בינתיים אין הסתערות על הוועדות

על פי השיממון האוחז באנשי ועדות התכנון אפשר להבין, שהיזמים מקבלים את החלטת בג"ץ באדישות, ורבים מהם מעדיפים בימים אלה של סוף אוגוסט כנראה ללכת לים.

במוסדות התכנון, שאמורים לאשר את העסקאות, מביטים על לוח השנה בתדהמה קלה. עד סוף אוגוסט נותר עוד שבוע ואנשים בחופשות, במחצית ספטמבר יתחיל חודש החגים, ובמחצית נובמבר יכנסו הקרקעות החקלאיות להקפאה עמוקה, עד להחלטת בית המשפט.

"אנחנו מוכנים למתקפה", אומרת מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, דינה רצ'בסקי, "אך ברור לכל שהיא לא תבוא. אין זה סוד שבמהלך השנים האחרונות קיימת ירידה מתמדת במספר התוכניות המוגשות למוסדות התכנון, ירידה זו באה לידי ביטוי גם עתה. אף אחד לא ממהר לאשר תוכניות שלא בטוח אם יתממשו, ושאין להן קונים.

"לפני מספר חודשים עשינו מבצע 'ניקיון מדפים', שבו הודענו ליזמים, שמי שלא יתקן תוכניות בתוך שישה חודשים, על פי דרישת מוסדות התכנון - תוכניתו תבוטל. במקרים רבים נתקלנו באדישות מצד היזמים. אנחנו מקווים שהחלטת בג"ץ תעודד לפחות חלק מהם למהר לאשר תוכניות. מבחינתי, כל מי שיזדרז יתקבל בברכה".

לדברי רצ'בסקי, סיבה נוספת למיעוט הפניות היא, ככל הנראה, שהוראות בג"ץ, המרמזות לכיוון של המלצות ועדת מילגרום, ריפו את ידי חלק מהיזמים.

"מי שנמצא בשלב תיקון תוכנית או בסוף שמיעת התנגדויות, יודע שהוא בעל סיכוי סביר לאשר את התוכנית", אומרת רצ'בסקי. "מי שמתכנן להביא תוכנית חדשה, יודע מראש שהסיכויים שלו אפסיים. ידוע לכל, שפרק הזמן שלוקח לאשר תוכנית חדשה, שאין לה התנגדויות, הוא לפחות 12 עד 14 חודשים, לכן אף אחד לא יגיע עם תוכנית חדשה. אם מדובר בתוכנית שיש בה צורך בתיקון גבולות שיפוט, או להקים מתקן ביוב, או לסלול כביש - אין בכלל על מה לדבר".

אולי במוסדות התכנון העניינים יגעים, אך מתחת לפני השטח רוגשות הרוחות. מזכיר התנועה הקיבוצית, נתן טל, אמר ל"גלובס", שלמרות החלטת בג"ץ, בדעת התנועה להמשיך לפעול למען עיגון חוק זכויות חקלאים בקרקע, ובמקביל להגיע להסכמה עם קק"ל.

למרות הצהרותיו של טל, אין זה סוד, שהמצב בממשלה, שאמורה לדון בהמלצות ועדת מילגרום, אינו נוח במיוחד לחקלאים. רוב השרים לא רק שאינם תומכים בחוק עיגון זכויות החקלאים, אלא מתנגדים לו, ובראשם שר המשפטים מאיר שיטרית. גם שר התשתיות אביגדור ליברמן, שר השיכון נתן שרנסקי ושר הפנים אלי ישי, אמרו לא אחת, שלא יתנו יד למחטפים כמו אלה שנוסו בעבר. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אמר גם הוא, שחוק עיגון הזכויות לא יכול לעבור, כי הוא מנוגד לחוקי יסוד.

אפילו לשר החקלאות, שלום שמחון, קשה להנהיג את המלחמה על זכויות הקניין של המגזר שלו, במיוחד כאשר מצידו השני של המתרס עומדת הקשת המזרחית שמייצגת את אנשי שכונות. זו הסיבה בגללה גם שמחון מעדיף לסגור את העניין באמצעות הסכמה עם קק"ל, שאף היא מתנגדת לחקיקה של עיגון הזכויות.

"שר האוצר לשעבר, יעקב נאמן, עובד בימים אלה על גיבוש פתרון מוסכם על דעת כל הצדדים, החקלאים וקק"ל", אומר שמחון. "אנחנו מקווים שעד למועד כניסה לתוקף של צו הבג"ץ המלצות אלה יתקבלו".

עוד אומר שמחון, שהוא מנסה לשכנע את החקלאים לבל ינסו לקדם בכנסת את חוק עיגון זכויות חקלאים בקרקע, משום שלדעתו אין סיכוי להעביר את החוק בכנסת בשלב זה. שמחון: "כל חוק הוא בעל פוטנציאל להקפאה, לביטול, או להתמודדות בבג"ץ, ואילו להסכם, שכל הצדדים חתומים עליו, יש סיכויי מימוש טובים הרבה יותר".

לדברי מנכ"ל ברית פיקוח, ירון רייכמן מגליל ים, הנפגעת העיקרית מהחלטת בג"ץ היא המדינה, שתפסיד מעתה בכל חודש כ-50 מיליון שקל בשל אי ביצוע עסקאות בקרקע חקלאית. נזק נוסף ייגרם לדעתו בעקבות הוצאת כל הקרקעות החקלאיות מפוטנציאל הבנייה. התוצאה של מהלך כזה, לדעתו, תהיה עלייה בלתי נשלטת במחירי הקרקעות הנמצאות בידיים פרטיות.

הנרגשים העיקריים, לפי שעה, מהחלטת בג"ץ הם אנשי הקשת המזרחית הדמוקרטית, שעתירתם כנגד החלטות מועצת מקרקעי ישראל 717, 727 ו-737 היא זו שהביאה לפסיקת בג"ץ. לדעת אנשי הקשת, ובראשם ד"ר סנדי קיידר, משה קריף וד"ר יצחק ספורטה, בג"ץ הכיר כאן לראשונה באי הצדק ובעוול שיגרם לכל תושבי מדינת ישראל באם לא יבוטלו החלטות מועצת מקרקעי ישראל. במקביל הודיעו אנשי הקשת, שיתנגדו לכל הסכם שיושג בין החקלאים לבין קק"ל ושיסתור את החלטת בג"ץ.

"הסכמה עם קק"ל כמוה כברית בין שני חתולים שמבקשים לשמור על אותה שמנת", אומר קריף. "קק"ל אינה מייצגת את כלל החברה הישראלית, אלא את האינטרס הצר שלה, וכל שאיפה להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט הוא לא יותר מאשר עוד ניסיון ליצור בריתות פוליטיות על חשבון כלל הציבור. אין ספק, שלא לכך התכוון בג"ץ. פסיקת בג"ץ היא הזדמנות לקיים דיון רציני כולל בנושא הקרקעות, ולא לנסות לגנוב את העניין באמצעות הסכמים עוקפי בג"ץ".