של יהודי ארץ ישראל" - מעין ארגון כלל ארצי שנוסד בזכרון יעקב ביוזמת מנחם אוסישקין בשנת 1903.
אהרן שלוש נפטר בשנת 1920, והוא בן 91. בצוואתו ביקש מבניו לסדר "תעודת קניין" לאנשים שרכשו מידיו מגרשים, ולרשמם בספרי האחוזה, מבלי לגבות מהם הוצאות נוספות. בניו של אהרן שלוש נמנו עם מייסדי "אחוזת בית", פיתחו את תעשיית הבניין בתל-אביב וביפו, עסקו בגאולת קרקעות ובפעילות ציבורית. לאחר פטירתו, נמסר הבית לעיריית ת"א, ושימש בית ספר מעורב, לבנים ובנות. לאחר סגירת בית הספר, הצהירה משפחת שלוש כי בדעתה לשנות את ייעודו של הבית לשימוש למטרות ציבור, אך מגעיה עם העירייה לא עלו יפה.
בית אהרן שלוש כלל בתחילה רק שני חדרים. מאוחר יותר הוגדל שטחו, נתווספו לו חדרים, סודרה חצר פנימית, גינה וחומה סביב. לחצר הבית הועבר בית הכנסת שיסד שלוש ביפו, אשר משמש כיום את ישיבת "מקדש המלך". מביתו היה אהרן שלוש יוצא מדי יום בכרכרתו הרתומה לשני סוסים, ועגלון יושב לפניו, אל בית מסחרו ביפו. קומתו השנייה של הבית נבנתה בעשור הראשון של המאה. בחצר אקליפטוס כבן שמונים.
בפינה הדרום-מזרחית של החצר קבועה טבלת זיכרון, כדוגמת אלה שנקבעו על חלק מאתריה של נווה צדק במלאות לשכונה שמונים שנה. מצפון לבית שלוש מצוי בניין בית החרושת של האחים שלוש. יוסף אליהו ואברהם חיים שלוש, בניו של אהרן, הקימו כאן בראשית שנות התשעים של המאה התשע-עשרה בית חרושת, בו ייצרו מרצפות מעוטרות, מדרגות, עמודונים ופרטי בנייה נוספים. אלה עיטרו את השכונות הערביות הראשונות שנבנו מחוץ ליפו. במשקוף הכניסה לחצר בית החרושת שרדה כתובת בצרפתית: "האחים שלוש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
