תוכנית פרי הר: דוגמא ראשונה לסבך שיצרה החלטת בג"ץ

הקיבוצים: אין להכיל על פרי הר את החלטת בג"ץ, משום שאין זו קרקע חקלאית אלא שטחים עירוניים

תוכנית פרי הר, בסמוך לקטמונים, היא אחת מהתוכניות שתמצא עצמה במירוץ נגד שעון החול בן שלושת החודשים שהקציב בג"ץ לפני שיקפיא את כל תוכניות הקרקע החקלאית (ראו עמ' 15-14).

מנהל התכנון מסר, שבעקבות החלטת הולקחש"פ (ועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים), על התוכנית לחזור לדיון הוועדה המקומית, וזאת בשל ריבוי ההתנגדויות שהיא מעוררת, בעיקר בקרב הארגונים הירוקים, הטוענים שהיא פוגעת בשטחים הפתוחים.

הארגונים הירוקים טוענים שתושבי ירושלים נהנים מ-2.5 מ"ר בלבד של שטחים פתוחים לנפש, בעוד שהתקן המומלץ הוא של 20 מ"ר לנפש. טענה נוספת היתה נגד העובדה ששכונת פרי הר מתוכננת בעמק, עובדה הנוגדת את הכלל לפיה בירושלים בונים רק על הגבעות.

הולקחש"פ דרש מהוועדה המקומית לתת את תשובתה בתוך 60 יום, שבהם יתבקש מהנדס העיר, אורי שיטרית, להשיב באשר לחשיבות השטח. בנוסף, יתבקשו המתכננים לספק מספר תשובות לגבי התכנון התחבורתי, שגם לגביו היו לוועדות הסתייגויות שונות. במינהל התכנון מעלים ספק באשר ליכולתה של התוכנית להתאשר בפרק זמן קצר זה.

תוכנית פרי הר מתוכננת על שטחי מינהל המוחכרים לקיבוצים קרית ענבים ומעלה החמישה. הקיבוצים קיבלו את הקרקע מהמינהל בתקופת הצנע, כדי שיגדלו עליה תפוחים למען תושבי ירושלים. מזה שנים רבות הופסק השימוש החקלאי של הקרקע, והקיבוצים מבקשים לבנות על שטחים אלה שכונת מגורים.

לטענת פרקליטם של הקיבוצים, עו"ד שרגא בירן, אין להכיל על שטחי פרי הר את החלטות המינהל שהוקפאו בצו בג"ץ, מאחר ואין מדובר בקרקע חקלאית, אלא בשטחים עירוניים שלגביהם כללים שונים לחלוטין. עו"ד מאיר פורגס, ממשרד בירן הדגיש, שהקיבוצים אינם מנהלים עם המינהל שום סוג של משא ומתן, ובכל מקרה אין מדובר במסלול של אחת ההחלטות העומדות בפני הקפאה.

לפני כחודש פסק שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ורדי זיילר, שעל המינהל לחשוף את חוזי החכירה שלו עם חוכרי הקרקע בעמק פרי הר. החלטה זו באה בעקבות דרישה של אגודת אדם טבע ודין, להכריע אחת ולתמיד בשאלה העקרונית, האם חייב המינהל לחשוף בפני הציבור את פרטי התקשרויותיו עם צדדים שלישיים.

על פי החלטת השופט, החוזים יחשפו בתוך 15 יום, אלא אם כן תוגש התנגדות מנומקת מטעם החוכרים. עם זאת, ציין זיילר, שבחוזים שיש בהם ביטוי להענקת זכות, ספק אם יכולה להישמע התנגדות מצד הצדדים לחשיפת החוזים.