נפטרה השופטת המחוזית הניה שטיין

סללה את הדרך לביקורת שיפוטית על חוקים ולאפשרות ביטולם

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הניה שטיין, נפטרה אתמול (א') לאחר מחלה, בהיותה בת 63. שטיין כיהנה כשופטת מחוזית מזה שבע שנים, ודנה בין היתר בתיקים כלכליים גדולים.

בין התיקים הכלכליים בהם דנה, בולט במיוחד תיק אחד, שהכשיר את הדרך לביקורת חקיקתית מצד בית המשפט. המדובר בפסק הדין שנתנה שטיין בעניין חוק גל, הוא חוק ההסדרים במיגזר החקלאי ובו ביטלה את החוק, מתוקף סמכותו של בית המשפט להפעלת ביקורת חקיקתית. עד אז לא הופעלה ביקורת כזו, ושטיין פתחה את הפתח.

בית המשפט העליון, שדן בערעור על פסק דינה של שטיין, אמנם ביטל את החלטתה, אך ציין שהוא עושה זאת רק מכיוון שזו פעם ראשונה. מאז עשה זאת בית המשפט פעמיים בלבד, אך פסק הדין של שטיין סלל את הדרך. תיק גדול ובולט אחר בו דנה שטיין, הוא תביעתו של עו"ד יוסי שגב נגד כלל אינווסטמנט האוס ואריה גולדין, שמעל בכספי החברה. שגב דרש מגולדין ומכלל לפצותו בגין הפסדים של מיליוני שקלים, שנגרמו לו לטענתו כתוצאה ממעילתו של גולדין.

בפסק דין תקדימי שנתנה לפני כשלוש שנים, חייבה שטיין אב לשלם לילדיו פיצוי של 350 אלף שקל בשל התנכרות כלפי ילדיו. בית המשפט העליון אישר את פסק הדין, ואף הגדיל את סכום הפיצויים.

בפסק דין אחר קבעה שטיין, כי אין להשלים עם עיכוב יציאתו של כל חייב נעדר רכוש מהארץ, רק בשל עוניו. שטיין קבעה, כי הגזירה שלפיה כל אדם הנעדר רכוש החייב כסף לא יוכל לצאת לחו"ל, עומדת בניגוד חסר כל נימוק והסבר לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, על פיו כל אדם חופשי לצאת מישראל.

במקרה אחר קיבלה שטיין עתירה שהגישה אלמנה, לחרוט על מצבתו של בעלה המנוח את תאריכי לידתו ופטירתו לפי לוח השנה אזרחי. היא ציינה, כי חברה קדישא לא הוכיחה כי הקמת מצבה שעליה מוטבע תאריך אזרחי, תגרום פגיעה קשה וחמורה בה.

שטיין שימשה בעבר כסגנית היועץ המשפטי של עיריית רמת-גן. בשנת 1979 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט שלום, ומשנת 1991 כיהנה כרשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בשנת 1993 מונתה לשופטת בפועל, ושנה לאחר מכן - לשופטת קבועה.