סטוץ קטן וזהו זה

הסרט, שזכה בארבעה פרסי סזאר, מביא הרפתקאות רומנטיות ומיניות של שלוש עובדות במכון קוסמטיקה, ודרכן סיפורים על התבגרות ואהבה.

עירית שמגר ("מעריב") משערת שהסרט, שנעשה לפני "יחסים פורנוגרפיים", מוקרן עתה בשל הצלחתו של "יחסים", שבמרכזו "אותה שחקנית (נטלי ביי) המגלמת אותה דמות - אשה שרוצה קשר עם גבר שמשאיר אותה בשליטה, כלומר בלי מעורבות רגשית, בלי להתאהב או להיסחף. סטוץ קטן וזהו זה". אלא שהיא נתקלת בגבר צעיר, שמתאהב בה ואינו "נבהל מדחיותיה. רגע פגישתם הוא מהרגעים הנחמדים בסרט".

בעייתו של הסרט "היא אולי בעיה כרונית בסיפורי אהבה של אחרים - הם נורא לא מעניינים (...). לא כך אמורים הדברים להיות בקולנוע. למרבה הצער, זה מה שקורה כאן. סיפור האהבה מתואר ללא השראה וללא מתח (...), התסריט המגושם וההתנהלות המגושמת של הבימוי הופכים הכל לצפוי, מתמשך ונמרח כמו מסטיק". שלושה כוכבים, אם כן.

יקיר אלקריב ("עיתון תל-אביב") לא מכביר מלים. מבחינתו, זהו סרט "קטן וחביב מאוד" ובו "פתפותי פותות, ובצרפתית!".

דבורית שרגל ("רייטינג") מציינת את אנז'ל (ביי) שמתעקשת להישאר אחת מנערות המכון" למרות גילה. היא נערית במראה שלה, וגם "ביכולות המוגבלות שלה ליצור קשר עם גברים". מרשל, הבמאית ואחת התסריטאיות, "אוהבת מאוד את אנז'ל. היא מעבירה גם את הזוהר הטמון במכון(...) גם את מצבי הזוגיות השונים שנוצרים בו או בקרבתו, וגם את העליבות והפאתטיות שבניסיון להיות יפה בכל מחיר".

לצד "אלמנטים אגדיים" נשמע "תקתוקו הבלתי פוסק של הזמן". הסרט "מחולק ליחידות זמן קצובות, שמשמשות מעין הזהרה, כמו מסילת הרכבת לפני שהיא נכנסת לתחנה, ומשאירות את הצופים קשובים ועירנים". שרגל חותמת בארבעה כוכבים.

נסים דיין ("גלובס") סבור שזו "קומדיה מרירה" על עולמן של נשים, שמובאת מנקודת מבט נשית. הנשים כאן "אינן פועלות על-פי "הסטריאוטיפ הנשי, שהקולנוע לרוב מעדיף. אין לאף אחת הצעה לסדר-יום חדש שנשים קובעות. פשוט אין".

השבירות של עולמן "נובעת מחוסר יכולת אנושית בסיסית ליצור אלטרנטיבה לעולם אחר, אולי גברי, אולי בורגני. האולי הזה נובע מכך שטוני מרשל איננה מיליטנטית. ולכן, ככל הנראה, היא מוותרת מראש על התנגחות בגבריות הנבזית".

ביי היא "שחקנית רגישה באופן מדהים", והיא משרטטת את דמותה "בכישרון דרמטי משובח", ובסך הכל זהו סרט "צנוע, מפוכח, אינטליגנטי, ועשוי בידי יוצרת בוגרת, שהפנימה לא מעט ממה שנעשה בסביבתה הקולנועית, ובראה משהו מקורי משל עצמה".

בקיצור: סיפור אהבה נטול השראה ומשעמם למדי, או סרט צנוע אך מפוכח ואינטליגנטי, שמותיר את הצופה עירני וקשוב.